איך מינסוטה נכנסת לפוליטיקה הנשיאותית של מחירי האינסולין

ביוני 2019, ליה גרינסיד העבירה למושל מינסוטה טים וולץ בקבוקון ריק של אינסולין שבתה בת ה-13 צבעה זהב.

לבתה של גרינסייד יש סוכרת מסוג 1, מה שאומר שהיא זקוקה לזריקות יומיות של אינסולין מיוצר כדי להישאר בחיים. מחירו של בקבוקון בודד של אינסולין עלה בכ-1,200% בין 1996 ל-2018, ובקבוקון הזהב היה תזכורת, אמר גרינסיד, שתרופה מצילת חיים זו לא צריכה להיות יקרה כמו מתכת יקרה.

"מה ששמעתי הוא שבקבוקון הזהב הזה נשאר על שולחנו במשרדו של המושל, והוא העלה אותו לאורך כל הקיץ והסתיו הזה כשניסה לדבר עם המחוקקים כדי להניע אותם", אמר גרינסיד.

עשרה חודשים לאחר מכן, באפריל 2020, וולץ חתמה על חוק האינסולין של אלק סמית'. החוק נקרא על שמו של מינסוטן בן ה-26 שמותו ב-2017 כתוצאה מקיצוב אינסולין הפך לזרז עבור תומכי המטופלים שהפכו את העלות הגבוהה של אינסולין בארה"ב לעדיפות פוליטית לאומית.

עכשיו זה נושא בקמפיין לנשיאות. גם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ וגם סגנית הנשיא קמאלה האריס ובן זוגה, וולץ, ביקשו לפנות ל-8.4 מיליון משתמשי האינסולין במדינה ובני משפחותיהם על ידי פרסום מדיניות שמפחיתה את האינסולין עבור חלק מהמטופלים.

אבל תומכי חולי סוכרת מוטרדים מכך שאף אחד מהמועמדים לנשיאות לא ירחיק לכת כמו חוק מינסוטה של ​​Walz, שעוזר לחולים גם אם הם לא מבוטחים, למרות שהחוק נמצא תחת מתקפה משפטית על ידי תעשיית התרופות.

הנוף של תמחור האינסולין כבר השתנה באופן משמעותי בחמש השנים האחרונות. חודש לאחר חתימת וולץ על חוק מינסוטה, ממשל טראמפ הכריז על תוכנית התנדבותית לתוכניות תרופות מרשם של Medicare להגביל את התשלום עבור חלק ממוצרי האינסולין ב-$35. שנתיים לאחר מכן, הנשיא ג'ו ביידן חתם על חוק המחייב את כל תוכניות התרופות של Medicare להגביל את התשלום עבור אינסולין ב-35 דולר לחודש.

כעת, בתוך הקמפיין הנוכחי לנשיאות, האריס הציע להרחיב את התקרה של 35 דולר על תשלומי אינסולין לאמריקאים עם ביטוח בריאות מסחרי.

מזכירת העיתונות הלאומית של מסע הפרסום של טראמפ, קרוליין לאוויט, התייחסה למאמציו בנוגע למחירי תרופות מרשם כשהיה בבית הלבן, כולל אישור מסלול ליבוא תרופות מרשם מקנדה וכן תקרת התשלום המרצון של אינסולין Medicare בסך $35. אבל היא לא הציעה יוזמות חדשות ספציפיות לאינסולין לכהונתו השנייה כנשיא.

"הנשיא טראמפ יסיים את מה שהוא התחיל בקדנציה הראשונה שלו", כתב לוויט בהצהרה.

מכסי תשלום, שנחקקו על ידי 25 מדינות, הם מדיניות פופולרית מכיוון שהם מספקים תועלת כספית מיידית שמטופלים רבים רואים בבית המרקחת, על פי הכלכלן של אוניברסיטת דרום קליפורניה, Neeraj Sood. הם גם קלים יחסית ליישום.

אבל מכסי התשלום אינם מתייחסים למחיר המחירון הגבוה של האינסולין עצמו, כך שחולים לא מבוטחים אינם נהנים מכללים כאלה. בערך 1 מכל 12 אמריקאים היה חסר ביטוח בריאות בשנה שעברה.

זה מה שהופך את רשת הביטחון לאינסולין של מינסוטה לשונה. למערכת שני חלקים: תוכנית חירום המאפשרת לאנשים לקבל אספקה ​​חד פעמית של אינסולין למשך 30 יום תמורת 35 דולר, ותוכנית צורך מתמשך המספקת אינסולין לחולים זכאים למשך שנה בלא יותר מ-50 דולר עבור 90 דולר. אספקת יום.

לעומת זאת, מחירי המחירון עבור אספקת אינסולין ל-30 יום יכולים בקלות להגיע ל-215 דולר, תלוי באינסולין.

הצעת החוק שיצרה את התוכנית של מינסוטה הייתה דו-מפלגתית מתוך צורך. הרפובליקנים שלטו בסנאט של המדינה באותה תקופה, בעוד מפלגת מינסוטה הדמוקרטית-חקלאי-לייבור החזיקה בבית הנבחרים ובמשרד המושל.

ניקול סמית'-הולט, שעל שמו נקראה בנה, צפתה בדמעות כשהיא עברה לבסוף בבית המחוקקים של המדינה ב-2020.

"הייתי מאושר. הוקל לי", אמר סמית-הולט. "הייתי עצוב שלקח לאלק למות להגיע לנקודה שבה אנשים יכולים להיכנס לבית המרקחת ולאסוף את המרשם שלהם במחיר סביר".

אבל מכיוון שהתוכנית של מינסוטה דורשת מיצרני אינסולין לספק את האינסולין, היא עוררה תגובה של יצרנים. קבוצת הלובינג של תעשיית התרופות PhRMA הגישה תביעה בשנת 2020 כדי לחסום את חוק מינסוטה, בטענה שהוא מפר את "סעיף הנטילה" של החוקה האמריקאית, האומרת שלא ניתן לקחת רכוש פרטי לשימוש ציבורי "ללא פיצוי בלבד".

התביעה נמשכת, ובכל זאת תוכנית המדינה פועלת ועד סוף 2023 נעשה בה שימוש יותר מ-1,500 פעמים.

דובר PhRMA, ריד פורטר, אמר שהקבוצה שלו מחויבת לעזור לחולים להרשות לעצמם תרופות. יצרני האינסולין ירדו מרצונם את מחירי המחירון בשנה שעברה, וכעת מציעים תוכניות סיוע לחולים למימון התרופות. ומנכ"ל יצרנית האינסולין אלי לילי הציע לראשונה את תקרת ההחזר הוולונטרית של Medicare שטראמפ הכריז עליה ב-2020.

פורטר אמר כי עלויות האינסולין הועלו על ידי חברות ביטוח ומנהלי הטבות בבתי מרקחת, הידועים גם כ-PBMs – המתווכים בין תוכניות ביטוח או מעסיקים ויצרני תרופות – כאשר הם מכיסים את ההנחות ממחיר המחירון של תרופות שהם מנהלים משא ומתן עם היצרנים.

"תוכנית האינסולין של מינסוטה אינה פותרת בעיה זו ואינה חוקתית", אמר פורטר. "לא כך המערכת צריכה לעבוד, ומדוע זה קריטי שקובעי המדיניות יתעדיפו רפורמה במערכת ה-PBM, פתרון שמציב את בריאות החולה על פני פוליטיקה".

בשנת 2021, סוד היה שותף בכתיבת מחקר שמצא כי למרות עליית מחירי האינסולין בין 2014 ל-2018, ההכנסה שקיבלו יצרניות תרופות ירדה תוך עלייה עבור מתווכים כמו PBMs ובתי מרקחת.

בספטמבר הודיעה ועדת הסחר הפדרלית על תביעה נגד שלושת ה-PBMs הגדולות במדינה, בטענה שהן יצרו מערכת שניפחה את מחירי האינסולין. החברות הכחישו את הטענות.

ג'ינג לואו, רופא מאוניברסיטת פיטסבורג, אמר שלא משנה מי ינצח בנובמבר, הוא לא מצפה שמדיניות האינסולין הקיימת כמו תקרת ההחזר הפופולרית של Medicare תוחזר לאחור, בין היתר בשל התמיכה של אנשים כמו סמית-הולט ו גרינסייד.

"הם היו ממש יעילים לקשור מחירי אינסולין גבוהים עם תוצאות ממש רעות, דוחות מוסרית", אמר לואו.

המפתח במינסוטה היה לכלול סיפורים אמיתיים, אמר גרינסייד.

"היו לנו מספיק אנשים אמיתיים שהגיעו וניהלו שיחות ועזרו להראות לפוליטיקאים את היקף הבעיה", אמר גרינסיד, "והם הקשיבו".