מומחים בינלאומיים ברפואת חירום הזהירו כי לשינויי האקלים צפויה השפעה חמורה על שירותי החירום ברחבי העולם. למרות זאת, מדינות מעטות העריכו את היקף ההשפעה או שיש להן תוכנית להתמודד איתה.
במושב מיוחד בקונגרס האירופי לרפואת חירום היום (ראשון), לואיס גרסיה קסטרילו, פרופסור לרפואה דחופה, פרש כעת, בבית החולים Marqués de Valdecilla, סנטנדר, ספרד, כיצד הוא ועמיתיו מיום רפואת החירום של EUSEM עובדים. הקבוצה ביקשה מ-42 קבוצות מיקוד, המורכבות ממומחים ברפואת חירום, טיפול טרום-אשפוזי ורפואת אסונות, ב-36 מדינות ב-13 אזורי האו"ם בעולם להשלים סקר על מודעות ומוכנות לשינויי אקלים. המחקר אמור להתפרסם ב- כתב העת האירופי לרפואת חירום.
בסולם של 0 עד 9, הם דירגו את חומרת ההשפעה של שינויי האקלים על מערכות הבריאות ובמיוחד על טיפול חירום, הן כעת והן בעתיד, בממוצע של 7. זהו נתון גבוה, במיוחד באזורים מסוימים , כמו צפון אירופה, רואים בכך פחות בעיה מאשר מדינות אחרות, כמו אוסטרליה".
לואיס גרסיה קסטרילו, פרופסור בדימוס, רפואת חירום, בית החולים Marqués de Valdecilla
הוא הוסיף, "קבוצות המיקוד סברו שהשפעת שינויי האקלים על שירותי רפואת חירום תהיה דומה או אפילו גבוהה יותר מאשר על מערכות הבריאות העולמיות. עם זאת, רק 21% מחברי קבוצת המיקוד דיווחו כי הערכות של השפעת שינויי האקלים על שירותי רפואת חירום בוצעו, ורק 38% דיווחו שננקטו צעדים כלשהם כדי להתכונן להשפעת שינויי האקלים.
"מתוך כל המשיבים בקבוצת המיקוד, 62% אמרו שהממשלות או קובעי המדיניות שלהם לא ערכו הערכה לגבי השפעת שינויי האקלים על שירותי החירום, 9% אמרו שהם לא יודעים, 55% אמרו שלא נעשה דבר כדי להתכונן לקראת את ההשפעה של שינויי האקלים, ו-10% לא ידעו.
"מפתיע עד כמה חסרה מודעות בכל כך הרבה מדינות, כמו גם בקרב אגודות לרפואת חירום. נראה שחלק מהמדינות לא מודאגות כלל. ובכל זאת זה ישפיע על מדינות עשירות ועניות כאחד".
ד"ר רוברטה פטרינו, מנהלת מחלקת החירום ב-Ente Ospedaliero Cantonale, לוגאנו, שוויץ, ניהלה את המפגש "שינוי האקלים הוא גם מצב חירום בריאותי", והיא שותפה למחברת הדו"ח.
לדבריה, "ממצא מעניין אחד הוא שהצורך ביישום פעולות לצמצום שינויי האקלים נחשב חשוב בכל מקום. בפרט, הסקר שלנו הראה את הצורך בחיזוק שירותי רפואת חירום ותוכניות חינוך לסטודנטים לרפואה ורופאים לרפואה דחופה, כמו גם מֶחקָר.
"אנשי רפואת חירום מודאגים מאוד מההשפעות של שינויי האקלים על הטיפול שהם מספקים. הדו"ח שלנו מראה שעמיתים מרגישים שזו בעיה חשובה ברחבי העולם, אם כי נושאים ספציפיים משתנים מאזור אחד למשנהו ואלה קשורים למיקום הגיאוגרפי, המצב הכלכלי וסוגי הסיכונים".
בין ה-15 בפברואר ל-15 במרץ 2024, החוקרים ביקשו מאיגודים לאומיים ובינלאומיים לרפואת חירום ברחבי העולם להקים קבוצות מיקוד של בין ארבעה לשישה חברים כדי לענות על סדרת שאלות. 42 קבוצות המיקוד דיווחו על מודעות כללית ודאגה לגבי שינויי אקלים ולאחר מכן דירגו במונחים של חומרת האיומים השונים, ההשפעות האפשריות על מחלקות רפואה דחופה, ולבסוף, האמצעים הדרושים כדי להפחית את הבעיות.
על פני כל התגובות של קבוצת המיקוד, שלושת הסיכונים העיקריים היו זיהום, שיטפונות וגלי חום. שלושה סיכונים קלים היו התקפי קור, שריפות בשדה קוצים ומחלות וקטוריות, כמו מלריה. ההשפעה הגדולה ביותר הייתה צפויה להיות עלייה בביקוש לשירותי רפואה דחופה. קבוצות המיקוד דירגו את הכנת תוכניות אסטרטגיות וחינוך כשתי הפעולות האסטרטגיות החשובות ביותר.
קבוצות מיקוד ממדינות עם הכנסה גבוהה היו מודאגים ביותר מהסיכונים של גלי חום, התקופות קור ושריפות. הם סברו שההשפעה הגדולה ביותר תהיה גידול במספר החולים, והם חשבו שחינוך והכנה של תוכניות אסטרטגיות הן הפעולות החשובות ביותר הנחוצות כדי להפחית את הסיכונים. מדינות בצפון אירופה ובמזרח הים התיכון היו מודאגים מאוד מעקירת אוכלוסיות ומהפרעה לשירותים הבסיסיים.
קבוצות מיקוד ממדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית דירגו את השפעת שינויי האקלים על ייצור המזון והפרעה לשירותי הבריאות כסיכונים המשמעותיים ביותר.
ניתוח הנתונים לפי אזורים הראה שלשינוי האקלים צפויה להיות השפעה גדולה יותר באוסטרליה ובמדינות במזרח אירופה, דרום אסיה, דרום סהרה אפריקה ומרכז אמריקה. מדינות כמו מצרים וניגריה ציפו להשפעה הנמוכה ביותר, בעוד אזורי דרום סהרה באפריקה ציפו להשפעה הגבוהה ביותר. היו הבדלים משמעותיים בין האזורים לסיכונים של מחלות הנגרמות על ידי וקטור, מחלות הקשורות לאקלים, שריפות בר, אירועי מזג אוויר קיצוניים ומחסור במזון. לאוסטרליה, מרכז אמריקה ודרום סהרה אפריקה היו החששות הגדולים ביותר לגבי אלה בהשוואה לאזורים באירופה.
החששות של קבוצת המיקוד נותחו גם באמצעות WorldRiskIndex, מודל סטטיסטי שמעריך את הסיכון של 193 מדינות ליפול קורבן לאסונות הומניטריים שנגרמו מאירועי טבע קיצוניים ושינויי אקלים. הוא מדרג מדינות מסיכון נמוך מאוד לסיכון גבוה מאוד. החשש מגידול בביקוש לשירותי רפואה דחופה והפרעה בשרשרת האספקה ושירותי הבריאות היה קשור ישירות ל-WorldRiskIndex, כאשר החששות גדלו עם הגדלת הסיכון.
"ברור מהממצאים שלנו שלשינוי האקלים צפויה להיות השפעה משמעותית על שירותי רפואת חירום", אמר ד"ר פטרינו. "דרושה מודעות הרבה יותר לכך ברמה הלאומית והבינלאומית בקרב קובעי מדיניות, ספקי שירותי בריאות, אנשי מקצוע בתחום הבריאות והציבור הרחב.
"האגודה האירופית לרפואת חירום קוראת לאומות להקים תוכניות כדי לצמצם את ההשפעה על השירותים שלנו משינויי האקלים. בנוסף לפרסום הממצאים שלנו, האגודה תקים קבוצת עבודה קבועה שתתמוך, תעזור ולפקח פעולות לצמצום ההשפעות של שינויי האקלים על שירותי רפואת חירום אנו גם נדבר עם אנשי מפתח ומוסדות כדי להעלות את המודעות.
"כשאנחנו מתקדמים לקראת סוף שנה שבה נשברו שיאים בימים החמים ביותר של כדור הארץ, פעולה לא יכולה להגיע מהר מספיק. לשינויי האקלים יש השפעה על כל המדינות, עשירות ועניות, ללא קשר לאזור גיאוגרפי. העולם עומד בפני חירום לשינויי אקלים, וגם השירותים הרפואיים שלנו עומדים בפני חירום".
פרופ' גרסיה-קסטרילו וד"ר פטרינו הודו לקהילת רפואת החירום ולאגודות ברחבי העולם, שאיפשרו את עריכת הסקר.