מחקר חדש מצא כי למעלה מ- 1 מכל 5 בנים וגברים בקנדה ובארצות הברית עשויים לעמוד בקריטריונים האבחוניים להפרעת אכילה, ולהדגיש את הצורך הדחוף במודעות רבה יותר, מאמצי מניעה מותאמים ותמיכה קלינית כוללת בקבוצה תת-מוכרת זו.
פורסם באמצעות נתונים מ לימוד בנים וגבריםהמחקר ניתח תגובות של למעלה מ -1,500 בנים וגברים בגילאי 15 עד 35. החוקרים השתמשו באלגוריתם אבחוני מאומת כדי להעריך הפרעות אכילה סבירות ובדקו גורמים סוציו -דמוגרפיים מרכזיים. המחקר מצא כי 21.3% מהמשתתפים עמדו בקריטריונים לכל הפרעת אכילה אפשרית. סביר להניח כי בולימיה נרבוזה הייתה השכיחות הגבוהה ביותר (5.8%), ואילו אנורקסיה נרבוזה ככל הנראה הייתה פחות שכיחה (0.34%).
המחקר חשף סיכון מוגבר בקרב משתתפי המיעוט המיני: אלה שהזדהו כהומואים וביסקסואלים היו בעלי סיכויים גבוהים משמעותית לעמוד בקריטריונים של הפרעת אכילה בהשוואה לבני גילם ההטרוסקסואלים. מדד מסת גוף גבוה יותר (BMI) היה קשור גם לסבירות רבה יותר לאבחון סביר.
ממצאים אלה מסמנים קריאה ברורה לפעולה. בנים וגברים-חלקיקים אלה שהם מיעוטים מיניים או בגופים גדולים יותר-נמצאים בסיכון מוגבר להפרעות אכילה. עם זאת, הם נשארים מתעלמים בהודעות בריאות הציבור ובפרקטיקה הקלינית. "
קייל ט. גנסון, דוקטורט, MSW, מחבר מוביל במחקר
צוות המחקר מדגיש את החשיבות של פיתוח תוכניות מניעה והתערבות הכוללות מגדר ומגיבות לחוויות הייחודיות של בנים וגברים. גנסון אמר כי "נערים וגברים מתמודדים לעתים קרובות מתמודדים עם מחסומים ייחודיים לבדיקת עזרה להפרעות אכילה, כולל רגשות של סטיגמה ובושה, פחד מפסק הדין וחוסר אפשרויות טיפול מגדריות. "בהתחשב בשכיחות הגבוהה של הפרעות אכילה במחקר שלנו, יש צורך דחוף להפחית את המחסומים הללו ולהבטיח שכל האנשים הנאבקים בהפרעות אכילה יקבלו טיפול בזמן וחמלה."
המחקר מוסיף לגוף הולך וגדל של עדויות המפצירים בשינוי באופן בו מזוהים ומטפלים בהפרעות אכילה בכל המינים.
