אורח חיים בריא עשוי לקזז סיכונים גנטיים למוות מוקדם, כך מגלה מחקר

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת BMJ רפואה מבוססת ראיותחוקרים העריכו כיצד אורח חיים וגורמים גנטיים קשורים לתוחלת החיים באמצעות מערך נתונים קוהורט אורכי.

תוצאותיהם מצביעות על כך שיש קשרים בלתי תלויים של אורח חיים וגורמים גנטיים עם תוחלת החיים וכי שמירה על אורח חיים בריא יכולה להפחית את הסיכון למוות בטרם עת או לתוחלת חיים קצרה יותר עקב גורמים גנטיים.

מחקר: נטייה גנטית, אורחות חיים הניתנים לשינוי והשפעותיהם המשותפות על תוחלת החיים של האדם: עדויות ממחקרי עוקבה מרובים. קרדיט תמונה: lusia83 / Shutterstock

רקע כללי

ידוע כי תוחלת החיים של האדם מושפעת מגורמים גנטיים, כאשר תורשתיות מוערכות בכ-16% על פי מחקרים מסוימים, כמו גם תכונות לא גנטיות כגון אורח חיים.

חוקרים זיהו "גן לאריכות ימים" אפוליפופרוטאין E ולוקוסים גנטיים אחרים בקורלציה משמעותית עם תוחלת החיים.

עם זאת, גם אם אנשים מסוימים בעלי נטייה גנטית לתוחלת חיים קצרה יותר, התנהגויות אורח חיים מסוימות הניתנות לשינוי עשויות להפחית את הסיכון שלהם, אך עד כמה סיכון גנטי גבוה למוות בטרם עת ניתן לקזז על ידי אורח החיים אינו מובן היטב.

לגבי המחקר

חוקרים שילבו נתוני עוקבה ממקורות מרובים, כולל מחקר הביובנק של בריטניה, כדי לחשב ציון סיכון פוליגני (PRS) שהעריך את הרגישות הגנטית של פרטים הקשורים לתוחלת חייהם.

באמצעות ציון זה, המשתתפים סווגו על סמך תוחלת החיים האנושית החזויה גנטית כארוכה, בינונית וקצרה. אנשים בחמישון PRS הנמוך ביותר סווגו כבעלי נטייה גנטית לתוחלת חיים ארוכה.

לאחר מכן השתמשו החוקרים ב-PRS כדי לבחון את הקשר בין תוחלת חיים לאינדיקטורים משותפים ספציפיים של אורח חיים כמו משך שינה, מבנה גוף, פעילות גופנית, תזונה, צריכת אלכוהול ועישון, כמו גם כיצד אורח חיים וגורמים גנטיים השפיעו על תוחלת החיים.

מדדי אורח חיים אלו שימשו לבניית ציון אורח חיים בריא (HLS). בהתבסס על ה-HLS, המשתתפים סווגו כבעלי אורח חיים שלילי, בינוני ונוח.

החוקרים חישבו את תוחלת החיים כתאריך המוות פחות תאריך הלידה או כגיל המסוכם בקו הבסיס עם זמן המעקב. הם לא כללו מקרי מוות כתוצאה מ-COVID-19, פציעות או תאונות. משתנים משתנים בניתוח כללו מין, גיל, תחלואה נלווית, מצב סוציו-אקונומי והישגים לימודיים, שנאספו באמצעות שאלוני בסיס.

מערך הנתונים נותח באמצעות מודלים של רגרסיה לוגיסטית רב-משתנים ומודלים של רגרסיה פרופורציונלית של Cox; אלה הותאמו עם המשתנים המשתנים והמרכיבים העיקריים של האבות.

מודלים של הישרדות פרמטריים גמישים שימשו לחישוב תוחלת חיים עבור משתתפים מקבוצות אורח חיים וסיכון גנטי שונים. מודלים של אינטראקציה כפולה הופעלו כדי לבחון אינטראקציות בין גורמי אורח חיים ו-PRS. בדיקות רגישות מרובות נערכו כדי להעריך את חוסנם של הממצאים.

ממצאים

המחקר ניתח נתונים של 353,742 משתתפים אירופאים, למעט אלה שלא היו להם נתונים גנטיים, בקרת איכות נכשלה או מתו מסיבות ספציפיות.

חציון המעקב היה 12.9 שנים, במהלכן אירעו 24,239 מקרי מוות. נוצר PRS המבוסס על 19 פולימורפיזם נוקלאוטיד בודד עצמאי, המראה עלייה ליניארית בסיכון למוות על פני קטגוריות סיכון גנטיות.

למשתתפים עם סיכון גנטי גבוה היה סיכון גבוה ב-21% למות בהשוואה לאלו עם סיכון גנטי נמוך, גם לאחר התאמה לגורמי אורח חיים.

בנוסף, ה-HLS הוכיח קשר מינון-תגובה עם הסיכון למוות. אנשים עם אורח חיים לא חיובי היו בסיכון גבוה ב-78% למוות בהשוואה לאלה עם אורח חיים נוח. קשר זה נמשך גם לאחר שהביא בחשבון את הסיכון הגנטי.

הניתוח המשולב של אורח חיים וגורמים גנטיים העלה כי אנשים עם סיכון גנטי גבוה ואורח חיים לא נוח היו בסיכון גבוה ב-104% למוות בהשוואה לאלו עם סיכון גנטי נמוך ואורח חיים נוח.

לעומת זאת, אלו עם סיכון גנטי גבוה אך עם אורח חיים נוח היו בסיכון נמוך ב-54% למוות בהשוואה לעמיתיהם עם אורח חיים לא נוח.

הניתוח השכבתי היה מאשש, והציע שאורח חיים לא חיובי הגביר את הסיכון למוות עבור כל קבוצות הסיכון הגנטיות. לא נמצאה אינטראקציה משמעותית בין סיכון גנטי לגורמי אורח חיים. ניתוחי רגישות תמכו בחוסנות הממצאים.

ההשפעה המשולבת של אורח חיים וסיכון גנטי על תוחלת החיים הוערכה בניתוח משני.

למשתתפים עם אורח חיים נוח וסיכון גנטי נמוך הייתה תוחלת חיים ארוכה משמעותית מאלה עם אורח חיים לא נוח וסיכון גנטי גבוה, עם הפרש תוחלת חיים ממוצע של 6.7 שנים.

המחקר הדגיש את חשיבותם של גורמי אורח חיים, במיוחד הפסקת עישון, פעילות גופנית, שינה ותזונה, בהארכת תוחלת החיים.

מסקנות

הדיון מדגיש את חקר המחקר על יחסי הגומלין של גורמים גנטיים ואורח חיים על תוחלת החיים בקרב 353,742 אנשים.

ממצאים חושפים כי סיכון גנטי גבוה יותר מתאם לסיכון מוגבר של 21% למוות, בעוד שאורח חיים לא חיובי מהווה סיכון גבוה ב-78%, ללא תלות בגורמים גנטיים. עם זאת, אורח חיים נוח יכול לקזז נטיות גנטיות בשיעור של עד 62%, כאשר שילובים ספציפיים מניבים תוצאות טובות יותר.

החוזקות כוללות קבוצות גדולות ופוטנציאליות וניתוחי רגישות מקיפים. המגבלות כוללות הבנה גנטית לא מלאה, מעקב קצר, הסתמכות על נתונים מדווחים עצמיים וייצוגות של קבוצה.

אף על פי כן, קידום התנהגויות אורח חיים בריא עשוי להאריך את תוחלת החיים ולהפחית את הסיכון הגנטי, דבר המצביע על השלכות משמעותיות על בריאות הציבור.