במהלך העשורים האחרונים, אוכלוסיית חזירי הבר גדלה באזורים העירוניים של ברצלונה ובחלקים אחרים של קטלוניה. חיית הבר הזו היא מאגר חשוב של נגיף ההפטיטיס E, הגורם הגורם למחלה שמשפיע על יותר מ-20 מיליון אנשים מדי שנה, על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO). כעת, צוות מהפקולטה לביולוגיה, המכון לחקר המגוון הביולוגי (IRBio) של אוניברסיטת ברצלונה והפקולטה לרפואה וטרינרית של Universitat Autònoma de Barcelona (UAB) זיהה דמיון מולקולרי רלוונטי בין נגיף ההפטיטיס E (HEV) זנים של חזירי בר במטרופולין של ברצלונה ואזרחי אזור זה. לטענת החוקרים, נתונים אלה מצביעים על כך שבעלי חיים אלו יכולים להיות מקור לזיהומים בצהבת E בבני אדם באזור המטרופולין.
ג'ורדי סרה-קובו, מרצה בפקולטה לביולוגיה של ה-UB וחוקר ב-IRBio, הוביל את המחקר יחד עם מריה איזבל קוסטפרדה, מרצה במחלקה לגנטיקה, מיקרוביולוגיה וסטטיסטיקה, וחוקרת במכון לתזונה ובטיחות מזון (UB) INSA) והמרכז למחקר ביו-רפואי ברשתות כבד ומחלות עיכול (CIBEREHD). ג'ורדי סרה-קובו מזהיר כי "התוצאות צריכות לשמש לנקיטת אמצעי מניעה ולהיות ערניים מפני העברה אפשרית של נגיף ההפטיטיס E מחזירי בר לאזרחי אזור המטרופולין של ברצלונה". המחקר, שפורסם ב מדע הסביבה הכוללתמעורבים גם אביר מונאסטירי ומארק לופז-רויג (IRBio), ומריה קוסטפרדה, יחד עם חוקרים נוספים מ-Banc de Sang i Teixits (בנק הדם והרקמות של קטלוניה), מכון המחקר ואל ד'חברון (VHIR), אוניברסיטת ליידה והשירות לאקופתולוגיה של חיות בר (UAB).
וירוס אנדמי באוכלוסיית חזירי הבר
המטרופולין של ברצלונה מורכב משלושים ושש רשויות, הפרוסות על פני 636 ק"מ2 ומאוכלס בכ-3.2 מיליון איש. באזור זה, הכולל את הפארק הטבעי קולסרולה – יער ים תיכוני סביב עירוני בשטח של 8,000 דונם, מוקף במרכזים עירוניים – יש צפיפות אוכלוסיית חזירי בר של בין חמישה לחמישה עשר פרטים לקמ"ר.
במחקר, החוקרים ניתחו את צואתם של 312 חזירי בר שנאספו באזור זה בין השנים 2016 ל-2021, שבעה מהם נמצאו חיוביים לנוכחות הנגיף. ההשוואה של דגימות אלו, יחד עם שש דגימות נוספות ממחקר קודם, אפשרה לבסס "קשר פילוגנטי הדוק" – כלומר קרבה אבולוציונית ודמיון גנטי – עם זני HEV מתורמי דם באזור זה. Serra-Cobo, חבר במחלקה לביולוגיה אבולוציונית, אקולוגיה ומדעי הסביבה של ה-UB, מציין כי "כל הנגיפים המבודדים סווגו בתוך גנוטיפ 3 של HEV".
יתרה מכך, דגימות חזירי הבר עם הנגיף היו שייכות לפרטים שאינם בוגרים, מה שלדברי החוקרים מעיד על תחזוקה אנדמית – כלומר רגילה וקבועה – של HEV באוכלוסיית חזירי הבר של המטרופולין על ידי פרטים צעירים. במובן זה, הם מסבירים כי "היעדר זיהוי HEV בחזירי בר בוגרים מעיד על כך שבעלי חיים צעירים נחשפים להידבקות בנגיף בשנים הראשונות לחייהם, בעוד שמבוגרים כבר התגברו על הזיהום ומוגנים מפני הדבקה חוזרת". "זה מצביע על כך שהנגיף אנדמי באוכלוסיית חזירי הבר באזור זה", מוסיפים החוקרים.
בעיה עולמית בבריאות הציבור
הנוכחות ההולכת וגוברת של חזירי בר באזורים העירוניים של ברצלונה (אך גם בערים אחרות כמו לוגו, רומא, ברלין, גנואה או הונג קונג) נובעת בעיקר מגורמים כמו אובדן בתי גידול טבעיים שנגרמו כתוצאה מפעילות אנושית. "בהתחשב בכך שהסינורביזציה – נוכחות והסתגלות של חזירי בר בסביבות עירוניות – של חזירי בר היא תופעה עולמית, שהולכת ומתרחבת, תוצאות מחקר זה צריכות להיות שימושיות לפיתוח והקמת תוכניות לניטור, מעקב ו, בסופו של דבר, השליטה ב-HEV הן במטרופולין של ברצלונה והן באזורים עירוניים אחרים בעולם", אומר סרה-קובו.
במאמר מסבירים המומחים כי "למרות שרוב המקרים של הפטיטיס E בבני אדם הם קלים, זיהום HEV גורם לכ-50,000 מקרי מוות אנושיים מדי שנה, והוא חמור במיוחד בנשים הרות, עם שיעורי תמותה של עד 30%, ויכול להיות מועבר. לתינוקות".
אמצעי מניעה והסברה
בין האמצעים למניעת העברת נגיף ההפטיטיס E לציבור, החוקרים מדגישים את החשיבות של הימנעות מ"מגע עם חזירי בר, כמו גם אי אכילת הבשר הנא או המבושל שלהם". במקרים בהם התרחש מגע, כמו עם ציידים או סוכני ייעור, הם ממליצים לשטוף ידיים במים וסבון. "תרגול זה מסיר את מעטפת השומנים של הנגיף ומשבית אותה", הם מציינים.
הם גם מדגישים אמצעים אחרים הקשורים לחיות מחמד. "חזירי בר יכולים לפלוש לרחובות מרכז ברצלונה, שם הם מוצאים מזון בפחי אשפה או בגנים עירוניים. במרחבים אלו פוקדים כלבים וחתולים, שעלולים להידבק בצואה של חזירי בר ויכולים לתרום להפצת הזיהום לאזרחים". מזהיר ג'ורדי סרה-קובו.
בהקשר זה הם ממליצים למנוע מכניסת חיות מחמד ביתיות עם צואת חיות בר ולהתקין מערכות למניעת דפיקת חזירי בר מכלי פסולת. החוקרים מציינים גם כי "חשוב גם לספר לציבור על גורמי הסיכון להעברת הפטיטיס E מחזירי בר, לבני אדם או לחיות מחמד".
ניטור ארוך טווח של חזירי בר
לקבוצת המחקר IRBio ב-UB יש מחקר נוסף בעיצומו כדי לקבוע את הדינמיקה של זיהום בנגיף הפטיטיס E באוכלוסיית חזירי הבר במטרופולין של ברצלונה. החוקר גם מדגיש את "החשיבות היסודית" של מעקב וניטור ארוך טווח אחר המצב הבריאותי של אוכלוסיית חזירי הבר, "במיוחד בתקופה שבה המבנה והתפקוד של המערכות האקולוגיות משתנים בקצב חסר תקדים. תוצאה של שינויי אקלים וגורמים אנתרופוגניים".
