המחקר חוקר את תפקידה של אוטופגיה בתאי אבות בכבד (HPCs) ואת הפוטנציאל שלה לווסת microRNAs (miRNAs) כדי לעכב פיברוזיס בכבד בהקשר של סקיסטוזומיאזיס, מחלה הנגרמת על ידי תולעים שטוחות טפיליות שעלולה להוביל לנזק חמור לאיברים, במיוחד הכבד.
פיברוזיס בכבד הנגרמת על ידי סכיסטוזומיאזיס מהווה דאגה בריאותית משמעותית, כאשר המחלה פוגעת במיליוני אנשים ברחבי העולם. התהליך הפיברוטי כרוך בהצטברות מוגזמת של רכיבי מטריקס חוץ-תאיים, מה שמוביל להתקשות ולתפקוד לקוי של הכבד. המחקר בוחן את הפוטנציאל הטיפולי של התמקדות באוטופגיה, תהליך תאי המעורב בפירוק ומיחזור של רכיבים תאיים, כדי למתן את התגובה הפיברוטית הזו.
אוטופגיה הייתה מעורבת במצבים פיזיולוגיים ופתולוגיים שונים, כולל ויסות התגובות החיסוניות ופינוי אברונים פגומים. בהקשר של פיברוזיס בכבד, המחקר מגלה שאוטופגיה ב-HPCs יכולה להשפיע על הפרשת אקסוזומים המכילים miRNAs ספציפיים המכוונים ומפחיתים את הפעילות הפיברוגנית של תאי כבד (HSCs), סוג תאים נוסף המעורב בתהליך הפיברוטי.
המחקר משתמש במודלים חוץ-גופיים ו-in vivo כדי לבחון את ההשפעות של אפנון אוטופגיה ב-HPCs. זה מדגים שהפעלה של אוטופגיה בתאים אלה מובילה לשינויים בפרופיל ה-miRNA האקסוזומלי, כאשר מירנאים מסוימים מועשרים באקסוזומים המשתחררים על ידי HPCs. MiRNAs האקסוזומליים הללו נקלטים לאחר מכן על ידי HSCs, שם הם מפעילים השפעות אנטי פיברוטיות על ידי עיכוב הביטוי של גנים פרו-פיברוטיים מרכזיים.
אחד הממצאים המרכזיים של המחקר הוא זיהוי של מירנאים ספציפיים הקשורים להשפעות האנטי-פיברוטיות של אוטופגיה ב-HPCs. ה-miRNAs הללו מכוונים לגנים המעורבים בטרנספורמציה של HSCs ממצב שקט למצב פעיל פיברוגני. על ידי אפנון הביטוי של גנים אלה, ה-miRNAs האקסוזומליים מ-HPCs המופעלים על ידי אוטופגיה יכולים לדכא את התקדמות הפיברוזיס בכבד.
המחקר גם חוקר את המנגנונים המולקולריים העומדים בבסיס ויסות האוטופגיה ב-HPCs. הוא מזהה מספר מסלולי איתות וגורמי שעתוק המעורבים באינדוקציה של אוטופגיה ובשינויים הבאים ב-miRNAs אקזומליים. ממצאים אלו מספקים תובנות לגבי הרשתות הרגולטוריות המורכבות השולטות בשיח ההצלבה בין HPCs ו-HSCs בהקשר של פיברוזיס בכבד.
המחקר מדגיש את היישומים הטיפוליים הפוטנציאליים של מווסת אוטופגיה ב-HPCs לטיפול בפיברוזיס בכבד בסכיסטוזומיאזיס. על ידי מיקוד ל-miRNAs ספציפיים או למסלולים המווסתים אוטופגיה, ייתכן שניתן יהיה לפתח אסטרטגיות חדשות כדי למנוע או להפוך את השינויים הפיברוטיים בכבד.
לסיכום, המחקר מציג עדויות משמעותיות לתפקידה של אוטופגיה ב-HPCs בוויסות מירנאים אקזומליים לעיכוב פיברוזיס בכבד בסכיסטוזומיאזיס. הממצאים תורמים להבנת המנגנונים התאיים והמולקולריים העומדים בבסיס הפתוגנזה של פיברוזיס בכבד ומציעים אפיקים פוטנציאליים להתערבות טיפולית. דרוש מחקר נוסף כדי לתרגם ממצאים אלה ליישומים קליניים ולחקור את ההשלכות הרחבות יותר של מיקוד לאוטופגיה ו-miRNAs אקזוזומליים במחלות פיברוטיות אחרות.
