Search
קרינה במינון נמוך מראה הבטחה כטיפול בפגיעה מוחית ושבץ מוחי

אדוקסבן מתגלה כיעיל במניעת קרישי דם, שבץ לאחר ניתוח מסתמי לב

Edoxaban, נוגד קרישה דרך הפה, היה יעיל באותה מידה או יותר מאשר וורפרין בהפחתת הסיכון לשבץ מוחי וקרישי דם עבור חולים לאחר ניתוח החלפת מסתם לב, על פי מדע ראשוני המאוחר שהוצג היום במפגשים המדעיים של איגוד הלב האמריקני ב-2024. הפגישה 16-18 בנובמבר, 2024, בשיקגו, היא חילופי מובילים עולמיים של ההתקדמות המדעית העדכנית ביותר, מחקר ועדכוני פרקטיקה קלינית מבוססת ראיות במדעי הלב וכלי הדם.

ידוע כי חולים המקבלים החלפת מסתם לב נמצאים בסיכון גבוה לשבץ מוחי, קרישי דם ופקקת ורידים עמוקים, במיוחד במהלך השבועות מיד לאחר הניתוח. הנחיות הטיפול העדכניות ממליצות על טיפול נוגד קרישה עם תרופות למניעה וטיפול בקרישי דם.

אנשים המקבלים מסתם לב מכני דורשים טיפול נוגד קרישה לכל החיים כדי למנוע היווצרות פקקת (קריש דם) על המסתם. מטופלים המקבלים מסתם לב ביו-פרוסטטי (היוצר מרקמת אדם או בעלי חיים) זקוקים בדרך כלל לנוגדי קרישה למשך שלושה עד שישה חודשים לאחר הניתוח.

התרופה הסטנדרטית לאנטי קרישה בחולים אלו היא וורפרין, אשר מקטין את יכולת הגוף ליצור קרישי דם על ידי חסימת היווצרות גורמי קרישה התלויים בוויטמין K.

נכון לעכשיו, אנו יכולים להשתמש רק באנטגוניסטים של ויטמין K כגון וורפרין לחולים בשלב מוקדם לאחר ניתוח מסתם ביו-תותב. עם זאת, לוורפרין יש טווח טיפולי צר המצריך בדיקות דם תכופות כדי לנטר את פעילות הקרישה, והוא גם מקיים אינטראקציה עם תרופות ומזון אחרים, מה שיכול להוות אתגר עבור מטופלים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות המטפלים בהם".

Chisato Isumi, MD, Ph.D., מחבר המחקר הראשי של המרכז הלאומי למוח וקרדיווסקולרי בסוויטה, יפן

ניסוי ENBALV העריך את היעילות והבטיחות של edoxaban, נוגד קרישה פומי שאושר על ידי ה-FDA בשנת 2015 לחולים עם פרפור פרוזדורים לא מסתמי, בהשוואה לוורפרין בתוך שלושה חודשים לאחר ניתוח מסתם ביו-תותב. Edoxaban פועל על ידי חסימת פקטור Xa, גורם קרישה הממלא תפקיד מפתח בתהליך הקרישה (קרישת הדם). Edoxaban נלקח במינון קבוע ויש לו פרופיל פרמקוקינטי צפוי, מה שאומר שהשפעותיו אינן מושפעות מתזונה או תרופות אחרות.

הניסוי האקראי, הרב-מרכזי, כלל כ-400 מבוגרים ביפן שעברו ניתוח החלפת מסתם לבבי-תותב במיקום אבי העורקים ו/או המיטרלי. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לשתי קבוצות שוות כדי לקבל אדוקסבן או וורפרין במשך 12 שבועות לאחר הניתוח.

הניתוח מצא:

  • אדוקסבן היה יעיל באותה מידה או יותר מ-warfarin במניעת שבץ וקרישי דם: 0.5% מהחולים שקיבלו אדוקסבן סבלו משבץ מוחי או תסחיף מערכתי, בהשוואה ל-1.5% מהחולים שקיבלו וורפרין.
  • דימום גדול התרחש ב-4.1% מקבוצת האדוקסבן וב-1% מקבוצת הוורפרין. עם זאת, לא נצפה דימום קטלני או דימום תוך גולגולתי בחולים שטופלו באדוקסבן, בעוד שדימום מוחי קטלני אחד התרחש בקבוצת הוורפרין.
  • פקקת תוך לבבית (קריש דם בלב) לא התרחשה באף אחד מהחולים בקבוצת האדוקסאבן, אך כן התרחש ב-1% מהחולים בקבוצת הוורפרין.
  • חולים שקיבלו אדוקסבן אכן חוו מקרים גבוהים יותר של דימום במערכת העיכול בהשוואה לחולים שקיבלו וורפרין (2.1% לעומת 0%, בהתאמה).

"הממצאים שלנו מראים כי אדוקסבן יכול לסייע במניעת קרישי דם ושבץ ביעילות כמו וורפרין, מה שמצביע על כך שהוא חלופה טיפולית ברת קיימא לשקול עבור מטופלים שקיבלו החלפת מסתם לבבי תותב", אמר איזומי. "אדוקסבן עשוי להקל על החיים של חולים המתאוששים מניתוח מסתמי לב. מאחר שתרופה זו אינה מצריכה בדיקות דם סדירות למעקב אחר פעילות נוגדת קרישה וניתן ליטול אותה במינון קבוע, ללא חשש מאינטראקציה עם מזון או תרופות אחרות, היא מפחיתה את העומס על מטופלים ומשפרת את איכות חייהם, במיוחד בחודשים הראשונים המכריעים לאחר הניתוח".

החוקרים אמרו כי יש צורך במחקר עתידי כדי להבין לאילו חולים יש את הסיכון הגבוה ביותר לדימום בשימוש באדוקסבן וכיצד ניתן להפחית את הסיכון הזה תוך מתן אפשרויות טיפול יעילות בטיפול והחלמה לאחר הניתוח. היעילות והבטיחות של נוגדי קרישה ישירים אחרים דרך הפה מלבד אדוקסבן מחייבות בדיקה נוספת.

למחקר היו מספר מגבלות כולל היותו תווית פתוחה, כלומר כל אנשי המקצוע והמשתתפים בתחום הבריאות ידעו איזו תרופה הם מקבלים, מה שאולי הביא להטיה. בנוסף, המחקר לא כלל חולים שעברו החלפות מסתם טרנסקטטר (החלפת מסתם אבי העורקים עם מסתם מעשה ידי אדם).

פרטי לימוד, רקע ועיצוב:

  • המחקר כלל 410 מטופלים ב-24 מוסדות ביפן שעברו החלפת מסתם ביו-תותב בתנוחת אבי העורקים ו/או המיטרלית בין מאי 2022 לינואר 2024; 389 חולים נכללו בניתוח הסופי.
  • המשתתפים חולקו באקראי לקבלת אודוקסבן (60 מ"ג או 30 מ"ג שנלקחו דרך הפה, פעם ביום) או וורפרין (ניתן דרך הפה, כשהמינון מותאם על ידי ניטור הזמן שלוקח לדם המטופל להיקרש) במשך 12 שבועות לאחר הניתוח.
  • המטופלים היו בני 41-84, עם גיל ממוצע של 73 שנים. קבוצת האדוקסאבן הייתה 51% גברים ו-49% נשים; קבוצת הוורפרין הייתה 63% גברים ו-37% נשים.
דילוג לתוכן