במחקר שפורסם לאחרונה ב רפואה אלקטרוניתחוקרים חקרו את מאזן התועלת-נזק של התחלת אגוניסטים לרצפטורים דמויי גלוקגון (GLP-1) (RAs) לעומת התערבות פלצבו לירידה במשקל בקרב אנשים החיים עם השמנת יתר ועודף משקל ללא סוכרת.
הממצאים שלהם מצביעים על כך שהשגת ירידה של 10% במשקל עם טיפול ב-GLP-1 RA עלתה על הנזקים המצטברים.
ובכל זאת, התועלת נטו הייתה תלויה ביעדי הטיפול האישיים ובסבילות לתופעות לוואי אפשריות.
לימוד: אגוניסטים לקולטן GLP-1 להפחתת משקל באנשים החיים עם השמנת יתר אך ללא סוכרת: מחקר מודל תועלת-נזק לחיות. קרדיט תמונה: KK Stock/Shutterstock.com
רקע כללי
GLP-1 RAs אושרו תחילה כדי לשפר את השליטה המטבולית בחולי סוכרת. ובכל זאת, ניסויי ביקורת אקראיים (RCT) לאחרונה הראו את יעילותם בהפחתת משקל עבור מבוגרים שאינם חולי סוכרת, מה שהוביל לאישורים של תרופות כמו semaglutide ו-liraglutide לניהול משקל.
בעוד שתרופות אלו מדגימות ירידה משמעותית במשקל והפחתה פוטנציאלית במחלות נלוות הקשורות למשקל, האיזון בין היתרונות שלהן מול נזקים פוטנציאליים נותר לא ברור, במיוחד עם חששות לגבי שימוש מחוץ לתווית, השפעה כלכלית, והעלייה המהירה במרשמים המוזנים על ידי מדיה חברתית. מה שמוביל למחסור באספקה ופוטנציאל לניצול יתר.
לגבי המחקר
מחקר זה נועד להעריך ולנטר באופן רציף את מאזן התועלת-נזק של GLP-1 RA כדי להנחות קבלת החלטות מושכלת. חוקרים השתמשו במודלים של איזון תועלת-נזק כדי להעריך את ההשפעות של RAs GLP-1 על ירידה במשקל במבוגרים ללא סוכרת.
המשתתפים היו מבוגרים בני 18 ומעלה עם BMI של ≥30 ק"ג/מ"ר או ≥27 ק"ג/מ"ר עם תחלואה נלווית אחת לפחות הקשורה למשקל.
המחקר השווה לירגלוטיד, סמאגלוטיד וטירזפאטיד מול פלצבו, כאשר כל המשתתפים קיבלו ייעוץ לאורח חיים כדי לשמור על גירעון קלורי יומי ולעסוק בפעילות גופנית סדירה.
נתונים על ירידה במשקל (≥5% ו-≥10%) והשפעות שליליות נאספו מסקירות שיטתיות ו-RCT, שמקורם בחיפושי ספרות מקיפים ועודכנו באופן רציף.
הנזקים שנחשבו כללו תופעות לוואי נפוצות כמו בעיות במערכת העיכול ותוצאות חמורות יותר כמו דלקת לבלב.
מטה-אנליזה של אפקטים אקראיים העריכה את השפעות הטיפול היחסיות, ומודלים אקספוננציאליים חזו תוצאות שליליות וחיוביות מצטברות במשך שנה ושנתיים.
משקלי העדפה יושמו כדי להתאים את מאזן התועלת-נזק, המשקפים את החשיבות היחסית של התוצאות. ניתוחי רגישות בדקו את איתנות התוצאות על ידי שינוי הנחות לגבי שיעורי נזק והעדפות.
מדד התועלת נטו, המציין אם התועלת גוברת על הנזקים, חושב והתפרש כמספר האנשים שהשיגו ירידה משמעותית במשקל ללא נזק חמור. הערכה חיה זו נועדה להנחות את מקבלי ההחלטות על ידי עדכון מתמיד בראיות חדשות.
ניתוחים סטטיסטיים נערכו באמצעות תוכנת R, תוך הקפדה על סטנדרטים כמותיים של מודלים של תועלת-סיכון. המחקר לא דרש אישור אתי שכן הוא השתמש בנתונים שפורסמו.
ממצאים
המחקר כלל שמונה RCTs עם 8,847 משתתפים, בעיקר נשים (74.1%) ואנשים עם השמנת יתר (96.0%). הגיל הממוצע של המשתתפים היה 46.7 שנים.
RAs GLP-1 הגדילו באופן משמעותי את הסבירות להשגת ≥5% ו≥10% ירידה במשקל בהשוואה לפלסבו, עם סיכונים יחסיים (RR) של 2.51 ו-4.11, בהתאמה. ל-Semaglutide הייתה היעילות הגבוהה ביותר לירידה במשקל של ≥10% (RR 5.42), ואחריו tirzepatide (4.29) ולירגלוטיד (2.91).
תוצאות נזק נצפו גם בתדירות גבוהה יותר בקבוצת GLP-1 RA. תופעות הלוואי השכיחות ביותר כללו כאבי בטן (RR 1.78), עצירות (2.31), שלשולים (1.85), בחילות (2.72) והקאות (4.16).
אירועי נזק בינוניים כמו cholelithiasis (RR 1.90) והתקרחות (5.67) היו גבוהים יותר בקרב משתמשי GLP-1 RA, כאשר טירזפטיד קשור ספציפית להתקרחות.
הפסקת הטיפול עקב תופעות לוואי הייתה גבוהה פי שניים בקבוצת GLP-1 RA בהשוואה לפלסבו (RR 2.17).
ניתוח התועלת-נזק הראה תועלת נטו להשגת ירידה במשקל של ≥10% במשך שנתיים עם GLP-1 RAs, במיוחד עבור semaglutide, שהייתה לו תועלת נטו של 208 לכל 1000 אנשים.
עם זאת, ירידה של ≥5% במשקל לא עלתה על הנזקים. ניתוחי רגישות הצביעו על כך שהעדפה לירידה במשקל השפיעה על התועלת נטו, במיוחד עבור semaglutide.
יתרונות הירידה במשקל היו בולטים, אך תופעות לוואי תכופות וחמורות הפחיתו את התועלת נטו.
מסקנות
מחקר זה מגלה ש-GLP-1 RA מספקים יתרונות נטו משמעותיים בהשגת ירידה של 10% במשקל אצל אנשים הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר במהלך השנתיים הראשונות לטיפול.
ובכל זאת, היתרונות של ירידה של 5% במשקל פחות ברורים ותלויים מאוד בהעדפות הפרט לגבי נזק פוטנציאלי.
ההשפעות השליליות הנפוצות ביותר פוחתות עם הזמן, מה שמרמז על נזקים מוקדמים שעלולים להיות מוערכים יתר על המידה. Semaglutide ו-Liraglutide מציגים פרופילי תועלת-נזק חיוביים יותר בהשוואה ל-tirzepatide.
עם זאת, הנתונים ארוכי הטווח מוגבלים, מה שמצריך עדכונים מתמשכים של ניתוח יתרונות-נזקים ככל שעדויות נוספות נעשות זמינות.
המגבלות כוללות לא מספיק ראיות לכל הנזקים הפוטנציאליים, סובייקטיביות בבחירת נזקים והסתמכות על נתוני RCT, שאולי לא מייצגים באופן מלא את האוכלוסייה הכללית.
מחקר עתידי צריך להתמקד בתוצאות ארוכות טווח, העדפות אישיות ואסטרטגיות טיפול מותאמות אישית כדי לייעל את היתרונות ולמזער את הנזקים של טיפול ב-GLP-1 RA.
