Search
דבר תורה מסכת עבודה

אברה-קדברה? זהו שלא!

בפרשת שופטים מתריע משה כנגד הקוסמים המנחשים והמכשפים ואומר כי בני ישראל מורישים את עמי כנען בגלל התועבות האלה. מה יש בקסם וניחוש שגורם לקב"ה להכחיד את עמי כנען ולהחליפם בבני ישראל?


דבר תורה מסכת עבודהבפרשת שופטים אנו קוראים את האיסור הבא: לא ימצא בך… קוסם מעונן מנחש ומכשף… שואל אוב וידעוני ודורש אל המתים.

מדובר סוגים שונים של מגידי עתידות שכולם הם תועבת ה', וממשיך הפסוק: "ובגלל התועבות האלה ה' אלוקיך מוריש אותם מפניך". הקב"ה אומר כי זו הסיבה שהוא מעביר את העמים שישבו כאן לפנינו: "כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם – אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו".

במה מדובר? מה הם המעשים הנוראיים שבגללם עמים שלמים נכחדים ועוברים מן העולם? לפי רש"י קוסם הוא "האוחז את מקלו ואומר: אם אלך אם לא אלך" ומעונן "אלו נותני עונות שאומרים עונה פלונית יפה להתחיל ב…". הרמב"ם מפרש מעונן כ"יודע בעננים". לפי העננים הוא יודע מה צפוי לקרות. "מנחש" הוא אחד שמנחש את העתיד לפי אירועים שמתרחשים סביבו – אם נפל לו משהו מהיד סימן שכך יקרה וכו', "שואל אוב וידעוני ודורש אל המתים" הם אלה שרואים מה העתיד צופן לנו לפי כול מיני סימנים ואותות.

אבל מה כבר כול כך נורא בלפתוח קלפים? בלקרוא בקפה? מי מאיתנו לא קורא את ההורוסקופ שלו כדי לחזות את העתיד? מה הופך את המשחקים האלה שנותנים קצת פלפל לחיים לאסון תהומי עד כדי כך שעליו אומר משה על עמי כנען ש – "בגלל התועבות האלה ה' אלוקיך מוריש אותם מפניך".

המשותף לכול חוזי העתידות היא ההנחה שהכול נקבע מראש. הכול "מכתוב" כמו שאומרים בערבית. ישנו גורל ועתידך קבוע מראש ובלתי ניתן לשינוי. הצורה הכי קיצונית להשקפת העולם הזו הוא רעיון הקסטות בהינדואיזם. כשהייתי איש עסקים טסתי בכול שנה מספר פעמים למזרח הרחוק. סין, תאילנד, קוריאה. במדינה אחת בקרתי פעם אחת ונשבעתי שאליה לא אחזור יותר – הודו. לראות את הקסטה הנמוכה ביותר the untouchables, – הטמאים, חיים בצורה שהם חיים, והחברה ההודית לא מנסה אפילו לטפל בבעיה כי זו הקארמה שלהם. זהו הגורל שלהם ואסור לשנותו. את הרעיון הזה פשוט לא יכולתי לעכל. הניגוד שבין העוני והרעב התמידי לעומת הפרות המסתובבות שמועלות לדרגת קדושה ואסור לגעת בהם, זה משהו שפשוט לא נתפס. גם בסין ראיתי עוני מחפיר ורעב אבל ראיתי חברה שמנסה לפתור את הבעיה ומתירה לאכול כל דבר שזז. והם אכן אוכלים המון דברים שזזים…  אבל לפחות הם מנסים להתמודד עם הבעיה. בהודו האמונה שהאדם אינו יכול לשנות שום דבר זו התגשמות הרעיון של הגורל הבלתי ניתן לשינוי. גורל שאיתו נולדת ואיתו אתה מת.

לא ביהדות! הבסיס של היהדות הוא רעיון הבחירה החופשית. הגורל שלך תלוי בך. לאדם יש את היכולת להשתנות. לקבוע את גורלו.

הרב סלובייצ'יק במאמר קול דודי דופק עושה הבחנה יסודית בין האדם הגורלי והאדם הייעודי (יעד). לגבי האדם הגורלי– הכול מהשמיים. הגורל קבוע מראש ולא ניתן לשנותו. כשהאדם הגורלי נקלע למשבר, אפשר רק להוריד את הראש ולחכות שהסופה תעבור. הרוע הטמון במשבר, הוא הרצון האלוקי ואנו הקטנים לא מסוגלים להבין את דרכי האל ואסור לנו לשאול על דרכי ההנהגה שלו.

האדם הייעודי לעומת זאת אומר נכון שעל כורחך אתה נולד ועל כורחך אתה מת אבל ברצונך החופשי אתה חי! האדם הייעודי רואה בחיים דרך של בחירה חופשית בבחינת מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך. המעשה שלי יקבע את העתיד שלי. אני יכול להחליט להמשיך לחטוא ואני יכול להחליט לשנות את דרכי לפעול ולתקן.

זה החטא הגדול של חוזי העתידות. הם קובעים שלמעשי האדם אין משמעות. הכול קבוע מראש. זה אנטי יהדות! ביהדות הגורל תלוי ביעוד שאנו קובעים לעצמנו.

במאמר קול דודי דופק מתאר הרב סלובייצ'ק מאורעות היסטוריים כמו הצהרת בלפור, הקמת מדינת ישראל ועוד, כדפיקות של הקב"ה שקורא לנו לקום ולעשות מעשה. שלא לפספס את הרגע כפי שבשיר השירים כשהדוד דופק בדלת הרעיה לא פותחת אותה בזמן. אמירת הסליחות שבני עדות המזרח החלו לומר השבוע, תפילות הימים הנוראים, תקיעת השופר – מהווים עבורנו את הדפיקה בדלת. "קול דודי דופק" ונותן לנו את הזדמנות להיענות לקריאתו של הקב"ה. קריאה לעשות מעשה. לחזור בתשובה. לשנות את המעשים הרעים שלנו ולחזק את המעשים הטובים שלנו. לשנות את הגורל שלנו ולהגיע אל הייעוד שלנו!

דילוג לתוכן