רבות נשאלתי ושאלתי כמחנך את השאלה מדוע נכתב האיסור "לא תרצח" בעשרת הדברות המהוות את שורש כל המצוות כולן והרי ציווי זה הינו ציווי אוניברסלי כללי, ואינו קשור דווקא להולך בדרכה של תורה. והנה נוכחנו כיצד צפה קורא הדורות מראש את ההיסטוריה כפי שחוינו אותה לאחרונה כאשר קם יהודי ועומד לרצוח את אחיו בני משפחתו שעימם הוא נתון במחלוקת תהומית לתפיסתו. וכאשר קמים בני עוולה (יתכן שאף הם יהודים) ושורפים משפחה שאינה מבני עמם באכזריות נוראית שאיליה מתנגדת התורה בכל מאודה כאנשים שנבראו בצלם אלוקים (בני אדם הראשון). שני האירועים מזעזעים עד מאוד ויש בהם חילול ה' נוראי, שכאדם מאמין גורמים לי לכאב לב בל יתואר ולחלחלה.
כאדם ההולך בדרכה של תורה והמחנך לערכיה, אני מתנגד ומוחה מכל וכל כנגד המצעד האומלל חסר הצניעות. הוא רומס את ערכי התורה ופוגע בערכי המשפחה. הוא מבלבל ומטעה אנשים טובים ופוגע בחברה הישראלית. אדם בעל נטיות הפוכות הוא אדם שעלינו לקבלו ולנסות לעזור לו ככל שניתן ובודאי אם הוא שומר תורה ומצוות דבר המעמיד אותו בסתירה פנימית ובמצוקה רבה. אך אל לו לצאת בגאווה נגד ערכי התורה והמשפחה. אך היעלה על הדעת שכאחים המאדירים את ערך המשפחה נפגע באחינו בני אותה משפחה??? כיצד יתכן שנקרא לקיים חיי משפחה ישרים וטובים, ולא נקבל בני משפחה שאינם חושבים כמונו?? 'את אחיי אנוכי מבקש' קרא יוסף בחפשו אחר אחיו השונאים אותו. והם – 'נסעו מן האחווה'. האומנם חזרנו לבורו של יוסף?? האמנם חזרנו לימי ראשית האנושות למקום שבו קם קין על הבל אחיו ויהרגהו??? השבנו לפרשת פלגש בגבעה עליו נאמר נבלה עשה בישראל?? (אכן ראויים הפוגעים לתואר זה) החזרנו למקום שבו דמם של יהודים נשפך שכן דעתם אינה כדעת האחר כפי שקרה ברחבי ירושלים ערב חרבן בית שני??
הרב קוק זצ"ל לימדנו שאחים אוהבים זה לזה ומדברים זה עם זה, ורק כך ניתן לשנות עמדות ולחבר לבבות. וגם אם תמחה וראוי למחות לא תוכל לשנות דעות אלא על ידי אהבה אמון ושיח ערכי עמוק. הנביא הושע מלמד: "חבור אפריים עצבים הנח לו" גם כאשר ישראל עובדים עבודה זרה אם מחוברים הם כמשפחה – הנח לו. הקב"ה יניח להם ולא יכלם.
והנה דברים שנאמרו בבית המדרש החסידי מקום שבו לכאורה צמח הפוגע. אלא שהוא לא נכח שם ובבערותו וכסילותו נהג אחרת מהדרך שבה חינכו רבותיו. הרבי מסלונים על דברי התורה: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום" מבאר כי הדבקות באה כאשר "כולכם" יחד. מעולם לא הייתה היהדות דת לדתיים וליחידים שומרי מצוות!!! אנחנו עם אחד, משפחה אחת, ועלינו לנהוג באהבה האחד לחברו.
רק שבוע עבר מיום תשעה באב, שקורא לנו להשיב את האהבה ללבבות, והנה מגיע טו באב יום האהבה ודווקא בימים אלו קם יהודי ומחבל בערכי התורה. גם אם המחלוקת רבה, עלינו למצוא את הנקודה הפנימית המחברת. עלינו לחפש את נקודות האור שקיימות בכל אחד ואחד מעם ישראל המאירות פן שסמוי בנו שללא אותה קרן אור נהיה כולנו חסרי דבקות באל חי. כיצד נעשה זאת? על ידי שיחה אמיתית וכנה על ידי חסד שנעשה יחד. על ידי תפילות…
הרב ישעיהו קרליץ (החזון איש) לימד פעם כי אם רוצה אתה באהבת האחר – שא תפילה בעבורו. התפלל להצלחתו לא מתוך התנשאות אלא מתוך רצון כנה ואמיתי להצלחתו ללא כוונות רווח בעבורך. אולי מתוך אירוע נוראי זה נלמד כמשפחה להתפלל יחד עם אחינו ועליהם. לעמוד ולהביט פנים אל פנים איש לרעהו להכיר יותר לדבר יותר ולאהוב יותר.
