מתוך דברים שנאמרו בטקס האזכרה השנתי לסרן הדר גולדין הי"ד , לזכור ולהזכיר. לזכור- את הדר, להזכיר- שגופתו עדיין מוחזקת בעזה!
הִנְנִו הֶעָנִיים מִמַּעַשׂ נִרְעַשׁים וְנִפְחַדים מִפַּחַד יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל
בָּאנו לַעֲמֹד וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שְׁלָחוּנִו
לָכֵן נבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב
ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
הֱיֵה נָא מַצְלִיחַ דרכינו-
בַּעֲבוּר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים וְהַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים- הדר בן שמחה ולאה
ואורון בן הרצל וזהבה.
אנו מבקשים שתפילותינו יענו לפני היושב במרומים, אלא שהיושב במרומים כנראה דורש מאיתנו לקום ולעשות מעשה- שמנהיגינו ייקחו אחריות מלאה – לא במילים ולא בהתנצלויות, לא בהצדקות ולא בתירוצים. אלא בעוז הפעם אני מניחה את הענווה בצד ובשם המשפחה דורשת עוז, זקיפות קומה, משילות, ריבונות בארצנו, נאמנות וקיום הקשר המוסרי בין מנהיגים לצבאם ולחייליהם!
