Search
Washington Monthly מפרסם את מאמר הדו-קיום של סופר ישראלי שחזר בו על ידי כתב העת הספרותי השמאלני Guernica

Washington Monthly מפרסם את מאמר הדו-קיום של סופר ישראלי שחזר בו על ידי כתב העת הספרותי השמאלני Guernica

(Datilin) – Washington Monthly, מגזין מרכז-שמאל, פרסם חיבור מאת סופר ומתרגם ישראלי שנסוג בשבוע שעבר מכתב העת הספרותי הפרוגרסיבי גרניקה לאחר שעורכי המגזין והמוציאים המשותפים של אותו מגזין האשימו אותו כ"התנצלות על הציונות. ”

"מקצה העולם השבור" של ג'ואנה צ'ן עלה ביום שני באתר הירחוןעם הערה של עורכי המגזין המאשרת את היצירה ומבקרת את החלטתה של גרניקה למשוך אותה.

"חלקנו נחרצות עם הביקורת וההחלטה לבטל את היצירה", כתבו העורכים. "מצאנו שזה מרגש ואמפתי באופן קיצוני לעזתים ולישראלים כאחד". איור כותרת מקורי של קווים לבנים דקים על רקע שחור הוחלף בתמונת מחבר של חן.

היצירה של חן נגע לוויכוח רחב יותר בשאלה האם חוגים ספרותיים מתקדמים יכולים לסבול דיונים על מלחמת ישראל-חמאס שמכירים בכאב ובסבל בצד הישראלי. בחיבור, המחברת – מתרגמת שירה עברית וערבית שמשפחתה עברה מבריטניה לישראל כשהייתה נערה – מבקרת את ישראל, אומרת שלא שירתה בצבא ההגנה לישראל ומתארת ​​את ניסיונה בהתנדבות בקבוצות לספק סיוע רפואי לפלסטינים. צ'ן עצרה לזמן קצר את התמיכה בדו-קיום שלה לאחר פיגועי חמאס ב-7 באוקטובר, לפני שבסופו של דבר החלה אותה מחדש.

"לא קל לפסוע על קו האמפתיה, לחוש תשוקה לשני הצדדים", כותב חן ביצירה, הכוללת גם קטעים מתורגמים משירים בשפה העברית והערבית.

גרניקה פרסמה בתחילה את היצירה בתחילת החודש, לפני שהוציאה אותה ימים לאחר מכן לאחר דחיפה אינטנסיבית של רבים מהעורכים שלה המתנדבים. לפחות 15 אנשי צוות התפטרו מהמגזין בגלל היצירה, וחלקם – כולל המוציא לאור לשעבר מאדורי ססטרי, שכינה את היצירה של חן "התנצלות מושכת יד על הציונות" – פרסמו הודעות ברשתות החברתיות שתוקפות את ההחלטה לפרסם את החיבור.

במקום החיבור באתר האינטרנט שלה, גרניקה פרסמה הצהרה קצרה בה נכתב: "גרניקה מתחרטת על שפרסמה את הקטע הזה, וחזרה בה. הסבר מלא יותר יבוא בהמשך". המגזין עדיין לא הרחיב על הצהרתו.

בעוד שחלק מהעולם הספרותי מחא כפיים להחלטתו של גרניקה, אחרים לקחו את הפרסום למשימה. כותבת הטור היהודייה המתקדמת בניו יורק טיימס מישל גולדברג כינה את הנסיגה "מהלך פחדני" וכתב, "בחלקים מהשמאל, ברגע המניכי הקנאי הזה, ליהודים, במיוחד ליהודים ישראלים, מתאפשרת אנושיותם רק אם הם מוכנים לדחות במפורש את הקולקטיב".

גם הסופר והמסאי פיל קליי, שכתיבתו מתמקדת לעתים קרובות במלחמה, מתח ביקורת על ההחלטה באוקיינוס ​​האטלנטיקורא לזה "מעשה של פחדנות ובגידה בסופר שהמגזין הוציא את עבודתו לפרסום".

הוא הוסיף, "זוהי בגידה במשימת הספרות, שאינה יכולה לשים קץ למלחמות אבל יכולה לעזור לנו לראות מדוע אנשים מנהלים אותן, מתנגדים להן או הופכים שותפים להן".

במגזין The Nation, המגזין המפרסם באופן עקבי מאמרים ביקורתיים כלפי ישראל, כינה סשה אברמסקי את היצירה של חן "אמיצה ולירית" וכתב כי ההחלטה של ​​גרניקה לחזור בה "לא הותירה מקום לניואנסים היסטוריים או למורכבות".

ייתכן שהחיבור של צ'ן מצא בית נוח יותר במגזין המדיניות ללא מטרות רווח בוושינגטון חודשי, ששומר בתום לב מתקדם, אבל לא ממש רחוק משמאל או אנטי-ממסדי כמו גרניקה. המגזין, שנוסד ב-1969, תומך בדרך כלל ברפורמות חברתיות ליברליות, וכותב בראש התורן שלו, "במקום להרוס בציניות מוסדות ותוכניות, אנו מציעים פתרונות חדשניים".

מאז 7 באוקטובר פרסם הירחון מאמרים משבח את המאמצים לאסוף ראיות לכך שמחבלי חמאס ביצעו אלימות מינית ב-7 באוקטובר ו מתח ביקורת על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וההתנחלויות בגדה המערבית, תוך שהוא הולך אחרי דמויות בשמאל ששיבחו את התקפות חמאס.

דילוג לתוכן