Search
'50 דברים נכונים לחלוטין', קריאתו של פלסטיני-אמריקאי לפשרה, קולעת במדיה החברתית

'50 דברים נכונים לחלוטין', קריאתו של פלסטיני-אמריקאי לפשרה, קולעת במדיה החברתית

(Datilin) – בסתיו האחרון, מו חוסייני כתב שורה של הצעות – מה שהוא כינה "50 דברים נכונים לחלוטין" – על מלחמת ישראל-חמאס, ופרסם אותן באתר המדיה החברתית Threads.

חוסייני זיהה את עצמו כ"אמריקאי פלסטיני שנמאס לו מאנשים טיפשים", וקבע לנקב מיתוסים משני צידי הסכסוך, והציע כי לא לפלסטינים ולא לישראלים אין מונופול על האמת, הצדק או הרמה המוסרית.

"זה לא חיבור בענייני חוץ, אתה יודע? זה אידיוט שמפרסם באינטרנט בניסיון למנף חוש הומור כדי להצביע על האשליות בשני הצדדים", אמר חוסייני בראיון לסוכנות הטלגרפיה היהודית ביום שני. שימוש בסלנג באינטרנט לתוכן מדיה חברתית אגרסיבי, לעתים קרובות אירוני.

"זה לא המקום שלי להחליט מה קורה בין משא ומתן פלסטינים לישראלים", אמר ל-Datilin. "מה שחשוב לי זה לעזור לאנשים ולעבור את האשליות".

הפוסט – שנון, חולני ומיוסר – זכה לתגובה מנומסת אם לא מרהיבה ב-Threads, שבבעלות Meta.

לפני שלושה ימים העלה חוסייני מחדש את הפוסט כמאמר באתר ההוצאה העצמית Medium, ובימים שחלפו מאז זינק קהל הקוראים שלו. חוסייני ראה את שלו פעם אחת כמות המעקב הצנועה ב-Threads גדלה ליותר מ-16,000. ה החיבור על Medium נקרא יותר מ-3,500 פעמים. זה שותף אין ספור פעמים בפייסבוקפלטפורמה שבה חוסייני בקושי הייתה נוכחות לפני סוף השבוע.

רבים מאלה שחולקים את הפוסט הם יהודים שנראים להוטים לקרוא ולהזדהות עם חיבור המחפש בסיס משותף בוויכוח מקוטב, וכפי שהעיר משתמש פייסבוק אחד, "ניסו לדחוף דרך חלק מהדיבור הכפול והקיצוניות".

חוסייני מציע הרבה כדי לעורר פרטיזנים מכל הסוגים, ממפגינים בקמפוס ועד קבוצות פרו-ישראליות. הוא מציין כי "יש אנשים מחורבנים ואיומים" בכל הצדדים של הסכסוך, שישראלים ופלסטינים ביצעו שניהם "מעשי טרור ואלימות", וכי ממשלותיהם אינן מדברות בהכרח בשם בני עמם.

רבות מההצהרות הקצרות של החיבור מפריכות חלק מהשבעות של פרטיזנים: הוא מתערער, ​​למשל, בקביעת השמאל הקיצוני שהסכסוך הוא התנגשות בין בעלי עליונות לבנים ובעלי צבע, ולגלג לתפיסה הציונית הימנית הקיצונית לפיה הפלסטינים אין להם טענות לגיטימיות למדינה משלהם.

באשר למלחמה, חוסייני מגנה את פיגועי ה-7 באוקטובר וכותב כי חמאס הרוויח "כל דבר המלך שצבא ישראל זורק עליהם". במקביל, הוא מקונן על האגרה העצומה בקרב אזרחים בעזה. "מה שקורה בעזה לאזרחים הוא איום ונורא, ולא הדבר הכי חכם עבור ישראל לעשות, והיבטים מסוימים של הפעילות הצבאית הישראלית עשויים להיות פשעי מלחמה, וזה לא חייב להיות רצח עם כדי שזה יהיה טרגי ," הוא כותב.

החיבור גם דוחה קריאות, שהולכות ופופולריות בשמאל הפרו-פלסטיני, לדמוקרטיה ליברלית של מדינה אחת של פלסטינים ויהודים. "לעתיד הנפלא שלו יש פחות או יותר סיכויים להתרחש בטווח הקרוב כמו שיש לפלסטיני בן 53 אינץ' בן 5'8 אינצ'ים להיות התחלה של גולדן סטייט ווריורס", ​​כותב חוסייני. "פתרון שתי מדינות הוא הפתרון היחיד שניתן לבצע."

ג'וש פייגלסון, נשיא ומנכ"ל המכון לרוחניות יהודית, התלהב כל כך מהוויראליות של הפוסט שהוא ביקש העוקבים שלו בפייסבוק כדי להסביר מדוע הם שיתפו או המליצו על היצירה.

"זה הרגיש כמו קול פלסטיני חדש שרציתי להגביר – שהוא מאשר בפומבי את קיומה של ישראל ואת הזוועות של חמאס, יחד עם הכישלונות של כל הצדדים", הגיב רב מסצ'וסטס.

"בחרתי לפרסם אותו כי הוא מדבר למרכז הרחב, שלדעתי הוא גם ה'רוב השקט' של הציונים והפלסטינים והדרך היחידה האפשרית לצאת מהקונפליקט הזה", כתב מחנך יהודי.

חוסייני קיבל דחיפה בתחילת החודש גם מהרב שרון ברוס, המנהיג בעל הפרופיל הגבוה של קהילת IKAR בלוס אנג'לס. היא ציטטה חיבור נוסף מאת חוסייני בדרשת השבת שלה ב-4 במאי, אשר פורסם ליוטיוב. במאמר זה טוען חוסייני זאת "חופש, ביטחון והגדרה עצמית אמיתית לטווח ארוך לפלסטינים לא יכולים להתקיים בלי ליצור מציאות הדדית לישראלים.

ברוס כינה את החיבור הזה "אחד המאמרים המרתקים ביותר שקראתי על הסכסוך הזה בעשור האחרון". (הסופר מייקל שאבון שיתף את דרשתו של ברוס עם 27,000 העוקבים שלו ב-Threads.) ברוס השווה את חוסייני לנציג ג'ון לואיס, חבר הקונגרס המנוח ומנהיג זכויות האזרח.

חוסייני, לעומת זאת, אינו פוליטיקאי ואינו פעיל, אלא א מנהל עיצוב וקריאייטיב שגר באזור סיאטל. "זה לא קשור לעבודה שלי", אמר על הודעותיו על המלחמה.

אביו של חוסייני נולד בירושלים, צאצא לענף של משפחה פלסטינית מוסלמית ידועה. מו חוסייני גדל בכווית, ולאחר פנימייה בבריטניה למד כלכלה פוליטית באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. הוא פנה לקולנוע לאחר סיום הלימודים, עבד ב- Industrial Light & Magic של ג'ורג' לוקאס ובסופו של דבר ביים ופיקח על אפקטים חזותיים לפרסומות. כיום הוא עובד במשרד שיוצר אירועים ומודעות למותג עבור חברות גדולות.

"אני לא נציג של ארגון. אני לא מדבר בשם הפלסטינים", אמר בראיון ביום שני ממשרדו באזור סיאטל. "ואני בהחלט לא מדבר בשם יהודים."

"50 דברים נכונים לחלוטין", אמר, "נבעו מתחושת תסכול עמוקה מכך שכולם יודעים את התשובה, במיוחד שהתשובה הנכונה היא מדינה דמוקרטית עם שוויון זכויות לכולם. וזה פנטסטי בעולם אידאלי שבו הנכבה לא התרחשה והשואה לא התרחשה. אבל המציאות היא שכולם מודעים מאוד למה הפתרון, והפתרון הזה הוא בעצם שתי מדינות.

"הרעיון הזה שהישראלים רק יצטרכו לארוז ולעזוב מתחיל להיות מאבק סמלי נגד המציאות", הוסיף. "אין כאן אף אחד עם ידיים נקיות ובהקשר של זה, אני חושב שחובה על אנשים למצוא דרך שמכירה במציאות".

חוסייני אמר ש-90% מהתגובות למאמר "עובדות" שלו היו חיוביות. באשר לתגובות השליליות, הוא דוחה את הרעיון שבהכרה בכאב בצד הישראלי ובאשמה בצד הפלסטיני הוא "מנרמל" את ישראל והציונות.

"אני לא צריך 'לנרמל' את ישראל", אמר. "מדינת ישראל מנורמלת. זה שם. האם הלוואי שזה לא היה קיים כמו שהוא קיים עכשיו, האם יש לי בעיות עם ישראל מבחינה פוליטית? כן. אבל יש לי גם את הרגשות האלה לגבי כל מדינה בעולם. אבל אם השאלה היא איפה אנשים יכולים פשוט לחיות את חייהם, אז אתה צריך להכיר במציאות".

הוא עורך כללי של השבוע היהודי בניו יורק ועורך ראשי ב-Ideas for the Jewish Telegraphic Agency.

דילוג לתוכן