פרשת נח עוסקת בהידרדרות הגורפת של האנושות, המובילה, בסופו של דבר, לכיליון כמעט מוחלט של כל החי במבול. מה עלינו ללמוד על התנהלותינו.
פרשת נח עוסקת בהידרדרות הגורפת של האנושות, המובילה, בסופו של דבר, לכיליון כמעט מוחלט של כל החי במבול.
לבודדים ששרדו את התופת מבטיח הקב"ה, כי המבול שהיה, לא ישוב בשנית, ובלשון הכתוב: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ:…אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ:" (בראשית ט, י"א)
מקשה בעל "עקידת יצחק", ר' יצחק עראמה: מדוע הבטיח הקב"ה לבני האדם לאחר המבול, שלא יהיה מבול שנית? הרי ממה נפשך – אם עונש המבול היה מוצדק, מדוע מבטיח הקב"ה שלא יעשה בו שימוש לעולם? מאידך גיסא, אם עונש המבול לא היה מוצדק, מדוע הקב"ה הטילו מלכתחילה?
עונה ע"כ בעל העקידה: ודאי שכל משפטי ה' אמת וצדק, וברור הדבר שהיתה הצדקה להטיל את עונש המבול. אולם, יש כאן הבטחה אלוקית. הקב"ה מבטיח לאנושות שהעולם ישתנה, כך ששנית לא תיווצר סיטואציה אשר תביא לעונש המבול.
בתקופת המבול התאחדה האנושות במגמתה להשחית ולהרע – "ותמלא הארץ חמס". עולם שלם אשר משחית דרכו כאחד-סופו להיעלם. אולם, מרגע זה משתנה העולם. הקב"ה יוצר מצב חדש בעולם. לא עוד תתאחד כל האנושות כאחד להרע. לאחר המבול מחלק הקב"ה את האנושות לשלשה פלגים שונים, היוצאים משלושת בני נח אשר היו שונים במהותם ובאיכותם. פיצול זה ימשך גם בדורות הבאים, כך שלא יהיה לאנושות את הכוח להתאחד שנית במטרה להשחית.
הקב"ה מבטיח לנו, כי גם אם תהיינה התאגדויות רעות, הן לא תשתלטנה על העולם כולו. כך, למשל, השחיתות בסדום ובמקומות אחרים לא התפרסה לשאר העולם, ולא העיבה על מוסריותו של שאר העולם.
ממשיך בעל העקידה ואומר: גם אות הקשת מורה על פיצולה של האנושות לאחר המבול. כפי שנתפלגה האנושות למפלגות מימי המבול והלאה, כך גם צבעי הקשת שונים ונבדלים. הקשת מסמלת את עולם השרוי במציאות מחולקת ומפוצלת. מאחר וכך, אין בקשת סימן של ברכה כפי שאמרו חז"ל בשבחם של רשב"י ושאר חסידים אשר "לא נראתה קשת בימיהם".
לא רק הקשת מסמלת את הפיצול של האנושות. מיד לאחר המבול נאמר: "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ". מעתה גם האקלים בעולם יהיה מחולק. כאשר בצד אחד של כדור הארץ ישרור החורף, יחמם הקיץ את צדו האחר. מזג האויר המפוצל, מעיד גם הוא על חלוקת האנושות. שינויי מזג האויר משקפים, אף הם, את השוני בין תרבויות ואת הפערים ביניהן.
פרשת המבול מלמדת אותנו מה גדולה ההחמצה בהתאחדות שאין עמה תכלית. הניסיון להתחבר להרע, סופו בפילוג, בניתוק, בפיצול.
רק כאשר נלמד לחבור על מנת להיטיב האחד עם השני, תזכה האנושות לשוב ולהתאחד. רק לאחר שנתקן העולם – יפסקו הפירודים, בבחינת "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם". בזכות אחדות ושלום של אמת, תחזור השכינה לשרות כאן בארץ בבחינת "והיה ה' למלך על כל הארץ – ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
