Search

רב סרן צבא ארה"ב היהודי הריסון מאן מסביר מדוע התפטר בגלל תמיכת ארה"ב במלחמה בעזה

קצין מודיעין צבאי יהודי אמריקאי התפטר כדי למחות על תמיכת ארה"ב בישראל במלחמתה נגד חמאס בעזה, ואמר שמה שקורה לפלסטינים שם מזכיר לו את השואה.

מייג'ור הריסון מאן הגיש את התפטרותו לצבא ולסוכנות הביון ההגנה בנובמבר. הוא הודיע ​​על כך בפומבי בחודש שעבר במכתב שזכה לתשומת לב מחודשת השבוע, כשיצא רשמית מהצבא.

"כצאצא ליהודי אירופה, גדלתי בסביבה מוסרית לא סלחנית במיוחד בכל הנוגע לנושא של אחריות לטיהור אתני – סבי סירב לרכוש אי פעם מוצרים שיוצרו בגרמניה – שבה החשיבות העליונה של 'לעולם לא עוד' וחוסר ההתאמה של 'רק ביצוע פקודות' חזר על עצמו לעתים קרובות", כתב מאן במכתב.

"אני רדוף על ידי הידיעה שנכשלתי בעקרונות האלה", הוסיף. "אבל יש לי גם תקווה שסבא שלי ירשה לי קצת חסד, שהוא עדיין יהיה גאה בי על כך שהתרחקתי מהמלחמה הזו, באיחור ככל שיהיה."

מאן אמר לסוכנות הטלגרפית היהודית שהוא לא אומר שהמלחמה בעזה זהה לשואה.

"אני חושב שאין שום תועלת בשקלול טרגדיות זו מול זו וזה לא מה שאני מנסה לעשות", אמר בראיון ביום רביעי. "ברור שהשואה הייתה הרבה יותר גדולה – אבל זה לא אומר שמעשי טבח קטנים יותר של חפים מפשע (גם) לא צריכים לקרות".

אבל מאן אמר גם שהמחשבה שלו אם וכיצד להתנגד למלחמה נוצרה בהשראת חלקית מניסיונו בביקור ביד ושם, אנדרטת השואה של ישראל, בזמן שהשתתף באימון צה"ל לקציני מודיעין אמריקאים ב-2019. הוא נזכר שראה את התצלום האיקוני של יהודים חיילים אמריקאים מובילים טקס תפילה לאסירים משוחררים בבוכנוולד.

הרב הרשל שכטר מנחה תפילת שבועות בצריף הקולנוע לניצולי מחנה הריכוז בוכנוולד, 18 במאי 1945. (צ'רלס וו. הר, הבן, חיל האותות האמריקאי דרך הארכיון הלאומי)

"זו הייתה הגאווה הכי גדולה שהרגשתי להיות בצבא – שיצא לי ללבוש את אותם מדים ולהיות באותו צבא כמו האנשים האלה", הוא נזכר. "קשה שלא לחשוב על זה כשאנחנו רואים – שוב – תמונות של ילדים מורעבים, כחושים וגופות שרופות".

הוא הוסיף, "עכשיו אני תורם לזה במקום להיות זה ששחרר אותם".

יציאתו של מאן מוסיפה אותו למספר קטן של פקידי ממשל שהתפטרו כדי למחות על תמיכת ארה"ב בישראל ובמערכה הצבאית שלה בעזה. לילי גרינברג קול, עוזרת מיוחדת של הרמטכ"ל של משרד הפנים, הפכה לעובדת היהודית הראשונה שהתפטרה בפומבי בגלל תמיכת ממשל ביידן במלחמה בחודש שעבר; היא אמרה אז, "יש כל כך הרבה מאיתנו שמרגישים ככה."

מאן אמר שהוא נבהל מהתמיכה האמריקאית בישראל ב-7 באוקטובר, היום שבו פלש ​​חמאס לישראל, הרג כ-1,200 בני אדם, רובם אזרחים, וחטף כ-250.

"במקביל שהצלחנו לראות ולהבין את הנפגעים והסבל והפשעים שנגרמו לישראלים במהלך התקיפה ההיא, אני חושב שלכל מי שעוקב אחרי האזור היה חשש שהולכת להיות תגובה מאוד אלימה וחסרת פרופורציה בחזרה. עזה, כמו שהייתה לעתים קרובות בתגובה להתקפות קטנות יותר", אמר.

מאן הוסיף, "לראות מהיום הראשון שהולכת להיות כמות מדהימה של נפגעים אזרחים, ולראות שכולם בצד האמריקני היו מודעים לכך היטב, היה מאוד מדכא".

התפטרותו של מאן הגיעה 13 שנים לתוך הקריירה הצבאית שלו, שאותה החל לאחר שסיים את לימודיו בקולג' של וויליאם ומרי ב-2011. לדבריו היו רגעים קודמים בקריירה שלו כמומחה במזרח התיכון שבהם היו לו הסתייגויות לגבי מדיניות או שותפים שהוא נדרש לו. לתמוך. אבל הוא אמר שהפעם, עם יותר ניסיון תחת החגורה ותובנה רבה יותר לגבי פעולות במנגנון המודיעין, הוא הרגיש שאין לו ברירה אלא להתפטר במחאה.

מאן אמר שהוא לא היה בקשר לפני התפטרותו עם קבוצות הפועלות לעורר התנגדות נגד המלחמה ולסייע לאנשים שמתנגדים לה בממשל ביידן. אבל הוא אמר שהוא שומע כעת מאחרים בממשל שביקשו את עצתו כיצד לנווט את ההתנגדות שלהם למערכה הצבאית של ישראל.

הוא אמר שהוא יודע על אנשים שביקשו לקבל אחריות חדשה, שמסרבים להמשיך בעבודות על החלקים הקשורים לישראל בתיק שלהם ושדורשים הבטחות שהעבודה שהם עושים עולה בקנה אחד עם החוק האמריקאי והבינלאומי.

"התפטרות אינה אפשרות ריאלית עבור הרבה אנשים", אמר.

הריסון מאן חגג את בר המצווה שלו בשנות ה-20 לחייו בזמן שהוצב בצבא ארה"ב במחנה בוהרינג בכווית ב-2015. (באדיבות מאן)

מאן אמר ביום שלישי בראיון פומבי ראשון שלו ל-CBS כי הוא מאמין שפעולות ישראל בעזה מייצגות "מידה מסוימת של טיהור אתני" וכי הוא החליט לפרסם את מכתבו ברבים לאחר שממשל ביידן הביע הסתייגות מהתנהלות המלחמה של ישראל, אך המשיך עם לספק נשק בכל זאת.

הוא גם אמר ל-CBS כי הצבא הישראלי "כמעט בוודאות" השתמש בנשק אמריקאי נגד אזרחים בעזה, דבר שיפר את תנאי השימוש בהם. כשנשאל אם הצבא הישראלי עשה זאת בכוונה, אמר מאן: "אני לא יודע איך אתה הורג 35,000 אזרחים בטעות".

גורמים רשמיים בעזה אומרים כי יותר מ-36,000 בני אדם מתו במערכה של ישראל, אך אינם מבדילים בין אזרחים ללוחמים. גורמים רשמיים ישראלים, שאומרים כי הצבא שלהם נוקט באמצעים כדי למזער נפגעים אזרחיים, מאמינים שיותר משליש ממקרי המוות היו לוחמים. לא קיימים נתונים עצמאיים.

מאן אמר ל-Datilin שהוא לא חושב שהספירה המדויקת של מקרי מוות אזרחים חשובה בגיבוש נקודת המבט שלו על המלחמה. "אם יתברר שטעיתי לחלוטין ורק חצי מזה הם אזרחים, גם אני לא אראה בכך תוצאה מקובלת", אמר.

מאן סיפר כי בנוסף לסבו וסבתו שברחו ממזרח אירופה לצפון אמריקה, יש לו סבתא שנולדה בפלסטין, לפני הקמת ישראל, לאחר שמשפחתה עזבה את הונגריה. הוא התגורר לזמן קצר בירושלים בזמן שלמד עברית כסטודנט (הוא למד גם ערבית בגדה המערבית ובלבנון) וכמבוגר אמר שהוא התעסק יותר בזהותו היהודית – חוגג את בר המצווה שלו בזמן שהוצב בכווית. הוא גם אמר שהוא ראה את הסנטימנט הפרו-ישראלי משתנה בתוך משפחתו שלו במהלך המלחמה, במיוחד כששיתף את מחשבותיו שלו לגבי האופן שבו סיוע אמריקאי ללא תנאי נתן לישראל תמריץ קטן לגלות איפוק באזור הפכפך.

"אני חושב שחשוב שהאמריקאים היהודים יבינו כיצד תמיכת ארה"ב בישראל כרגע הופכת את אמריקה וישראל לפחות בטוחות לאין שיעור", אמר.

"אני כן מבין מדוע ישראל היא בעלת משמעות להפליא ליהודים שחיים מחוצה לה", הוסיף מאן. "לרבים מהם הייתה אותה חוויה שסבא וסבתא שלי. … זה היה המפלט שלהם. אבל זה כבר לא שנות ה-40 או 1840, ואני חושב שהאיום הגדול ביותר על ישראל והיהודים כעת הוא ההתנהגות של ישראל עצמה".

דילוג לתוכן