Search
ציור קיר גדול מהחיים של בושוויק מציג ילדים ישראלים ופלסטינים מתחבקים

ציור קיר גדול מהחיים של בושוויק מציג ילדים ישראלים ופלסטינים מתחבקים

(השבוע היהודי של ניו יורק) – על רקע המלחמה של ישראל נגד חמאס בעזה, נערים ישראלים ופלסטינים משמשים כסמלים לעתיד שליו בציור קיר חדש וגדול מהחיים שצויר השבוע בצד בניין לופט בבושוויק.

הילד הישראלי, חובש כיפה ושוליים פולחניים, והילד הפלסטיני, חובש כאפיה – מטפחת הראש בשחור-לבן המסמל לרוב לאומנות פלסטינית – עוטפים את זרועותיהם זה סביב זה כשהם הולכים אל השקיעה מתחת למילים: "חוסנה של אהבה יכול לבנות מחדש גשרים שהמלחמה שרפה."

ציור הקיר נועד לתעל תחושת תקווה, כמו גם לשנות את הנרטיבים הרווחים בבושוויק, לדברי מישל מאיירסון, שעזרה בארגון והזמנת ציור הקיר.

"עם היצירה הספציפית הזו, למעשה, רציתי לעשות משהו בנוגע למלחמה", אמר מאיירסון לשבוע היהודי בניו יורק. "בבושוויק יש ציור קיר של פלסטין חופשית של אישה מוסלמית מחזיקה ילד והוא יפהפה, מושך בנשמה. אבל זה חד צדדי, ופשוט הרגשתי שצריך להיות לנו ייצוג מסוים – ואפילו הייצוג הזה הוא ממש לא פרו-ישראלי בכלל. זו רק העובדה שיש ילד יהודי בבושוויק".

באמצעות החברה שלה Brooklyn Street Art, מאיירסון משמשת כמקשר בין אמני רחוב וגרפיטי לבין חברות הנדל"ן או בעלי הבית שבבעלותם הבניינים של ברוקלין. בחלק מעבודותיה פונים אליה בעלי הבניין בעניין מציאת אמן שייפה את הצדדים של רכושם. פעמים אחרות, האמנים פונים אליה עם רעיון, והיא מקבלת עבורם בניין כדי להפוך אותו למציאות.

במקרה של ציור קיר זה, זה לא היה אף אחד מהם. בעקבות הפיגוע ב-7 באוקטובר, מאיירסון כבר חשבה כיצד עשוי להיראות ציור קיר שנעשה בתגובה, אך התקשתה לשכנע גם אמנים וגם בעלי בניינים בחזונה.

"ניסיתי כל כך להיות רגיש לכולם. רציתי רק לקדם אהבה ושלום", אמר מאיירסון. "בבושוויק ובאמנות רחוב בכלל, אנשים אוהבים לפרוץ את הגבולות. אבל עם הנושא הספציפי הזה, כשהרעיון נבקע, רוב האמנים אפילו לא רצו לצייר שום דבר אפילו מעט ליד זה", הוסיפה.

אבל כשחברתה, אמנית רחוב צ'יליאנית וציירת קיר העונה לשם דה גרופו, הגיעה להביע תנחומים ותמיכה, הכל התחיל ליפול על מקומו. "גם רציתי להשיג ציור קיר על המלחמה", נזכר דה גרופו.

כעת כל מה שהיה על מאיירסון לעשות הוא למצוא את הבניין המתאים. רוב עבודתה נמצאת בבושוויק, מוקד אמנות הרחוב וציורי הקיר בניו יורק.

"התקשרתי לכל איש קשר שהיה לי. אף אחד לא רצה לתת לי קיר לשים שם משהו שנוי במחלוקת", אמר מאיירסון, יהודי. לדבריה, מתווכים ובעלי בתים יהודים איתם שוחחה מודאגים במיוחד מהוונדליזם ומעצבנות הדיירים שלהם.

בסופו של דבר, מאיירסון הצליח לאבטח 40 רגל של קיר בצד של 49 Wyckoff Avenue, בד פופולרי עבור אמני רחוב שלעתים קרובות מזמינים אמנות כמו גם פרסום. לאחר מכן המשיך מאיירסון לגיוס כספים עבור אספקה, הרמה ופיצויים עבור האמנים.

"האופן שבו זה התאחד הרגיש כמו יד אלוהים", אמרה.

מאיירסון, דה גרופו ואמן שלישי בשם מנואל אלחנדרו התחילו לעצב את מה שהבנים הקטנים ילבשו. "בנים קטנים היו לובשים חולצות ובמזרח התיכון, מהו הספורט הגדול ביותר? כדורגל", אמר מאיירסון. "אז חשבנו, 'בוא נעשה יריבות קטנה וחצופה בין רונאלדו למסי".

הקבוצה החליטה שהילד הפלסטיני ילבש את החולצה הכחולה והחום של השחקן הפורטוגלי כריסטיאנו רונאלדו והילד הישראלי ילבש את החולצה התכלת של כוכב ארגנטינה הוותיק ליונל מסי, שניהם בגלל שהם שניים מהשחקנים הכי מוכרים על פני כדור הארץ. גם בגלל שכל שחקן פופולרי באותם אזורים, שכן רונאלדו משחק כעת בסעודיה ומסי ביקר בישראל.

רק לאחר השלמת הציור, הבחינו מאיירסון והאמנים בשילוב מספרי חולצות השחקנים שנכתבו 10/7, יום הפיגוע של חמאס שהותיר כ-1,200 ישראלים הרוגים ותחילת המלחמה.

"זה היה רק ​​בונוס. זה לא עלה על דעת אף אחד עד שסיימנו את הדראפט", אמרה. "לא תכננו את זה. זה לא היה משהו שדיברנו עליו. זה פשוט היה שם. זה היה אות אלוהים".

היה להם גם אחד מהבנים אוחז בדובון מוכה כסימן ל"מה שהם עברו", אמר מאיירסון, אבל הם "עדיין מושכים את הצעצוע הקטן שלהם והולכים לעבר השקיעה".

"אני מאוד שמח מהרעיון ומהדרך שבה כולם התאחדו", אמר דה גרופו.

התמונה מזכירה תצלום מפורסם שצולם זמן קצר לאחר הסכם אוסלו מ-1993, מראה נער פלסטיני ונער ישראלי עם זרועותיהם זה על כתפי זה, שהפכו לסמל של התקווה של התקופה לשלום. התצלום החזיק מעמד ואף הופץ מאז ה-7 באוקטובר כחזון של הווה חלופי, כזה שבו יכול להיות שלום – למרות שנחשף לפני עשור שהוא מבוים: שני הבנים היו יהודים.

האם התמונה החדשה תחזיק כל כך הרבה זמן נותר לראות. לאחר שהקבוצה הבטיחה מקום עבודה ומימון, הם ציירו את ציור הקיר במשך ארבעה ימים בלבד בסוף השבוע של ערב השנה החדשה. זה יעמוד, אמר מאיירסון, עד שהבניין יבטיח את שותפות הפרסום הבאה שלו.

מאיירסון אמרה שציור הקיר קיבל משוב חיובי ושלילי כשפרסמה אותו בעמוד המדיה החברתית שלה – והיא החליטה למחוק את ההערות השליליות.

"לא רציתי שזה יוריד מהמסר ומאנשים שמסתכלים עליו ורק רואים משהו שהוא באמת תמונה יפה", הסבירה. "מה יכול להיות רע בשני בנים משתי תרבויות ודתות שונות שרק משחקים ביחד?"

דילוג לתוכן