Search
ציוריה של סטודנטית לאמנות קופר יוניון מזכירים את שורשיה של משפחתה הישראלית בקהילה שהתנפצה ב-7 באוקטובר

ציוריה של סטודנטית לאמנות קופר יוניון מזכירים את שורשיה של משפחתה הישראלית בקהילה שהתנפצה ב-7 באוקטובר

(השבוע היהודי בניו יורק) – דריה ארד גדלה כשהיא מסתכלת באלבומי תמונות של קיבוץ נחל עוז, קהילה קטנה ואידילית שבה אמה, הסופרת הישראלית מאיה ארדחיה זמן מה במהלך ילדותה.

היו תמונות של ילדי בית ספר יסודי, של משפחות רב-דוריות, של חגיגות וחתונות פורים שנערכו לאורך שנות ה-70 וה-80 בקיבוץ השוכן בדרום ישראל, סמוך לגבול עזה. ולמרות שדריה ארד עצמה גדלה באזור המפרץ, היא הרגישה שהיא מכירה מקרוב את קיבוץ נחל עוז – לצד ששמעה סיפורים על החיים שם, היא ביקרה עם משפחתה.

אז בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, כאשר חמושים של חמאס פלשו לדרום ישראל, לקחו יותר מ-1,200 חיים ויותר מ-250 בני ערובה – כולל רצח של כמעט 75 בני אדם מנחל עוז – זה הרגיש אישי לארד, בן 19. סטודנט לאמנות בקופר יוניון בניו יורק. היא מיד הרימה את המכחול שלה והתחילה לצייר.

"חגיגת יום העצמאות, 1975". (באדיבות דריה ארד)

18 הציורים שיצרה, חלקם בגובה שניים על שלושה מטרים וחלקם שלושה על ארבעה מטרים, כולם מבוססים על צילומי אמה, יוצגו השבוע באוניברסיטה במרכז העיר – תערוכת היחיד הראשונה של ארד בבית הספר. "קיבוץ נחל עוז", יוצג בין ה-12 ל-16 במרץ בלובי בקומה השביעית בבניין הקרן של קופר יוניון (7 מזרח 7), אותו בניין אסטור פלייס המאכלס את ספריית האוניברסיטה, שבו, כפי שניתן לראות בסרטון ויראלי מה-25 באוקטובר, התבצרה קבוצת סטודנטים יהודים בפנים, שחיפשו מקלט ממפגינים פרו-פלסטינים.

"אחרי הפיגוע (7 באוקטובר), זה הרגיש מאוד מוזר להסתכל על התמונות האלה כמו שהן – רק בצבע ולשבת באלבומים האלה", אמר ארד לשבוע היהודי בניו יורק. "ציירתי אחד ואז זה פשוט המשיך והמשיך".

כשתיארה את התפוקה שלה בחמשת החודשים האחרונים, "די השתגעתי, פשוט ציירתי כל הזמן", הוסיפה.

צפו בפוסט הזה באינסטגרם

פוסט ששותף על ידי דריה ארד (@daryaarad1)

ארד אמרה שהיא רוצה ליצור עבודה המבוססת על זהותה הישראלית, כדרך להדוף את הקולות האנטי-ישראליים בקמפוס ובעולם האמנות.

"בעולם האמנות, בשנים האחרונות יש הרבה התמקדות באמנות פיגורטיבית ובאמנות פיגורטיבית שקשורה בסוגיות של זהות. זו כנראה צורת האמנות הפופולרית ביותר בשוק כרגע – אמנות על מגדר או גזע או מוצא אתני או מיניות", אמר ארד. "אז זה מאוד מעניין אותי שבסביבה הזו, פתאום יש דחיפה לקראת הכפשה והפחתה של זהות (ישראלית ויהודית).

"הסיבה שאני עושה את זה היא ליצור עבודה בפורמט הזה שמקובל – לעשות עבודה על זהות האדם, אבל על זהות ששנואה, ולפעמים אפילו לא שנואה – לפעמים פשוט אנשים מסרבים להכיר בקיומה", הוסיפה. . "במובן מסוים, כל ציור הוא רק הוכחה – אי אפשר לומר (זהות ישראלית) לא קיים, כי כל ציור אומר 'הנה אני'".

בעוד תצלומי ילדותה של אמה נלכדו בצבע מלא, ארד עשתה את ציוריה בשלושה גוונים עמומים בלבד של שחור, חום וכחול. "בקאנון האמנותי הישראלי ישנה שפה ויזואלית חזקה של חיי הקיבוץ: תמונות קטנות וצבעוניות השייכות אך ורק לעולם האיור הצנוע", כותבת ארד בהצהרת האמנית שלה על התערוכה שלה. "אי אפשר לתאר את חיי הקיבוץ בגודל הגלויה הקודם. לא ניתן לתאר בצבעים מוארי השמש של עברו."

"הסבתות של הקיבוץ מכינות כדורי מצות לסדר הקהילתי, 1979, על פי צילום של משה גרוס". (באדיבות דריה ארד)

העבודות מייצגות את הפעם הראשונה שארד יצרה עבודה על זהותה הישראלית. "זה הרגיש כמו משהו לרגע", היא אמרה.

ארד הדגישה שציוריה אינם מיועדים להסברה, המונח העברי לדיפלומטיה ציבורית. "ברגע הזה ובאופן שבו הדברים מתנהלים, זה מרגיש לי שיש משהו מעניין ודינמי שאני יכולה לעשות עם הזהות הישראלית שלי באמצעות אמנות", אמרה. "חשוב לי בראש ובראשונה ליצור יצירת אמנות שאני מרגישה שהיא חזקה".

קמפוסים של אוניברסיטאות ברחבי ניו יורק הפכו למוקדים של אקטיביזם בחודשים מאז החלה מלחמת ישראל-חמאס, עם כמה הפגנות שהפכו לאלימות: באוניברסיטת קולומביה שבמרכז העיר, למשל, ימים ספורים לאחר ה-7 באוקטובר, על פי הדיווחים, צעיר בן 19 תקף סטודנט ישראלי. Oב-25 באוקטובר, באותו יום שבו ננעלו סטודנטים יהודים של קופר יוניון בתוך הספרייה, עצרת בוושינגטון סקוור פארק ליד אוניברסיטת ניו יורק הציגה מפגין אוחז בשלט אנטישמי שעליו נכתב, "נא לשמור על ניקיון העולם", עם דמות שהציבה כוכב. של דוד בפח אשפה.

ניתז דם על רצפת בית משפחה בנחל עוז מיד לאחר פיגועי חמאס ב-7 באוקטובר, אז נהרגו כ-75 בני אדם ביישוב הדרום. (קובי גדעון/ לע"מ)

קופר יוניון לא הגיב לבקשות מרובות להגיב על התערוכה, אם כי ארד ציין שבבניין הקרן של האוניברסיטה יש מאבטח בכניסה.

"כל האוניברסיטאות הפכו למוקדים של קנאות ואנטישמיות אנטי-ישראלית – זה מרגיש די מתוח לסבול", אמרה והוסיפה כי סטודנטים אחרים של קופר יוניון הציגו עבודה בקמפוס על מלחמת ישראל-חמאס מנקודת מבט פרו-פלסטינית. "היו לי הרבה תלמידים שאמרו, 'אוי, אני מפחד בשבילך', אבל אני לא יודע אם מישהו מתכנן משהו."

"אני חושבת שזה מרגיש כמו השקט שלפני הסערה", הוסיפה.

דילוג לתוכן