Search
A banner outside an UNRWA health facility in the Bethlehem area. (Eliyahu Freedman)

עם אונר"א מותקפת על קשרי ה-7 באוקטובר, הוויכוח מתגבר בשאלה האם סוכנות הסיוע לפלסטינים היא חבל הצלה או איום

בית לחם, הגדה המערבית (Datilin) — בכניסה למחנה הפליטים עאידה בבית לחם, כרזה גדולה מתארת ​​יד לבנה קורעת אוהל של אונר"א מאישה פלסטינית וילדיה. ליד התמונה, כתובית "שירותי אונר"א הם זכותנו עד החזרה".

מתחת לתמונת היד יש עוד אחד משלושה אגרופים שעולים באוויר: אחד מחזיק מפתח, סמל הדרישה הפלסטינית לחזור לבתים ברחבי הגדה המערבית, עזה וכל ישראל. שתי ידיים נוספות אוחזות באבנים המייצגות התנגדות פלסטינית נגד ישראל.

רשימה לזכר "חללי המחנה" – כשני תריסר הרוגים בסכסוכים עם כוחות ישראליים – מצוירת על הקיר שליד ציור הקיר. לצד זה ישנה מפת פלסטין "מהנהר ועד הים" – שטחן של ישראל, הגדה המערבית ועזה – עם דיוקנו של המנהיג הפלסטיני המנוח יאסר ערפאת באמצע.

בקרבת מקום נמצאת מרפאת בריאות בת ארבע קומות המנוהלת על ידי אונר"א, סוכנות הסיוע של האו"ם לפלסטינים. בניין מודרני נפתח בשנת 2020 במימון ערב הסעודית, המרפאה היא המרכזית בריאות כתובת לתושבי המחנה ולפלסטינים אחרים בגדה המערבית המוגדרים כפליטים – מציעה הכל, החל מטיפול סביב הלידה ועד שירותי "הזדקנות פעילה" עבור אוכלוסיית המחנה המוערכת של יותר מ-7,000. רוב תושבי המחנה גרים בשטח של 0.03 מייל רבועים.

הצירוף משקף את שני התפקידים שאונר"א מילאה זה מכבר.

מגיניה רואים בה ספק חיוני של שירותים חברתיים למיליוני פלסטינים. כריס גאנס, דובר אונר"א בשנים 2007 עד 2019, אמר לאחרונה לסוכנות הטלגרפית היהודית כי הסוכנות משרתת "אנשים שחיים חיים שבריריים, פגיעים ומיואשים בנסיבות מחרידות".

אבל עבור ישראלים רבים, הסוכנות היא בוגמן שלדברי המבקרים מייצג ומעודד את הדחייה הפלסטינית של ישראל. המחוקקת הישראלית לשעבר עינת וילף אמרה כי אונר"א קיימת רק כדי "לשמור על סימן שאלה קבוע על קיומה של מדינת ישראל".

ההשקפה הישראלית התחזקה בשבועות האחרונים, על רקע גילויים מתמשכים שעובדי הסוכנות השתתפו בפלישה של חמאס לישראל ב-7 באוקטובר ובחטיפת בני ערובה ישראלים. בעזה, 20% מצוות אונר"א מואשמים בכך קשור לחמאסזרועות צבאיות ופוליטיות – מה שמוביל את ארצות הברית, האיחוד האירופי ושורה של מדינות אחרות לקצץ או לצמצם את המימון שלהן לסוכנות.

אמר ראש אונר"א, פיליפ לצריני, בשבוע שעבר בדברים בפני העצרת הכללית של האו"ם שפעולות הסוכנות נמצאות ב"נקודת שבירה" ושפלסטינים לא רק בעזה אלא בגדה המערבית, מזרח ירושלים ובמקומות אחרים עלולים לאבד שירותים כמו חינוך, בריאות ותברואה.

"אנחנו במצב מאוד נואש, בכנות", אמר אדם בולוקוס, מנהל לענייני אונר"א בגדה המערבית, בסיור עיתונאים לאחרונה במחנה עאידה. במרפאת הבריאות, הוא אמר, "אם אתה מסתובב ואתה רואה רופא או אחות, הם צוות של אונר"א בחוזי אונר"א. … בלי המשכורות ובלי הצוות, אנחנו מתחילים להתמוטט".

אפילו כמה ישראלים, למרות התמיכה בהפסקת הסוכנות בסופו של דבר, נראה כי היו המומים ומודאגים מהסנקציות הפתאומיות. "אם אונר"א תפסיק לפעול בשטח, הדבר עלול לגרום לאסון הומניטרי שיאלץ את ישראל להפסיק את הלחימה נגד חמאס", גורם ישראלי בכיר. אמר ל"טיימס אוף ישראל" בעילום שם לפני מספר שבועות. "זה לא יהיה האינטרס של ישראל וגם לא יהיה האינטרס של בעלות הברית של ישראל".

המפתח הוא זה מכבר סמל לדרישה הפלסטינית לחזור לבתים ברחבי ישראל. (אליהו פרידמן)

אונר"א נוצרה בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם ב-1949, זמן קצר לאחר הקמתה של ישראל והעקירה המקבילה של מאות אלפי פלסטינים. המנדט שלה חודש על ידי העצרת הכללית של האו"ם לפני שנתיים, וימשך עד 2026, כאשר 157 מדינות הצביעו בעד. ישראל הייתה המדינה היחידה שהצביעה נגד הצעד, בעוד 10 מדינות כולל ארצות הברית נמנעו.

כעת, אמר בולוקוס, הארגון נמצא בעיצומו של קמפיין דיפלומטי בעל סיכון גבוה להרגיע את המדינות התורמות, ובמקביל גם מתכנן תוכנית ניסוי חירום לשירותיו החיוניים אם הכספים יגמרו. הוא לא יתייחס למחלוקת על עובדי אונר"א בעזה, ואמר כי מתנהלת חקירה על ידי האו"ם. (לפרקליטי ישראל יש להטיל ספק על קפדנות החקירה.)

לדברי בולוקוס, המחלוקת סביב אונר"א לא רק השפיעה על פעילותה בעזה, אלא גם הקשתה על אספקת השירותים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. ונדלים כתבו "אונר"א = נאצים" על מכוניות הסוכנות, הוא אמר, והוסיף שאנשים ביצעו תנועות מגונות כלפיו בזמן שנסע דרך ירושלים ברכב של אונר"א.

"חיילים ישראלים רבים בגדה המערבית התבססו בעבר בעזה", אמר. "והם הביאו את הכעס הזה ואת המתח הזה לגדה המערבית, אז כשהם רואים מישהו עם שרוך של אונר"א או תעודת תורם, אנחנו למעשה מטרה אפילו בירושלים".

אבל כמה מתנגדי אונר"א בישראל אומרים שנוכחותה מיותרת, לפחות בירושלים, שישראל כולה רואה בבירתה הבלתי מחולקת. דבורה סרור-פוליטיס, עורכת דין שהתמודדה השנה למועצת העיר ללא הצלחה עם מפלגת ימין קיצוני, אמרה כי אונר"א לא צריכה לפעול בעיר מכיוון שפלסטינים בעלי תושבות ירושלים יכולים לגשת לשירותים חברתיים ישראלים.

"לערבים שגרים בירושלים יש את הכרטיס הכחול", אמרה, בהתייחסה לתעודות הזהות שנשאו ישראלים וגם פלסטינים ירושלמים, שרובם המכריע אינם אזרחים ישראלים. "הם מרוויחים באותה מידה כמו יהודים עם טיפול רפואי, בתי ספר, הכל."

קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ובצוותי החשיבה של מכון משגב, אמר שאותו היגיון צריך לחול גם על פלסטינים בגדה המערבית ובעזה: הוא מאמין שהם צריכים לקבל שירותים מהשלטון המקומי הפלסטיני, ולא מאונר"א.

"פלסטינים שגרים בגדה המערבית נמצאים תחת הרשות הפלסטינית, והפלסטינים שחיים ברצועת עזה נמצאים תחת חמאס ומחזיקים בדרכונים פלסטינים", אמר. כמו וילף ואחרים, הוא גם מתח ביקורת על אונר"א על ​​כך שהיא דוגלת בזכות השיבה הפלסטינית לישראל, שלדברי יהודים ישראלים ותומכיהם תהיה קץ של ישראל כמדינה יהודית.

"מאז ה-7 באוקטובר יש קונצנזוס רחב מאוד בצד הישראלי שיש לפרק את אונר"א", אמר מיכאל. "הרעיון שסוכנות או"ם דוגלת בזכות השיבה, כלומר השמדת מדינה שהיא חברה באו"ם, הוא לא פחות מפרדוקס, הוא פשוט מגוחך".

אבל רקס ברינן, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת מקגיל, החוקר פליטים פלסטינים, אמר שהאשמת אונר"א ברצון הפלסטיני לחזור מעידה על אי הבנה בסיסית של החברה הפלסטינית ושל 6 מיליון הפלסטינים המוגדרים כפליטים. עבור הפלסטינים, ה"נכבה", מונח ערבי שפירושו "קטסטרופה" המציין את הקמתה של ישראל ועקירתם, בריחה או גירוש של פלסטינים, הוא אירוע היסטורי יסודי.

"אני לא חושב שלאונר"א יש קשר לזכות השיבה", אמר. "הנכבה והעקירה הכפויה הם הרגע המכונן בזהות התרבותית, הפוליטית והחברתית הפלסטינית. אז התפיסה שאונר"א מחזיקה אותה בחיים באופן מלאכותי, פשוט מתריסה – אם מסתכלים, למשל, על ערביי ישראל שלומדים בבתי ספר ישראליים, מספרי הסקרים שלהם מראים תמיכה דומה בזכות השיבה".

ובכל זאת, ממשלת ישראל מנסה באופן אקטיבי להדוף את אונר"א, גם כשנראה שגורמים רשמיים מכירים בצורך לספק סיוע במהלך המשבר הנוכחי. הפרלמנט של ישראל, הכנסת, לאחרונה מִתקַדֵם הצעת חוק שתאסור על נוכחות אונר"א בשטח ישראל. ותוכנית קצרה למה שנקרא "היום שאחרי" המלחמה, שפרסם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לא חזתה תפקיד לאונר"א בעזה והיא מעורפלת לגבי עתידה בגדה המערבית. "אונר"א שזורה בטרור וצריך לפזר אותה", נכתב בדו"ח.

הדו"ח הציע שארגוני סיוע אחרים יתפסו את מקומם של אונר"א, אם כי הקושי במתן סיוע הודגש בשבוע שעבר, כאשר עשרות עזתים נהרגו בנסיבות כאוטיות בעיצומו של משלוח סיוע בהובלת ישראל.

מדינות התורמות יכולות לחדש את המימון שלהן לאונר"א אם חקירת האו"ם תציע הבטחות לגבי הנייטרליות של הארגון. ובמחנה אאידה הביעו התושבים הכרת תודה על שירותיה של אונר"א.

"אין כסף, אין עזרה, אין כלום", אמר ג'מאל, מוכר פלאפל עם דוכן מול מרפאת הבריאות של אונר"א שסירב לחלוק את שמו המלא עם פרסום יהודי. "אבל שירותי אונר"א טובים".

Bouloukos ציין שלפחות מבחינה טכנית, אונר"א היא סוכנות זמנית שהמנדט שלה ממשיך להתחדש לתקופות של כמה שנים כל אחת. הדרך הטובה ביותר עבור ישראל לגרום לזה להיעלם, הוא אמר, תהיה להגיע להסכם דיפלומטי עם הפלסטינים.

"המנדט שלנו הוא מנדט לשלוש שנים", אמר. "זה אמור להיות זמני, אבל אנחנו בעסק כבר 75 שנה".

הוא הוסיף, "אנחנו כאן עד שיהיה פתרון עמיד, צודק ומתמשך לסכסוך, שכולנו רוצים שיקרה. אז אם יש פתרון לסכסוך מחר, אונר"א נעלמת. כאילו, המנדט שלה מתמוסס, וזה יהיה דבר טוב".

דילוג לתוכן