Search

עורכת גרניקה שפירסמה את מאמר הדו-קיום של סופרת ישראלית מתפטרת בטענה שהיא לא מסכימה לביטול

(Datilin) – העורכת הראשית של המגזין הספרותי היוקרתי גרניקה שהחלטתה לפרסם חיבור של סופר ישראלי על המלחמה בעזה בחודש שעבר הובילה להתפטרות המונית של צוות המגזין, התפטרה בעצמה מהפרסום, בטענה שהיא לא הסכימה. עם ההחלטה לחזור בו מהחיבור.

ג'ינה מור הודיעה על התפטרותה בפוסט בבלוג ביום שישי, כמעט חודש לאחר שגרניקה חזרה בה ממאמרה של הסופרת והמתרגמת הבריטית-ישראלית ג'ואנה צ'ן.

"המגזין עומד על ביטול העבודה; אני לא", כתב מור בפוסט.

ברשת החברתית X, מור פרסמה ביקורת נוקבת יותר על אנשי הצוות של גרניקה שהתנגדו ליצירה של צ'ן. "אחרי שבועות של שיחה קשה, ברור לי שהמרחב של גרניקה לכתיבה על מלחמה, אי צדק ודיכוי התפתח מהתחייבויות שאני רואה בהכרחיות", כתבה.

חיבורו של חן, "מקצוותיו של עולם שבור", הצית סופת אש בלב התגובה המקוטבת העמוק של העולם הספרותי למלחמה. לאחר פרסום המאמר בתחילת מרץ, המפרסם המשותף של גרניקה כינה אותו "התנצלות על הציונות ורצח העם המתמשך בפלסטין", ויותר מ-15 חברי צוות המתנדבים התפטרו במחאה. כתב העת גם הסיר את החיבור של צ'ן, וצירף הערה מקוונת המבטיחה "הסבר מלא יותר" להחלטה, אם כי אף אחת מהן לא הופיעה עד היום.

עבור חלק מהיהודים שהטילו ספק במקומם במרחבים פרוגרסיביים וספרותיים מאז התקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, החזרה של גרניקה הציעה ראיות חדשות לשיח רעיל שבו אף ישראלי או יהודי לא יכולים לעבור את הגיוס. "הבעיה, כשזה באמת מגיע לזה, היא שזה מציג ישראלי כאנושי", צייצה אז הסופרת היהודייה אמילי פוקס קפלן.

מור אמרה שהיא לא מסכימה עם הביקורת על החיבור.

"מבקרים רבים אמרו שהחיבור מנרמל את האלימות שישראל שחררה בעזה. אני לא מסכים", כתבה מור בפוסט שלה ביום שישי. "ראיתי את היצירה כדוגמה לעבודה הקשה שגרניקה ידועה בה: לכידת, במורכבות ובניואנסים, כיצד אלימות כזו מנורמלת, וכיצד מדינה אלימה מחלצת שותפות מאזרחיה".

מור שימש כעורך העליון של גרניקה במשך שלוש שנים ומוציא לאור משותף מאז 2003. ראש לשכת מזרח אפריקה לשעבר ב"ניו יורק טיימס" שפעל לתמיכה בעיתונאים בעקבות האלימות, מור הוא העורך הראשי של הרווארד. מגזין. מור הייתה מלגת טרומן באוניברסיטת בוסטון, שם ניהלה מועדון לחינוך לשואה, למדה עם אלי ויזל וערכה מחקר על השואה. "אני רוצה להתייחס לרצח עם – למה זה קורה, ומה זה אומר עבור אלה מאיתנו שחיים חיים בטוחים כפי שהוא מתרחש", אמרה לעיתון האוניברסיטה כסטודנטית לתואר ראשון ב-2001.

מור עמדה בעבר בראש יוזמת דיווח על זכויות נשים בבאזפיד. בהודעת ההתפטרות שלה בגרניקה, היא כתבה, "מסה אישית מאת סופרת על האופי הפוליטי של טיפול סיעודי נראה לי גם מותאם למסורת ארוכה של כתיבה פמיניסטית בדפי גרניקה". בחיבור מתארת ​​חן, פעילת שלום המתנדבת כנהגת הובלה רפואית לפלסטינים, את רגשותיה המסוכסכים לאחר 7 באוקטובר.

התפטרותו של מור נפלה בעצמה על ידי כמה סופרים מתקדמים. "לא היה שום דבר פמיניסטי במאמר הזה", כתבה הסופרת הפלסטינית-אמריקאית סוזן מואדי דראג' באיקסון. "אני בהלם מאנשים שלא יכולים לראות כמה זה היה מזיק".

"ברוך שפטרנו!" הוסיף הסופר היהודי האנטי-ציוני יהושע גוטרמן טרנן.

לאחר שחזר בו, היצירה של צ'ן פורסמה מאוחר יותר מחדש ב-The Washington Monthly, פרסום ממרכז-שמאל.

דילוג לתוכן