Search
עבור גמילה הקשורה למלחמה, בית חולים מוביל בישראל משתמש במערכת סימולציה חדשנית ובכלים ייחודיים

עבור גמילה הקשורה למלחמה, בית חולים מוביל בישראל משתמש במערכת סימולציה חדשנית ובכלים ייחודיים

עוד לפני שהעשן החל להתפזר מהפיגוע הקטלני של חמאס ב-7 באוקטובר, הבינו אנשי מקצוע בתחום הבריאות הישראלי שהם ניצבים בפני שורה של אתגרים חסרי תקדים.

לא רק שאזרחים וחיילים פצועים יזדקקו לטיפול, אלא שהעם כולו היה בטראומה, כולל מטפלים.

"עד אחר הצהריים של ה-7 באוקטובר ידענו שמדובר באירוע ענק שאיש לא נתקל בו בישראל", אמר פרופ' אמיתי זיו, טייס קרבי לשעבר ומנהל בית החולים השיקומי המשולב במרכז הרפואי שיבא שליד תל אביב. "מיד הבנו שיהיו לנו שני אתגרים גדולים, כל אחד מהם הוא צונאמי. האחד הוא מספר החולים שדורשים שיקום, ושניים, המספר הגדול ביותר אי פעם של אנשים שסבלו מהפרעת דחק חריפה, שעלולה להוביל ל-PTSD – הפרעת דחק פוסט טראומטית".

זיו, רופא, הוא גם המייסד והמנהל של MSR – המרכז הלאומי הישראלי לסימולציה רפואית בשיבא. המרכז מאפשר לספקי שירותי בריאות כמו רופאים ואחיות לתרגל פרוצדורות ומפגשים קליניים מאתגרים בסביבה מדומה תוך שימוש בכלים כמו רובוטיקה, סימולטורים כירורגיים ואפילו שחקנים משחקי תפקידים, כך שחולים אמיתיים לא יהיו בסכנה כלשהי. מאז הקמתה, למעלה מ-300,000 אנשי מקצוע בתחום הבריאות הוכשרו והוסמכו על ידי MSR.

בימים שלאחר ה-7 באוקטובר, MSR עברה להתמקד בצרכים חדשים בזמן מלחמה. המרכז העביר סימולטורים של בובות דוגמיות היי-טק בעלות גוף מלא כדי להכשיר צוותים רפואיים של הצבא המשרתים בשני אזורי הסכסוך הגדולים – באזור עזה ולאורך הגבול הצפוני של ישראל עם לבנון – כדי לשפר את כישורי ניהול הטראומה שלהם ולהכין אותם לתרחישים של הצלת חיים. עמדו להיתקל בשדה הקרב. המרכז גם השתמש בשחקנים לסימולציות "מגע גבוה" של אינטראקציות עם אנשים שחווים טראומה כדי לעזור להכין צוותים פסיכו-סוציאליים לנהל בעיות הקשורות ללחץ.

סוגיית בני הערובה הציגה את האתגר הקשה ביותר.

גם אם ניתן היה להבטיח את שחרורם של בני הערובה, כיצד ניתן לשלבם מחדש בחיים הישראלים בנסיבות קיצוניות שכאלה – כאשר קרובי משפחה עדיין מוחזקים בידי חמאס, בני משפחה נרצחו, בתיהם נהרסו, קהילות שלמות נעקרו מבתיהם והאומה בעיצומו של מלחמה אינטנסיבית עם אבדות גוברות?

זיו השיקה סדרה של השתלמויות אינטנסיביות הכוללות סימולציות להכנת רופאי שיבא, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, וכן אנשי מקצוע פסיכו-סוציאליים של צבא ההגנה לישראל, לקבל את החטופים וללוות אותם בשעות ובימים המוקדמים לאחר שובם מהשבי. מתוך למעלה מ-100 שבויים ששוחררו בנובמבר, 30 נסעו לשיבא.

הטיפול בבני הערובה הוא רק חלק מהעבודה של זיו הקשורה למלחמה בשיבא, בית החולים הגדול בישראל. מיד עם פרוץ המלחמה החל זיו להסתובב במחלקות שלמות ולהסב צוות להוספת יכולת בבית החולים הגמילה, המורכב משלוש חטיבות: שיקום פיזי, נפשי וגריאטרי. שיפוצים מהירים הוסיפו 122 מיטות גמילה חדשות ל-140 המיטות הקיימות.

"קיבלנו החלטה שלא נגיד לא לכל חולה שצריך להיות כאן, מלחמה וגם לא קשור למלחמה, ואנחנו לא דוחפים אף אחד החוצה", אמר זיו. "דחפנו את עצמנו להתאים לכל צרכי המטופלים המתפתחים."

שיבא קיבלה יותר חולי גמילה הקשורים למלחמה מכל בית חולים אחר בארץ. רובם מחלימים מפציעות מורכבות הכוללות פציעות בטן, כירורגיות ואורתופדיות, קטיעות או פגיעות נוירולוגיות, עמוד שדרה או ראש. טיפול בכאב ותמיכה נפשית הם בראש סדר העדיפויות.

"PTSD הולך להיות המצב העיקרי לאורך זמן הדורש טיפול", אמר זיו. הוא העריך שהמספרים יגיעו לאלפים והזהיר כי עוד לפני המלחמה היה בישראל מחסור של 40% בכוח אדם לאומי של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

יותם פוליזר, מנכ"ל ישראאיד, בבית ספר שדה שארגון הסיוע הקים בעיר אילת בדרום ישראל כדי לשרת משפחות ישראליות שנעקרו ממלחמת ה-7 באוקטובר. (יהודה בן-איתח/ישראל)

למטופלים, שרובם ככולם שוהים חודשיים-שלושה בגמילה, יש גישה למגוון טיפולים בשיבא, לרבות טיפולים פיזיים, תעסוקתיים והידרו-תרפיים, כמו גם טיפולים משלימים כגון אומנות, יוגה, ואפילו טיפול בעזרת בעלי חיים באמצעות ארבעת הכלבים המאולפים של שיבא.

"זה לא מרגיש כמו בית חולים", אמר אבישי שושני, בן 49, חייל קרבי בשיבא שנפצע בשתי רגליו במהלך הלחימה בעזה. "כאן אתה מרגיש שאתה עם חבורה של חברים. וזה היבט חשוב מאוד של גמילה".

בניגוד לרוב מכוני הגמילה האחרים בישראל, בית החולים השיקומי המשולב של שיבא הוא חלק מהמרכז הרפואי הגדול יותר, המעניק למטופלי גמילה גישה מלאה לבית החולים לטיפול אקוטי בו טופלו רבים מהם בתחילה. השילוב מסייע בהבטחת המשכיות הטיפול בחולים הזקוקים לניתוח וטיפולים רפואיים אחרים במהלך תהליך השיקום.

המלחמה הביאה גם לשותפות חסרת תקדים בין שיבא ל-IsraAID, ארגון הסיוע לאסונות הישראלי המספק מענה רפואי חירום, תמיכה בבריאות הנפש פוסט טראומה וסיוע הומניטרי לאחר אסונות כמו רעידות אדמה, צונאמי, שיטפונות, שריפות ומלחמות. ישראל ושיבא שיתפו פעולה בעבר באסונות עולמיים, אך מעולם לא נאלצו לעבוד יחד בישראל.

גם זיו, 65, וגם מנכ"ל ישראאיד, יותם פוליזר, בן 40, חברים בקבוצה ייחודית: הם חתני פרס צ'ארלס ברונפמן, פרס שנתי בסך 100,000 דולר המוענק לאדם הומניטרי יהודי מתחת לגיל 50 שעבודתו מועילה לאנושות ומבוססת על יהודים. ערכים.

הפרס הוקם בשנת 2004 על ידי ילדיו של הנדבן הקנדי צ'רלס ברונפמן – אלן ברונפמן האופטמן וסטיבן ברונפמן יחד עם בני זוגם אנדרו האופטמן וקלאודיה בלונדין ברונפמן – כדי לכבד את ערכי אביהם ואת פועלו הפילנתרופי.

זיו קיבל את הפרס בשנת 2007 וכיום הוא אחד מהשופטים בוועדת הפרס; פוליזר זכה בפרס בשנה שעברה. במסגרת מלגת הפרס, זוכי הפרס לומדים להכיר אחד את השני ולפעמים בסופו של דבר משתפים פעולה. ישראאייד איפשרה לאחרונה שותפות עם מדינת קליפורניה לתרומת בית חולים שדה לשיבא.

בעוד ש-ISRAID פעלה במדינות רבות, כולל יפן שלאחר הצונאמי והאיטי שלאחר רעידת האדמה, המלחמה הנוכחית בישראל אינה דומה לשום אסון אחר שהיא התמודדה איתו מכיוון שהיא מתרחשת בבית, אמר פוליזר.

"זהו אתגר חדש עבורנו לתת תמיכה הומניטרית מקצועית תוך כדי שאנו חלק מהקהילה המושפעת", אמר פוליזר. "היכולת לעשות משהו, גם אם הוא קטן, עוזרת גם לצוות שלנו מנקודת מבט של בריאות הנפש. מנגנון ההתמודדות שלי עושה משהו ונכנס לפעולה".

זמן קצר לאחר ה-7 באוקטובר, החלה ישראאיד לעבוד עם משפחות עקורות ישראליות שהועברו לבתי מלון מבתיהם בקהילות ישראליות באזור הסכסוך.

גם זיו נגעה אישית מהמלחמה, כמו כמעט כל ישראלי. יש לו שני בנים המשרתים במילואים, אחד מנתח בחיל הרפואה בעזה. לעובדיו יש גם משפחה בצבא או חברים שנפצעו או נהרגו או עקורים.

"זהו מסע ארוך. עם תוצאות המלחמה נעסוק בשנים הבאות", אמר זיו. "עם זאת אני סומך על הסולידריות והרוח האמיצה של העם הישראלי. התכונות הייחודיות והחריגות הללו הן בעלות חשיבות עליונה לשיקום מוצלח – ולחוסן, חוזק ולכידות של החברה הישראלית".

דילוג לתוכן