Search
מוסד יהודי שואל: מה יש ליהדות לומר על בינה מלאכותית?

מוסד יהודי שואל: מה יש ליהדות לומר על בינה מלאכותית?

האם הופעתה של הבינה המלאכותית תביא לעידן חדש של שגשוג ויעילות, או שמא תזרז את נפילתה של הציוויליזציה כפי שאנו מכירים אותה?

בעוד שמנהיגי טכנולוגיה ורגולטורים ממשלתיים דוהרים להקים מסגרות מעשיות וחוקיות חדשות כדי לקבוע כיצד אוטומציה ממוחשבת וקבלת החלטות אלגוריתמית ישפיעו על חיינו, Spertus Institute, המוסד ללמידה ומנהיגות יהודית שבסיסו בשיקגו, שואל שאלה אחרת.

מה יש ליהדות לומר על AI?

שאלה זו היא המוקד של תוכנית השיחות הביקורתיות השנתית של מכון ספרטוס ב-17 במרץ – אירוע מקוון חינם שיפגיש כמה הוגים יהודים מובילים לדיון על עתיד הטכנולוגיה, הלמידה, האתיקה והקדמה האנושית. בהתאם למסורת היהודית, צפויות הרבה חילוקי דעות. האירוע, "שיחות קריטיות: בינה מלאכותית, אתיקה יהודית ועתיד האנושות" יחל בשעה 19:00 שעון מרכזי (20:00 מזרח).

עבור מכון Spertus, שנוסד לפני 100 שנה כדי להתמקד בחינוך יהודי המוקדש לפעולה בעולם האמיתי, זה טבעי לקיים דיון יהודי ייחודי על טכנולוגיות חדשניות כמו ChatGPT, אמר דין בל, נשיא ומנכ"ל Spertus.

"AI מעלה כמה שאלות מעניינות באמת לגבי האופן שבו אנו חושבים ועוסקים בחוק היהודי בעולם מסורתי ורחב יותר", אמר בל. "איך הטכנולוגיה תשפיע על האופן שבו אנחנו חושבים, איך אנחנו לומדים? מה זה אומר על האנושות ואפשרויותיה? יש כל כך הרבה נושאים עשירים ומעניינים לנו לחקור".

משתתפי הפאנל לשיחה יהיו חוקר ויזם הבינה המלאכותית אורן עציוני, המומחית לדיני טכנולוגיה אלן גודמן, המלומד והיזם דוד צבי קלמן ופרופסור למשפטי מדיניות טכנולוגית אורלי לובל.

"זה קריטי להביא עדשה יהודית לאופן שבו אנחנו ממסגרים את הדיונים האלה," אמר בל, "איך לחשוב על נושאים גדולים כמו רגולציה, אוטונומיה ואפילו תפקידה של האנושות ביצירה. אז גם אם זו לא שיחה יהודית גרידא, יש אלמנטים יהודיים שיעזרו בדיון הזה".

לובל, שייעץ לקובעי מדיניות גלובליים, כולל הנשיא לשעבר ברק אובמה, אומר שניתן להשתמש בבינה מלאכותית לטוב ולרע.

"כשאנחנו מדברים על אתיקה יהודית ותיקון עולם, יש לנו אנשים שמשתמשים בטכנולוגיה כדי להתמודד עם בעיות, החל מדברי שטנה ועוני ועד לשינויי אקלים ובעיות סביבתיות", אמר לובל. "יש הרבה הזדמנויות להשתמש בנתונים ולמידת מכונה כדי להתמודד עם הבעיות האלה. אבל אותם כלים יכולים לשמש גם כדי להחמיר את הבעיות הללו. זה המתח כאן".

השאלה כעת היא לא האם להשתמש ב-AI או לא – השד כבר יצא מהבקבוק, היא ציינה – אלא איך להבטיח שנשתמש בו לתמיד. בספרה האחרון, "מכונת השוויון: רתימת טכנולוגיה דיגיטלית לעתיד בהיר ומכיל יותר", טוענת לובל כי אנו יכולים לכוון את מהלך ההתפתחות הטכנולוגית בצורה שתואמת את הערכים שלנו.

היא משתמשת באנלוגיה יהודית כמסגרת התייחסות.

"דבר אחד שאנו רואים בתהליך האנליטי המשמש בתלמוד הוא שיכול להיות קשה לתרגם מושגים מופשטים לפעולות ברורות ולמדיניות ספציפית", אמר לובל. "עליך להתחיל בהבנת המטרה הגדולה יותר של הטכנולוגיה ולאמץ את הפוטנציאל."

היישום של AI ייראה אחרת בכל תחום, בין אם תחבורה, בריאות, חינוך או אפילו מאבק באנטישמיות.

אימוץ נרחב של בינה מלאכותית יוביל לשינויים מסיביים בשוק העבודה, ויאלץ עובדים להסתגל ולהתאים מחדש כדי לעמוד בקצב, צופה לובל. היא אמרה שארה"ב צריכה ללמוד כמה לקחים ממדיניות הרווחה החברתית של ישראל, שם קיבלה את התואר הראשון שלה במשפטים באוניברסיטת תל אביב, כדי לעזור לאזרחים לנווט את המהומה הקרובה.

"זהו הרגע שבו ארה"ב תצטרך להסתכל יותר על הסבה לעבודה, חלוקה מחדש של הכנסה ומדיניות רווחה סוציאלית שיסייעו לאנשים להישאר צוף כלכלית במהלך התהפוכות הללו", אמר לובל. "אנחנו צריכים להכיר בכך שהשינוי יגיע מהר, ושהוא יגרום לאתגרים חדשים כמו אנשים שמאבדים את מקום עבודתם. אנחנו לא צריכים להאט את ההתקדמות, אבל אנחנו צריכים להתכונן להפרעה".

קלמן, היזם והחוקר המשמש כעמית מחקר במכון שלום הרטמן, אומר שהרעיון שמכונות יכולות להחזיק אינטליגנציה דומה לזו של בני אדם מציג מגוון דילמות פילוסופיות חדשות המאתגרות את המחשבה הדתית הקלאסית.

"האחת היא תיאולוגית: אם בני אדם יצרו משהו שמסוגל לעשות דברים שהם אנושיים מובהקים, אז האם עלינו לחשוב על עצמנו כאלוקים כמעט?" שאל קלמן. "נושא נוסף נוגע לפדגוגיה: כיצד משפיעה בינה מלאכותית על שיטות דת ועל הדיגיטציה של העברת הידע היהודי? אלו שיחות שיהודים מנהלים".

דיונים על מדיניות ורגולציה של בינה מלאכותית הם ה"פחות יהודיות" מבין הדילמות הפילוסופיות שמציבה הבינה המלאכותית, אמר קלמן, אבל גם שם אולי יש ליהדות מה לומר.

"יש שיחות יהודיות סביב כל נושא חברתי – מצדקה ועד הגירה ועד הפלה – כך שהזנחת הנושאים הקריטיים הללו תהיה כישלון שלדעתי יוביל את היהדות להתיישנות אתית".

שני חברי הפאנל האחרים ב- תוכנית שיחות קריטיות ב-17 במרץ יעלה נושאים אחרים. גודמן, פרופסור מאוניברסיטת רוטגרס שמומחיותו המשפטית כוללת AI ומדיניות פלטפורמה דיגיטלית, הוא יועץ בכיר לצדק אלגוריתמי במינהל הטלקומוניקציה והמידע הלאומי של משרד המסחר האמריקאי. היא גם הייתה שותפה להקמת ומנהלת את מכון רוטגרס למדיניות ומשפט מידע.

עציוני, מייסד מספר חברות, הוא גם המנהיג של מדיה אמיתית, עמותה המוקדשת למאבק בזיופים עמוקים בפוליטיקה ופרופסור באוניברסיטת וושינגטון. ב-2014 הוא היה המנכ"ל המייסד של מכון אלן לבינה מלאכותית.

מכון ספרטוס מציע תכניות לתארים מתקדמים, תעודות ותכניות ציבוריות בלימודי יהדות ומנהיגות למאות סטודנטים בשיקגו וברחבי העולם. תוכנית השיחות הביקורתיות שלה נוסדה בשנת 2017 והתמקדה בנושאים חמים כולל אנטישמיות, שינויי אקלים, גזע והגירה.

שיחות קריטיות: בינה מלאכותית, אתיקה יהודית ועתיד האנושות, יתקיימו באינטרנט ביום ראשון, 17 במרץ, בשעה 19:00 (CT). הכרטיסים בחינם. יש צורך בהזמנות וניתן לבצע בכתובת spertus.edu/conversation.

דילוג לתוכן