המיזם “רצות לזכרה” של אסתר הורגן הי”ד לא השאיר את נגה ויינשטוק אדישה.  לרוץ… לבכות… לזכור…


https://www.instagram.com/p/CJJsomUAvpo/?igshid=18p0n07d4bprl

כשיצא הפרסום על הרצח ועל המיזם #רצותלזכרה
אמא שלי שלחה לי פרסום שקבוצת נשים ברעננה רצות ביום רביעי.

כל היום דחיתי את העניין.
אפילו לא התחייבתי בקול..
כי אני וריצה פחות מתחברים אבל אני מנסה בכל זאת..

 

איך שהתחלנו לרוץ שאלתי אותה אם היא רצה
בד”כ מהר יותר.
היא ענתה שכן, אבל היא רוצה שאני אצליח.

כל הריצה התלוננתי..
כואב לי הצד..
איך אפשר לרוץ כל כך הרבה, זה די משעמם.
ואמא שלי לצידי, בנחת שלה,
עונה לי בנעימות…

ופתאום באיזה שהוא שלב, תוך כדי הריצה.
קיבלתי את הכאפה.
לאמא שלי גם קוראים אסתר (אסתי)
אסתר הורגן היתה אמא וסבתא, וגם בגיל של אמא שלי…
היא יצאה לרוץ באמצע היום.
פעילות שהיתה עושה לא פעם…

והיא לא תזכה לרוץ יותר.
אז כשנפל לי האסימון, שאני רצה לזכרה.
שאני ממשיכה פעילות שהיא כה אהבה.
עם אמא שלי שאני כה אוהבת.

הפסקתי להתלונן.
כבר לא הרגשתי את הכאב.
ורצתי 3.5 קילומטר ברצף…

והקדשתי לה, כל צעד, כל נשימה.
נכון, לא היה לי קל. אבל כשבמחשבה שלי
עשיתי את זה למענה, לזכרה, נהיה יותר קל.
כאילו האחריות נותנת משמעות…

אסתר, תהי מנוחתך עדן.
לזכרה.