Search

לילי גרינברג קול, עובדת יהודייה שעזבה את ממשל ביידן בגלל מדיניות ישראל: "יש כל כך הרבה מאיתנו שמרגישים כך"

וושינגטון (Datilin) – לפני ששלחה את המכתב שידעה כי ישתחרר ברחבי העולם, לילי גרינברג Call נתנה להוריה התראה ונפרדה מעמיתיה.

אחר כך היא הלכה הביתה והתכוננה לסערה שהיא ניבאה נכון שתתחולל. ביום רביעי בלילה, כאשר היא התגלתה כעובדת הצוות היהודית הראשונה שהתפטרה מממשל ביידן בשל טיפולו של הנשיא ג'ו ביידן במלחמתה של ישראל בעזה.

בשיחה עם הסוכנות היהודית לטלגרפיה לאחר שצפתה בסיפורה מתפתח בפומבי, גרינברג קול התנצלה על רעשי הסביבה – קולות רחוקים, רוח נוקשה מדי פעם, מכוניות צועקות וצפירה – הנשמעים מהצד שלה בשיחה.

"אני פשוט הולכת בחוץ כי אני מרגישה שהייתי צריכה הפסקה", אמרה.

זה היה רגע נדיר של רגיעה אחרי הטירוף לא רק של התפטרותה מהחדשות אלא אחרי חודשים של הסברה לא מוצלחת לקרוא לשינוי מתוך הממשל. גרינברג קול שימש כעוזר מיוחד לרמטכ"ל במשרד הפנים במשך קצת יותר משנה.

"היו פגישות פנימיות ומפגשי האזנה לממונים, והייתי מאוד קולנית בכולם והייתי קולנית פנימית עם עמיתים לגבי איך הרגשתי – ואני חושב שזה היה מאוד ברור כי יש כל כך הרבה מאיתנו שמרגישים כך ," היא אמרה. "אבל זו בעצם רק קבוצה קטנה של אנשים שמקבלת את ההחלטות."

גרינברג קול אמרה שהיא גם הוטרדה מכך שהמחלקה ערכה מפגשי האזנה נפרדים לעובדים מוסלמים ויהודים. "זה היה מוזר," היא אמרה.

עבור Greenberg Call, הפגישות הנפרדות היו דיסוננטיות במיוחד, שכן היא הייתה חלק משיחות שהפגישו יהודים ופלסטינים במשך עשור, מאז שלמדה בתיכון באקדמיה היהודית של סן דייגו בקליפורניה.

Greenberg Call אמרה כי התגובה הראשונה שלה כשראתה את הטלפון שלה נדלק ב-7 באוקטובר הייתה לשלוח הודעות טקסט לאהובים בישראל כדי לראות אם הם בטוחים, שכן טרוריסטי חמאס טבחו במאות אנשים בתוך המדינה. אחר כך היא עשתה צ'ק-אין עם חברים פלסטינים כדי לראות מה שלומם בזמן שישראל תכננה את תגובתה.

ואז, לדבריה, היא הבינה שהיא סובלת מ-PTSD מזיכרונותיה שלה ממהרה למקלטים כשהייתה רק בת 16 בטיול ביהודה הצעירה בישראל.

הטראומה נעוצה לא רק בפחד שחשה כיהודיה במהלך מלחמת ישראל-חמאס ב-2014, אלא בעצב שחשה כשראתה את בני הנוער היהודים האחרים בטיול מביעים כעס על ערביי ישראל שהם זה עתה התחברו אליהם. חלק מהתוכנית.

"עשינו את סמינר הדו קיום הנפלא הזה עם בני נוער בכפר פלסטיני בישראל", היא נזכרה. "התרגשתי מאוד מזה, וממה שהרגשתי היה כמו כמה קשרים אמיתיים שנוצרו בין בני נוער יהודים לבני נוער פלסטינים.

"ואז זה היה מאוד בולט כשהמלחמה התחילה לפרוץ, הדרך שבה כולם עברו למצב הישרדות, וכל הטראומה שלנו הופעלה ואנשים כבר לא רצו לשמור על קשר עם הילדים האחרים שאנחנו בני נוער התיידדה וזה פשוט היה לי ממש עצוב לראות את הסוג הזה מתפורר", אמרה.

בתיכון ולאחר מכן באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, גרינברג קול היה פעיל עם קבוצות פרו-ישראליות כמו איפא"ק והלל. עם הזמן, האקטיביזם שלה עבר לקבוצות לא-ציוניות, אנטי-כיבוש, כמו IfNotNow. לאורך כל הדרך, לדבריה, המטרה שלה הייתה לקרב אנשים ולהשיג את הקשרים החולפים שחוותה ב-2014 ואז שוב ב-2017, כשביקרה בישראל עם הלל פרספקטיבים (שמתומך על ידי כוח המשימה מכבי במימון משפחת אדלסון).

"נסענו לגדה המערבית, נסענו לרמאללה, נסענו לבית לחם, נפגשנו עם פקידי הרשות הפלסטינית וטונות של אנשים בתוך ישראל", אמרה על הקבוצה שאיתה טיילה, שברובה לא הייתה יהודית. "היו הרבה שיחות חשובות שהיו".

בימים שלאחר ה-7 באוקטובר, הפלסטינים גרינברג קול נפגשו באמצעות אקטיביזם פרו-פלסטיני לפני הצטרפותם לממשל ב-2022, שלחו הודעות טקסט והתקשרו לראות איך היא מחזיקה מעמד.

"זה היה מרגש להפליא, וגם באמת, זאת אומרת, כואב בכל כך הרבה מובנים, להרגיש שאנחנו יכולים להבין אחד את השני ואנחנו יכולים להיות שם אחד בשביל השני", אמרה. "והיו כל כך הרבה אנשים מחוץ לעולמות שלנו שאני לא מכיר, שפשוט לא מבינים את המציאות שאף אחד לא הולך לשום מקום וזה כמו הבטיחות שלנו והעתיד שלנו קשורים."

ההחלטה להתפטר בגלל המלחמה לא הייתה קלה, אמר גרינברג קול. היא עשתה קמפיין למען הסן דאז. קמאלה האריס בהתמודדות שלה לנשיאות ב-2020, ואז כשביידן כינה את האריס לחברו המועמד, גרינברג קול הצטרף לקמפיין. היא אהבה את עבודתה בין השאר בגלל הערצתה לשר הפנים דב האלנד, האדם היליד הראשון שכיהן בתפקיד.

"אני חושבת שהיא עקרונית להפליא, והמינוי שלה הוא היסטורי", אמרה. "ההתמקדות בקהילות הילידים ובייצוג ומחויבות אליהן היא פשוט שאין שני לה".

אבל בסופו של דבר, היא אמרה, היא הייתה מאוכזבת מכך שהמסר שהיא ועמיתיה העבירו על המלחמה בעזה לא נראה שהשפיע.

הזכות שלה כיהודיה לבנה עזרה לדרבן אותה לדבר. "יש לי את הפריבילגיה להיות יהודי בלהיות לבן, ולכן אנשים יקשיבו לי יותר, אתה יודע, לא יאשימו אותי בטרוריסט באותה דרך שהם יאשימו את החברים הפלסטינים שלי", אמרה. "יש לי תחושות מסובכות לגבי העובדה שאנשים דוחים ליהודים להכוונה בנושא, ואני לא חושב שזה נכון. ואני חושב שאנחנו צריכים להעביר את המיקרופון לפלסטינים יותר ויותר".

זה המסר שגרינברג קול רוצה שהקהילה היהודית שגידלה אותה תשמע: שהאישה שגדלה בבית ספר יהודי ובסנגור פרו-ישראלי נסערת מהסיכויים של אנשים שהיא אוהבת משני הצדדים של הסכסוך – וש סיום זה יגן על ביטחונם של כולם.

"אני בטוחה שיש אנשים שלא מרוצים", אמרה. "אבל אתה יודע, בסופו של דבר, אני מקווה שהם יוכלו יום אחד להבין שזה בשבילם וגם בשבילנו. וזה לא למרותם. זה אתה יודע, בגלל הערכים שעליהם גדלתי ואז האמונות שהערכים האלה הובילו אותי אליהם".

דילוג לתוכן