Search
מפגינים פרו-פלסטינים כופים את סגירתו של המוזיאון לאמנות מודרנית

כוח המשימה לאנטישמיות של קולומביה U אומר שיהודים חווים 'בידוד וכאב' בקמפוס

(השבוע היהודי בניו יורק) – סטודנטים יהודים באוניברסיטת קולומביה חווים "בידוד וכאב" והאוניברסיטה לא עושה מספיק כדי להטיל משמעת על הפגנות בלתי מורשות סביב מלחמת ישראל-חמאס, לפי דו"ח חדש של כוח המשימה לאנטישמיות של בית הספר.

הדו"ח, שפורסם ביום שני, הוא נקודת ציון בשיח בשאלה האם תלמידים יהודים וישראלים היו בטוחים בבית הספר של ליגת הקיסוס מאז המתקפה של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר והמלחמה שלאחר מכן נגעו לגל הפגנות בקמפוסים ברחבי המדינה . כוח המשימה הוקם בשבועות שלאחר ה-7 באוקטובר עם המנדט לגבש אסטרטגיות למלחמה באנטישמיות בקולומביה, והוא אחד מכמה שיוקמו באוניברסיטאות עילית ברחבי הארץ.

כעת, כשקולומביה עומדת בפני חקירות על ידי קוֹנגרֶס וה ממשל ביידן, ולחץ מצד סטודנטים, בוגרים ותורמים על רקע אנטישמיות, צוות המשימה אומר שסטודנטים יהודים צועדים על שדה מוקשים אידיאולוגי וחסרים תמיכה מהממשל. הכללים להגנה עליהם מפני אפליה, אומר הדו"ח, עשו חלק בסיוע לסטודנטים יהודים להרגיש מוגנים, אך לעתים קרובות אינם נאכפים.

"חלק מהחברות היהודיות והישראליות של קולומביה היו מושא לכינויים גזעניים ולגרפיטי, טרופים אנטישמיים ושאלות מתעמתות ולא רצויות, בעוד שאחרות גילו שההשתתפות שלהן בכמה קבוצות סטודנטים שאין להן שום קשר לפוליטיקה גוברת אי נוחות". מסמך בן 24 עמודים אומר.

הוא אומר שסטודנטים יהודים מרגישים נדחקים לשוליים בין אם הם תומכים בישראל ובין אם לאו, ומוסיף, "בעוד שיש תמיכה חזקה בקרב שלוחות קולומביה היהודיות והישראליות בזכות להפגין, כמו גם שברון לב נרחב על האובדן הטרגי של חיי אזרחים בעזה, רבים שמעו קריאות בהפגנות כמו 'גלובל את האינתיפאדה' ו'מוות למדינה הציונית' כקריאות לאלימות נגדם ונגד משפחותיהם".

צוות המשימה עורך מחקר על מדיניות האוניברסיטאות ומראיין את חברי הקהילה, ויוציא שורה של דוחות בחודשים הקרובים במטרה להגיע להבנה מעמיקה יותר של האקלים בקמפוס ולהמליץ.

צוות המשימה מנוהל על ידי דיוויד מ. שיזר, יו"ר משותף של בית הספר למשפטים והמנכ"ל לשעבר של ועדת ההפצה היהודית האמריקאית. זה כולל סגל קולומביה מבית הספר למשפטים, בית ספר למנהל עסקים, בית ספר לבריאות הציבור ובית ספר להנדסה.

קולומביה היא האתר של פעילות סוערת סביב הסכסוך מאז 7 באוקטובר. תשעה ימים לאחר פלישת חמאס, סטודנט מקולומביה הותקף על ידי צעיר בן 19 בקמפוס במהלך מחלוקת על פוסטרים של בני ערובה ישראלים. גם סטודנטים פרו-פלסטינים ערכו הפגנות תכופות, רבים מהם לא מורשים.

בשנה שעברה בית הספר אסר על פרקי הקמפוס של הקול היהודי האנטי-ציוני לשלום וסטודנטים למען צדק בפלסטין בשל הפרת חוקי בית הספר. תומכי הקבוצות דחו את ההחלטה כדיכוי של דיבור מוגן וטענו כי הוטרדו על ידי פעילים פרו-ישראלים.

צוות המשימה הדגיש את הזכות להפגנות שלווה, אך אמר כי עצרות בקמפוס הפרו את חוקי האוניברסיטה על ידי שיבוש שיעורים ואירועים, כיבוש מבנים אקדמיים ושימוש ב"שפה מכוערת כדי להעליב אנשים" שצילמו את ההפגנות או עברו לידם. "אפליה והטרדה אינן דיבור מוגן", נכתב בדו"ח.

הדו"ח תמך בכללים שנועדו להסדיר את המחאות של האוניברסיטה שהוצא בחודש שעבר, הגבלת הזמנים והמקומות שבהם ניתן לארגן הפגנות. אולם צוות המשימה מתח ביקורת על אכיפת הכללים הללו, ואמר כי האוניברסיטה "בדרך כלל לא ניסתה לעצור את ההפרות כפי שהתרחשו", ובמקום זאת התמקדה בצעדים משמעתיים לאחר האירועים.

הדו"ח גם מתח ביקורת על הסגל על ​​השתתפותם בהפגנות לא מורשות.

"האוניברסיטה צריכה לעשות יותר כדי לעצור הפגנות בלתי מורשות בזמן שהן מתרחשות, תוך שימוש בגישות שהן יעילות אך לא עימות", כמו אזהרת מפגינים בבניינים אקדמיים לעזוב, ולהטיל עליהם משמעת אם ימשיכו להפר את הכללים, נכתב בדו"ח.

הדו"ח דחק באוניברסיטה לחקור ביעילות רבה יותר את ההפרות על ידי פישוט תהליך הגשת התלונות, צבירת דיווחים על הפרות והגמשת מועדי הדיווח על הפרות.

קולומביה היא אחת מכמה מכללות ליגת הקיסוס שזכו לביקורת כבדה מאז התקפת חמאס בשל אקטיביזם בקמפוס שלדברי תומכים פרו-ישראליים נוטה לאנטישמיות ולהטרדה. נשיאי הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס עורר סערה בדצמבר על כך שאמר בשימוע בקונגרס שקורא לרצח עם של יהודים לא בהכרח הפר את חוקי הדיבור בקמפוס.

נשיא קולומביה, מינוש שפיק, הוזמן לשימוע אך לא השתתף, תוך ציון אירוסין שנקבע בעבר מעבר לים. שניים מהנשיאים שכן העידו התפטרו בעקבות הדיון בדצמבר.

בדו"ח קולומביה נאמר כי הקריאות לרצח עם מפרות את חוקי הקמפוס, אך הודה כי הצהרות המחאה כפופות לפרשנות, והפציר באוניברסיטה להבהיר מהי הטרדה.

צוות המשימה אמר גם כי האוניברסיטה הפעילה מוסר כפול על תלונותיהם של סטודנטים יהודים. בשנים האחרונות, האוניברסיטה "דחתה לדעות של מעמד מוגן" על ידי התמקדות בהשפעת הדיבור הנראה כמזיק, אך "נורמה שונה חלה על הרבה שלוחות יהודיות וישראליות בקולומביה", נכתב בדו"ח.

"כשהם התלוננו על ביטויים והצהרות שגורמים להם כאב, חלק מהסטודנטים, חברי הסגל והצוות לא דחו לדאגותיהם" ובמקום זאת התמקדו בכוונת הדוברים או הגנו על זכותם לומר את דעתם, נכתב בדו"ח. , קורא לאוניברסיטה להיות עקבית יותר.

שפיק בירך על הדיווח, פִּתגָם בהצהרה, "חיוני להבטיח שוויכוחים וחילוקי דעות ברחבי קולומביה מושרשים בקפדנות אקדמית ובשיח אזרחי, ושסטודנטים, סגל וצוות יהודים, וכל חברי הקהילה שלנו, ירגישו בטוחים, נתמכים ונכללים. ”

הדו"ח פורסם יום לאחר אישור מועצת התלמידים של קולומביה מידה קורא לאוניברסיטה להתנתק מחברות ישראליות, לנתק קשרים אקדמיים עם מוסדות ישראלים ולסיים את התוכנית הדו-תוארית של קולומביה עם אוניברסיטת תל אביב.

מועצת התלמידים עברה א רזולוציה דומה בשנת 2020. נשיא האוניברסיטה דאז, לי בולינגר, אמר קולומביה לא תעמוד בהחלטה מכיוון שקהילת האוניברסיטה לא הגיעה לקונצנזוס בנושא. הוועדה המייעצת של האוניברסיטה להשקעות אחראיות חברתית הגיעו לאותה מסקנה לגבי החלטת השבוע.

דילוג לתוכן