Search
חמישה דברים שאסור לשאול יהודי צבעוני

ישראל מקימה הנצחה שנתית לפיגוע ב-7 באוקטובר – אך לא ב-7 באוקטובר

(Datilin) – במשך יותר מחמישה חודשים, התאריך של ה-7 באוקטובר עורר באופן מיידי תמונות של זוועה במוחם של הישראלים כיום העקוב מדם בתולדות המדינה והקטלני ביותר ליהודים מאז השואה.

אבל כשקואליציית השלטון של ישראל התכנסה ביום ראשון כדי לקבוע יום זיכרון שנתי להנצחת הטרגדיה, היא לא בחרה ב-7 באוקטובר, או בשום תאריך בלוח הגרגוריאני. במקום זאת אישרה הממשלה פה אחד יום זיכרון שנתי בלוח העברי: כ"ד בתשרי, שחל בהמשך השנה ב-26 באוקטובר, ובשנה הבאה ב-16 באוקטובר.

זה לא יוצא דופן שישראל קובעת יום אבל בלוח השנה העברי. כל חגי הארץ מצוינים בתאריכים עבריים, כולל ימי הזיכרון והעצמאות גב אל גב, המצוינים בין אפריל לאמצע מאי, בהתאם לשנה.

הפיגוע ב-7 באוקטובר הציג סיבוך נוסף מכיוון שהוא אירע בחג יהודי, שמיני עצרת-שמחת תורה, שחל בכ"ב תשרי, ומשמעותו הייתה שההנצחה השנתית צריכה להתקיים בתאריך אחר. למחרת, כ"ג תשרי, כנראה לא עבד כי זה עדיין חג יהודי מחוץ לישראל. התאריך הנבחר, כ"ד תשרי, הוא היום שאחריו.

אבל הבחירה עדיין מרימה גבות. זה נכון במיוחד מכיוון שאותה ממשלת ישראל שקיבלה את ההחלטה הזו עשתה כל כך הרבה כדי להרשים את התאריך של 7 באוקטובר על התודעה הציבורית הבינלאומית. הרוב המכריע של העולם, אחרי הכל, חי לפי הלוח הגרגוריאני, לא זה העברי – כולל, בעיקר, לא-יהודים בישראל, שגם הם נפגעו מהפיגוע. נקודות דיבור של פקיד ממשלתי ישראלי על "התקפה בכ"ב תשרי" לא יהיו בעלי משמעות רבה לרוב האנשים.

אחד הפנים הציבוריים הבולטים של ישראל, אילון לוי, מגדיר את עצמו ברשתות החברתיות כ"דובר ממשלת ישראל במלחמת 7 באוקטובר". ובנאומו ביום ראשון בממשלתו אמר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בנאום בפני הקהילה הבינלאומית, "שכחת כל כך מהר את 7 באוקטובר?"

גם החברה הישראלית פועלת בעיקר לפי הלוח הגרגוריאני, ויש כמה ימים שישראלים מסמנים גם בלוח הזה. האחד, 29 בנובמבר, הוא התאריך בשנת 1947 שבו הצביע האו"ם על חלוקת פלסטין למדינות יהודיות וערביות, מה שסלל את הדרך להקמתה של ישראל. לאחרונה, רצח יצחק רבין ב-4 בנובמבר 1995 הונצח באופן עממי סמוך למועד זה, למרות שהממשלה קבעה תאריך עברי להנצחת הטרגדיה הזו.

אותו דבר עשוי לקרות בסופו של דבר עם ה-7 באוקטובר. אבל הבחירה ב-7 באוקטובר כהנצחה השנתית הייתה באה עם בעיות משלה – לא פחות מכך שתחילת אוקטובר נופלת לעתים קרובות באמצע תקופת החגים היהודית. בשנת 2025, למשל, ה-7 באוקטובר יהיה היום הראשון של חג הסוכות, המכונה בליטורגיה היהודית "זמן שמחתנו".

עבור חלק מהישראלים, זו לא סיבה מספקת לבחור בכ"ד תשרי. עופר אדרת, עיתונאי עיתון "הארץ" השמאלני, כתב ב-X, לשעבר טוויטר, "זו הייתה טעות לקבוע יום זיכרון בתאריך עברי שלא אומר כלום לרוב האזרחים. 7 באוקטובר כבר הפך למושג. כ"ד תשרי אין".

ממשלת ישראל הכירה במשמעות שצבר ה-7 באוקטובר בתודעת הישראלים. ההודעה על ההנצחה השנתית מוסיפה כי השנה והשנה בלבד יתקיים גם טקס ממלכתי רשמי ב-7 באוקטובר עצמו, שכן תאריך זה "נחרט בתודעת האנשים בארץ ובעולם".

דילוג לתוכן