Search

הקמפוסים בארה"ב סובלים מתסיסה. איך מכללות ישראליות מלאות בערבים ויהודים הצליחו להישאר רגועים?

ירושלים – תסיסה של סטודנטים על רקע מלחמת עזה הפכה את קמפוסי המכללות בארה"ב למה שיש המתארים כאזורי מלחמה.

סטודנטים משתלטים על מבנים, מפגינים משבשים את טקסי הפתיחה, והמשטרה זומנה להפעיל כוח כדי לפרק מאהלי מחאה או, במקרים מסוימים, לדכא אלימות בין פלגים שונים.

אולם בישראל, שבה מתרחשת המלחמה בפועל, הצליחו קמפוסים מלאים ביהודים וערבים להישאר רגועים יחסית. זאת, למרות שסטודנטים יהודים רבים הם חיילי מילואים שהשתתפו בלחימה בעזה ורבים מהסטודנטים הערבים הם מוסלמים עם משפחה בעזה ובגדה המערבית.

השקט באוניברסיטאות בישראל הוא לא רק מקרה או מזל טוב, אומרים מקורבים, אלא תוצאה של עבודה קפדנית במשך חודשים כדי למזער סכסוכים אפשריים בין ערביי ישראל ליהודים בקמפוס.

כך למשל, באוניברסיטת תל אביב – המוסד הגדול ביותר בישראל להשכלה גבוהה, עם קרוב ל-30,000 סטודנטים, 14% מהם ערבים – צוות מנהלים יישם לאחר ה-7 באוקטובר תוכנית פעולה רחבה שנגעה למעשה בכל ההיבטים של חיי האוניברסיטה. כולל חיזוק תכנות מנהיגות דו קיום, הגדלת שילוט בשפה הערבית בקמפוס ופיתוח מערכת להגשת תלונות על הערות סטודנטים ברשתות החברתיות.

"עשינו הכל כדי לספק לסטודנטים שלנו תחושת נורמליות", אמרה פרופ' נטע זיו, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לגיוון, שוויון והכלה (DEI). "סטודנטים רבים אמרו לנו שהם פשוט רוצים להשאיר הכל מחוץ לשערי האוניברסיטה".

חלק גדול מעבודת הדו-קיום בקמפוסים בישראל מומנה ונתמכה על ידי יהודים אמריקאים, כאשר UJA-Federation of New York ממלאת תפקיד מפתח. בשיתוף פעולה עם גישה, תוכנית משותפת של כ-30 מכללות ואוניברסיטאות ישראליות לקידום עבודת DEI באקדמיה הישראלית ופותחה על ידי שותפויות אדמונד דה רוטשילד, UJA-Federation סיפקה מענקים בשווי יותר מ-400,000 דולר מאז פרוץ המלחמה כדי לסייע לעשרות אוניברסיטאות מפתחות תוכניות לצמצום סכסוך סטודנטים יהודים-ערבים. כספים אלה הם חלק ממימון החירום בישראל של יותר מ-94 מיליון דולר שהקצתה עד היום UJA-Federation.

"מיד לאחר ה-7 באוקטובר, היה חשש גדול שקמפוסים של מכללות בישראל, שבהם יהודים וערבים באים בקביעות במגע קרוב, יהפכו לנקודת הבזק מסוכנת", אמר איציק שמולי, מנכ"ל משרד UJA-Federation Israel.

"הרגשות היו גולמיים ביותר, ודמיינו סצנות מתוחות בין תלמידים יהודים", אמר שמולי. "חילופי משפטים של חייל שנגרמו בעקבות שמיעת ערבית במעונות, או מורה מדברת על קדושים בכיתה, היו בעלי פוטנציאל ליצור פיצוץ בקמפוס. היו חששות שסביבות הלמידה שלנו עלולות להפוך בקלות לא בטוחות".

תחילתה של שנת הלימודים האקדמית של ישראל נדחקה ביותר מחודשיים, בין השאר, משום שכל כך הרבה סטודנטים נקראו למילואים בצבא ההגנה לישראל. עם זאת, כשהסמסטר התחיל לבסוף ב-31 בדצמבר, רוב הפחדים האלה לא התרחשו.

"לפני הסמסטר היינו מודאגים מאוד", אמרה פרופ' מונה חורי, סגנית נשיא לגיוון ואסטרטגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המונה 25,000 סטודנטים הפרוסים על פני מספר קמפוסים. "אבל כמעט לא היו לנו קונפליקטים בין תלמידים".

האוניברסיטה העברית קיבלה 20,000 דולר מ-UJA-Federation כדי לפתח קבוצות מנהיגות בקמפוס המורכבות מסטודנטים יהודים וערבים. ועדת משמעת שתפקידה לטפל בבעיות נאלצה להתכנס רק בשלושה מקרים, שכל אחד מהם הסתיים בהתנצלות של אנשים, לדברי חורי.

"ברחבי הארץ היו למעשה מספר קטן באופן מפתיע של אירועים אקדמיים שדרשו צעדים משמעתיים", אמר שמולי. "הדבר נובע בין השאר ממסגרות חינוכיות שהוקמו כדי להתכונן למצבים אלו".

תכנות DEI היא תופעה חדשה יחסית בקמפוסים בישראל ושונה משמעותית מהמודל האמריקאי ל-DEI. בישראל, מאמצי ה-DEI מתמקדים בעיקר בגישור פערים סוציו-אקונומיים בין קבוצות מיעוטים כמו ערבים, יהודים חרדים, יוצאי אתיופיה, סטודנטים להט"ב+ ואנשים עם מוגבלויות.

עוד לפני המלחמה אירחה גישה פורום מקוון שבו מנהיגי DEI מאוניברסיטאות ישראל נפגשו מדי שבוע כדי לחלוק חוויות ולדון באתגרים.

"כבר ידענו מה קורה בכל מוסד", אמר יוספה טביב-כליף, שכסגן נשיא לאסטרטגיה ותוכניות אקדמיות בשותפויות רוטשילד מפקח על תוכנית גישה.

למעלה מ-800 עובדים באוניברסיטת תל אביב השתתפו בסדנאות בנושא הוראה בכיתה מגוונת בזמנים מתוחים, כחלק מהכנה לשנת הלימודים 2024. (באדיבות אוניברסיטת תל אביב)

פרויקטים שמומנו על ידי מענקים לאחר ה-7 באוקטובר חולקו לשלוש קטגוריות עיקריות, לפי טביב-קליף. הראשון היה פיתוח תשתית בקמפוס – כולל כוח אדם ומחלקות – לפתח, ליישם ולאכוף אסטרטגיות לניהול אינטראקציות מתוחות.

השני היה יצירת תוכניות מנהיגות יהודית-ערבית שבהן יכלו התלמידים לעבוד יחד ולהכשיר שגרירים של סטודנטים להתמודד עם מתחים. השלישי היה הכשרת סטודנטים וסגל באמצעות סדנאות, הדרכה אחד על אחד והתייעצות שוטפת עם מומחים.

בסופו של דבר, 16 מוסדות אקדמיים זכו למענקים של בין 10,000 ל-36,000 דולר כל אחד. ביניהם היה מענק של 29,000 דולר לאוניברסיטת תל אביב.

עוד לפני תחילת הסמסטר, האוניברסיטה הציגה צונאמי של תלונות על הערות סטודנטים ברשתות החברתיות, שחלקן בחנו את החוקים הישראליים נגד הסתה או הפרו את קוד ההתנהגות של בית הספר. כ-70% התלוננו על ערבים שהביעו תמיכה בחמאס או בטבח ב-7 באוקטובר, על פי זיו, ו-30% היו על יהודים המסיתים לאלימות נגד סטודנטים ערבים.

"אחד הנושאים הראשונים שעלו היה חופש הביטוי", אמר זיו. "איך נוכל, כאוניברסיטה, לוודא שכולם יכולים להתבטא בצורה חופשית ככל האפשר מבלי לאיים על רגשות הביטחון של אחרים?"

לאחר עשרות חקירות, הוגשו כתבי אישום נגד שלושה תלמידים בלבד. אחרים זומנו לפגישות שבהן המנהלים עודדו אותם להזדהות עם איך שמישהו מהצד השני עלול להרגיש – למשל, אם חבר לכיתה עם אחות שנחטפה בעזה קרא פוסט מקוון של סטודנט שמעורר הזדהות עם המתקפה של חמאס.

"באמצעות עשרות מפגשים כאלה, אני מקווה שהצלחנו לעזור להם להבין שכולנו חלק מקהילה שמורכבת יהודים וערבים, ימנים ושמאלנים, וכולם מתאבלים", אמר זיו.

אוניברסיטת תל אביב ערכה מאות שעות של סדנאות, התייעצויות ומפגשים עם יותר מ-800 חברי סגל כדי להכין אותם למתי עלו בעיות ולהסביר למי להזעיק עזרה. מנהלי האוניברסיטה נפגשו גם עם ארגוני סטודנטים ערבים ויהודים כדי לשמוע את דאגותיהם ולהבטיח להם שהאוניברסיטה מחויבת לביטחונם.

"אבל הסברנו להם שהם גם צריכים לקחת אחריות כדי שבני גילם ישארו בטוחים", ציין זיו. "אם הם רוצים להרגיש בבית, הם צריכים להתייחס לאחרים באותו אופן."

כאשר הסטודנטים חזרו לקמפוס לתחילת הסמסטר, הם התקבלו באופן אישי על ידי חברי הסגל עם שוקולדים וחבילת קבלת פנים הכוללת מידע על דיבור בטוח וכללים לדו קיום בקמפוס.

היה גם רענון על הכללים לגבי נשיאת נשק בקמפוס, ולסטודנטים נאמר כי לא יתאפשר אסיפות פוליטיות במהלך שלושת השבועות הראשונים של הסמסטר לתת טון שליו יותר. מסביב לבנייני האוניברסיטה הוצבו שלטים בעברית ובערבית שמזכירים לסטודנטים לנהוג באחריות.

לאורך הסמסטר שנסגר באמצע מרץ חוותה אוניברסיטת תל אביב מעט מאוד תקריות. בסופו של דבר, אמר זיו, רוב הסטודנטים רק רוצים ללמוד בשקט ובשלווה.

דילוג לתוכן