Search
A scene from "The Frisco Kid" with Gene Wilder and Harrison Ford

הסרט התיעודי 'זוכר את ג'ין ויילדר' מצדיע לאגדת קומדיה יהודית

(Datilin) – כשמל ברוקס צילם את "המפיקים", הוא נזכר מנהל ניגש אליו ואמר, "הבחור מתולתל – הוא נראה מצחיק. לפטר אותו."

ברוקס אמר שהוא יפטר את השחקן, אבל מעולם לא התכוון לעשות זאת בפועל. וכאשר "המפיקים" יצא, הוא הפך לקלאסיקה לא מעט בגלל אותו "בחור מתולתל" – הידוע גם בשם ג'ין ויילדר.

הסיפור הזה הוא אחד מני רבים המסופרים על השחקן ב"Remembering Gene Wilder", סרט תיעודי חדש על ויילדר, שלאחר ריצה בשנה שעברה בסבב פסטיבל הסרטים היהודי, נפתח בניו יורק עם השקה נוספת לקראת השבועות הקרובים .

מערכת היחסים בין ויילדר וברוקס היא נושא מרכזי בסרט, ולא בכדי: השניים עבדו יחד על שלושה סרטים קלאסיים, "המפיקים", "אוכפים לוהטים" ו"פרנקנשטיין הצעיר", והיו חברים קרובים. ברוקס מתראיין באריכות בסרט התיעודי.

אבל לדברי במאי הסרט, ראוי לציון שהרגישויות הקומיות היהודיות של ויילדר הגיעו ממקום שונה מאוד מזה של ברוקס – הן היו עדינות יותר ורכות יותר.

"הסגנון שלו היה קצת שונה; הוא לא היה קומיקאי חגורת בורשט, אבל הוא בהחלט למד מהם", אמר רון פרנק לסוכנות הטלגרפיה היהודית. "קח את מל ברוקס, יהודי ניו יורקי, ותחבר אותו עם ג'ין ויילדר, יהודי ויסקונסין."

וילדר גדל בצפייה בקומיקאים יהודים כמו דני קיי וג'רי לואיס בטלוויזיה בביתו במילווקי. אבל, אמר פרנק, הוא עצמו "לא היה קומיקאי – הוא היה שחקן קומדיה. הוא שיחק את זה אמיתי. ברוב ההופעות שלו, הוא לא הכריח את הקומדיה, הוא לא הכריח את ההומור, הוא היה פחות או יותר הוא עצמו, וזה הפך את זה לאמיתי ומצחיק יותר".

ג'ין וילדר נכנס לעולם בשם הפרטי ג'רום זילברמן, יליד מילווקי בשנת 1933. אביו היה דור ראשון למהגר יהודי רוסי, ואמו הייתה דור שני. הוא פיתח לראשונה את הכישורים הקומיות שלו בגיל צעיר, כשאמו חלתה, ורופא אמר לג'ין הצעירה לנסות להצחיק אותה.

"בדיחות נמצאות בגנים כשזה מגיע לקומדיה יהודית", אמר פרנק. "הייתי אומר שזה עזר ליהודים לשרוד, במשך מאות שנים."

עד מהרה פנה וילדר לצבא, ומשם הלך לתיאטרון בניו יורק והחל את הקריירה הקולנועית שלו בסוף שנות ה-60. הופעת הבכורה שלו בסרט הייתה הקלאסיקה "בוני וקלייד" משנת 1967, שבה הוא שיחק בן ערובה של הזוג הטיפוסי. סרטו השני, בשנה שלאחר מכן, היה "המפיקים" של ברוקס.

הוא המשיך לככב בסרטים פופולריים לאורך שנות ה-70 וה-80, כולל סרט הילדים האייקוני מ-1971 "Willy Wonka & the Chocolate Factory" וסדרת קומדיות עם ריצ'רד פריור. בשנות ה-90 הוא הופיע בצמד פרקים של "Will & Grace", שאחד מהם זיכה אותו באמי.

ויילדר מת ב-2016, בגיל 83, מסיבוכים של מחלת האלצהיימר. פרנק אמר שהסרט התיעודי נמצא בעבודות מאז 2018.

אולי התפקיד היהודי ביותר של ויילדר היה בסרט "The Frisco Kid" מ-1979, בו מגלם ויילדר את הרב אברם בלינסקי, הנוסע מפולין למערב אמריקה ופוגש פורע חוק בגילומו של הריסון פורד. בסרט ההוא, דמותו של ויילדר מתאפיינת בכובע שחור וזקן עבות מזמר ביצוע משכנע של סיום תפילת שחרית בימי חולבהגייה עברית נכונה, תוך הנחת תפילין וטלית.

במציאות, זהותו היהודית של ויילדר הייתה חילונית ברובה.

"אין לי דת אחרת. אני מרגיש מאוד יהודי ואני מרגיש מאוד אסיר תודה על היותי יהודי", אמר ויילדר למראיין בספר משנת 2005 בשם "מגני דוד: יהודים בולטים מדברים על להיות יהודים". "אבל אני לא מאמין באלוהים או משהו שקשור לדת היהודית".

ג'ני קפלן, חוקרת לדת ותרבות פופולרית אמריקאית באוניברסיטת סינסינטי ומחברת הספר "מצחיק, אתה לא נראה מצחיק: יהדות והומור מהדור השקט ועד המילניום" מ-2023, אמרה ל-Datilin, "ג'ין וילדר היה דוגמה מצוינת למבצע שיהדותו הייתה, לעתים, מרומזת, מפורשת ובלתי נראית".

היא הוסיפה, "בידיהם של סופר ובמאי כמו מל ברוקס, ויילדר הפך לקנבס היהודי הריק האידיאלי שיכול לגלם את סוג ההטיות היהודיות הבלתי נאמרות וקריאת השורות שגורמות לדמויות כמו ליאו בלום, פרדריק פרנקנשטיין וג'ים בסרט "בוער. אוכפים" יהודים בצורה מצחיקה כל כך לקהל בעל אוריינות יהודית, בלי שום דבר שיסמן את הדמויות כיהודיות בעליל לצופה פחות יודע קרוא וכתוב".

ברוקס כיום, בן 97, מתראיין בהרחבה בסרט, וחולק סיפורים משנות עבודתו הרבות עם ויילדר.

"אני לא חושב שנוכל לספר את הסיפור הזה בלעדיו," אמר פרנק על ברוקס. "זה היה פשוט ראיון מענג… מל אמרה, 'אני אתן לך חצי שעה', ובסופו של דבר נשארנו שעה. והוא סיפר סיפורים שהלוואי ויכולתי להכניס לסרט, אבל זה כנראה יהיה סרט של שלוש שעות".

פרנק הוסיף כי ברוקס, שהיה בן 95 כשישבו איתו, "נשאר מספר סיפורים לא יאומן, והוא עמד במוניטין הזה".

נושאי ראיונות נוספים כוללים את היסטוריון הקולנוע היהודי בן מנקייביץ', הזמר הארי קוניק, הבן, והשחקנית קרול קיין. קטעי הארכיון מציגים בהרחבה את ווילדר עם אשתו השלישית, אגדת הקומדיה היהודית וחבר השחקנים המקורי של "סאטרדיי נייט לייב" גילדה רדנר, שמתה מסרטן ב-1989. פרנק אמר שהנישואים האומללים של בני הזוג היו אחד הדברים שהיו לו. לא ידוע על כניסתו של ווילדר לפרויקט.

פרנק הוא הבמאי של הסרט, גלן קירשבאום הוא הסופר, והוא הופק על ידי דיוויד נייט וג'ולי נימוי. נימוי היא בתו של אגדת מסע בין כוכבים היהודי המנוח לאונרד נימוי, ופרנק עבד על סרט תיעודי מוקדם יותר עליו.

"הנימואים והווילדרס היו חברים, ואחרי שג'ין עבר, זה היה הרעיון של דיוויד וג'ולי לפנות לקארן, אלמנתו של ג'ין, לגבי (סרט)", אמר פרנק. הסרט מתמקד בכל חייו והקריירה של ויילדר, כולל המאבק שלו באלצהיימר בסוף חייו.

פרנק אמר שלסרט היו כמה מקורות מימון לא מסורתיים, כולל מה שהוא כינה "יצרני התרופות והאגודות הקשורות לאלצהיימר".

הקול של ויילדר עצמו מספר האודיו שלו משמש כקריינות לסרט, והוא מכיל שפע של קליפים, בין אם מסרטיו, מהופעות רבות של תוכניות אירוח או סרטים ביתיים לאורך חייו.

פרנק ציין שהקהל היהודי בפרט הגיב בחיוב מאוד לסרט כאשר נערכה הקרנת מבחן בבוורלי הילס עם נוכחות של ברוקס, והתגובה הזו נמשכה להפעלת פסטיבל הסרטים היהודי.

"זה מושך אותם בכל מיני דרכים, וזה לא בהכרח בדיחות יהודיות… כשהם צוחקים ממש חזק, אתה יודע שזה נהדר כשהצחוקים מכסים את השורות הבאות, עד כמה זמן הצחוקים נמשכים. זה מה שקרה שם," אמר פרנק.

הוא מצפה שזה יעבור לקהל הרחב.

"אנשים פשוט אוהבים את ג'ין, בכל רחבי המדינה, יהודים או לא יהודים", אמר.

"Remembering Gene Wilder" נפתח ב-15 במרץ ב-Quad Cinema בניו יורק, ונפתח ב-22 במרץ ב-Laemmle Royal בלוס אנג'לס וב-Laemmle Town באנצ'ינו, כמו גם בסקוטסדייל ובאטלנטה ב-22 במרץ. הוא ייפתח במיאמי במרץ. 29, ובסן פרנסיסקו, אשוויל, קולומבוס וטורונטו ב-5 באפריל. למידע נוסף, ראה https://kinolorber.com/.

דילוג לתוכן