טניה וייט’ מרצה לתנ”ך ומחשבת ישראל בבית המדרש מת”ן ודוקטורנטית למחשבת ישראל באוניברסיטת בר אילן נפרדת מהרב יונתן זקס במלאות שלושים לפטירתו.


בדמיוני אני שומעת את השיחה המתקיימת בפתחו של גן עדן, כאשר אדון עולם פוגש באחד מגדולי מגיני שמו במאה האחרונה.

בעודו פונה אליו הוא אומר:

“יונתן יקירי, תודה לך. עמדת בניסיון שהצבתי לך.

קראת בשמי אל מול אתאיסטים מכחישי שמי. אתגרת מדענים, המאמינים בחומר בלבד וביש המוכח בחקירה אמפירית. נלחמת ברלטיביזם שלעג לאמת, והוצאת לאור ערכים.

השבת לי את מקומי בבימת ההיסטוריה האנושית. אפשרת לאמונה, כל אמונה, לדבר בשפה המובנת ללב ולראש המודרניים. חידשת את השימוש בשמי שהפך למגוחך, מיושן ומוסתר, ויצקת בו כקדם תורת חיים, תורה מלאת חיוניות, שיופיה מייצר השתאות ויראת כבוד.

רוממת את האמונה הדתית בהדגשת ערכי מוסר של אחריות וחמלה, וקרבת חזרה את ילדיי שהתרחקו ואיבדו את אמונתם לא רק בי, אלא גם באנושות ובעולם.

אתה השבת למקומה את המתנה הנפלאה שהענקתי לעולם – להאמין במשהו גדול יותר שהוא מעבר לעצמם.

הזכרת לברואיי כי הם נבראו בצלם א-להים. בחכמה, בבינה ודעת. שביכולתם ליצור ולהתעלות מעל לטבע ובעלי החיים, ובו בזמן לנהוג בם בכבוד ובחמלה.

הזכרת לעולם את אחד השיעורים הראשונים שהעברתי להם, שלהיות אדם זה לקרוא בשם של האחר, להעניק לו כבוד ויקר, לחגוג את השונות דווקא, ולא לכוון לאחידות.

השבת לאוצר המילים המודרני מילה שהפכה עזובה, שערכה ירד כמעט לחלוטין – אחריות.

אני הוא, יונתן היקר, שחייב לך כה רבות. שלא הרמת ידיים בעולם שאימץ את הייאוש, בעולם שבו ברואיי התכנסו פנימה ורואים רק את עצמם. קיבלת עליך את האתגר שהצבתי עבור האנושות, להפנות מבט מעבר לעצמי ולראות אחרים, לדעת שהגאולה מגיעה בעזרת ה”אנחנו” ולא דרך ה”אני”.

מתנות א-ל הענקתי לך, אותן מיצית עד תום: חיים מלאים, אינטלקט יוצא דופן, יכולת דיבור עוצרת נשימה שרוממה את קיומי בעולם והחזירה לברואיי את האמונה, לא רק בי אלא גם בעצמם, ביכולותיהם, בעצמאותם ובבחירותיהם.

בני אברהם, אותו מיניתי לנשיא אלוהים בקרב הארץ נלחם מול מלכים, אך מעולם לא ניצל את מעמדו. הלך כנגד הזרם, שונה מהסובב ומהאמונות הרווחות באותה התקופה, אולם אף כשעמד מול רוע קיצוני, מצא חמלה בליבו. מעולם לא פסק מלמחות נגד עוולות, ועם כל זאת ידע שאין הוא אלא עפר מן האדמה.

כך גם אתה בני יונתן. יושב בפרלמנט הבריטי ונלחם באדישות, בדעות קדומות, בשנאת האחר, מרים קול של אמת אל מול בעלי כוח ושררה : ראשי ממשלה, נשיאים, מנהיגים ובני מלוכה. נשיא בקרב הארץ. גם אתה נלחמת במלכי התקופה – פילוסופים, מדענים, הוגי דעות, ומעולם לא השפלת אחד מהם או דיברת בחוסר כבוד.

נאבקת בכל חוסר צדק בו פגשת, מיעטת בערות ע”י הוספת חכמה, והחזרת לאמונה המונותיאיסטית ולאמונה בכלל, את הכבוד ואת האהבה. כמו אברהם, העלית קרנו של אלוהי האמת בתוך עולם פגאני, שיברת את אלילי הזמן והפכת לאבי האנושות. תלמידיך, מהמוחות המבריקים של הדור ועד האנשים הפשוטים ביכו את לכתך משום שעוררת בהם תקווה, השראה ואהבת המסורת, והחיית עבורם את החכמה העתיקה.

כאשר פסקתי מלשלוח נביאים אל עמי, החכמים הם אלו שלימדו איך לכוון לדבריי. בעזרת חכמה, חמלה, יצירתיות ותשומת לב של אנשים מהשורה, הפכה תורתי לנצחית. אתה יונתן, היית נשיא, חכם ואבא.

אכן, עוד כל כך הרבה היה באמתחתך לתת לעולם, מסרים ושיעורים חשובים להעביר. כעת, זה בידיים של אלו שנותרו, לקחת את תורתך הגדולה, שאותה לימדת במסירות אין קץ ולהמשיך בדרכך, להמשיך לקרוא בשמי ולקבל פניי בכל לבבם ובכל נפשם, להקשיב לקולי, לקול תורתי ולתרגם את החכמה הקדומה והחוקים העתיקים לתורה חיה, נושמת ויוצרת.

ולוואי שיצליחו לעמוד באתגר.

ובנוגע לך, בוא בשלום תחת כנפי השכינה, מקום בו תוכל סוף סוף לנוח בשלווה.

_______________

נכתב ע”י טניה וייט

תורגם ע”י יפית קליימר