Search
הורים תגלית: איך למדתי להפסיק לדאוג ולאמץ את הטיול של הילד שלי בזמן המלחמה לישראל

הורים תגלית: איך למדתי להפסיק לדאוג ולאמץ את הטיול של הילד שלי בזמן המלחמה לישראל

כשגלוריה סולומון התגוררה בפרברי לונדון עם בעלה וארבעת בניה, היא הזהירה את בניה לחבוש כיפות ברחובות.

אוטובוס בית הספר היהודי שלהם נסקל באבנים מספר פעמים בשבוע, ועד שנת 2005 האנטישמיות הייתה כה מכריעה שהיא ומשפחתה החליטו לאסוף ולעבור לפלורידה. הם תמיד הרגישו בטוחים בביתם החדש בארה"ב – עד ה-7 באוקטובר.

כעת, היא אומרת, "אנחנו מרגישים כאן פגיעים יותר מאשר בישראל".

כאשר בנו הצעיר של סולומון, נח, בן 25, סיפר להוריו על תוכניותיו לצאת לטיול של תגלית ישראל בינואר, התגובה הראשונה של סולומון הייתה חרדה. אבל אז היא שקלה מחדש.

"אמרתי, 'אם אתה רוצה ללכת, לך עם ברכתי'", היא נזכרה.

למרות הסכנות לכאורה של נסיעה למדינה במלחמה, סולומון אמרה שהיא מאמינה כי תגלית – התוכנית שבמשך 23 שנים הביאה לישראל יותר מ-850,000 צעירים יהודים לטיולים חינם של 10 ימים – עושה כל מה שצריך כדי להבטיח את נסיעותיה. היו בטוחים.

הורים אחרים בקהילה שלה בפלורידה הביעו חששות, אבל סולומון אמרה שלהיות יהודיה עכשיו בלונדון או במיאמי זה יותר מסוכן מאשר להיות בישראל – ושחשוב ליהודי התפוצות לנסוע לישראל ברגע הקשה הזה.

"אחת החוויות הטובות ביותר שחוו לבן שלי הייתה התנדבות בחווה", אמרה סולומון על יום שבנה בילה בקצירת פירות שלא נקטפו בגלל שרבים מעובדי החקלאות הזרים בישראל עזבו אחרי 7 באוקטובר. "כולנו מחבקי עצים גדולים. במשפחה שלנו, והוא אמר לי בעצב כזה שהפרי נרקב על האדמה. הוא אמר שזה קורע לב כי אין להם כוח אדם פיזי לבחור את זה ולעשות מה שצריך לעשות. יכולתי לראות איך זה השפיע עליו. זה פגע בבית."

מאז 7 באוקטובר, כ-500 מבוגרים צעירים יצאו לטיולים קבוצתיים בחינם של תגלית ישראל לישראל עבור זכאים יהודים בני 18-26, ועוד 500 מתוכננים להגיע במרץ ואפריל. בעוד שחלק מהמשתתפים נאלצו לעודד את הוריהם כדי לקבל אישור ללכת, ייתכן שההורים יגידו שהם מוצאים את בחירתם של ילדיהם הבוגרים מעודדת – ושהם רואים אותם חוזרים מהחוויות שלהם עם מוטיבציה חדשה והשראה.

דברה אשר-זיטרין נפרדת מבתה, ג'יליאן זיטרין, בשדה התעופה לפני נסיעתה לישראל, ינואר 2024. (באדיבות ג'יליאן זיטרין)

דברה אשר-זיטרין, 53, תמכה כשבתה ג'יליאן החליטה לצאת לטיול תגלית בינואר. אבל אם לשלושה שעובדת כמחנכת יהודייה המלמדת לימודי שואה בבית הכנסת 'קול עמי' בווייט פליינס, ניו יורק, חשה חששות עמוקים מהוריה. אמה, מורה בת 79 בניו יורק, שמעולם לא הייתה בישראל ואין לה קשרים עם ישראל או מערכות יחסים עם ישראלים, אמרה שזה היה רעיון רע.

גם הבת הצעירה של המשפחה, אדנה, בת 13, הייתה מודאגת. היא הייתה בקשר עם חברה בת 13 מכפר עזה, אחת הקהילות הישראליות שבהן בוצע טבח ב-7 באוקטובר, ונבהלה מהרעיון שג'יליאן נוסעת לישראל.

אשר-זיטרין שוחחה עם ג'יליאן על חששותיהם. ג'יליאן, בכירה בת 21 במכללת סקידמור, אמרה שהיא חשה לא בנוח בקמפוס שלה, שם הפגנות אנטי-ישראליות של קבוצות פרו-פלסטיניות הותירו אותה מנופחת. זה שכנע את אשר-זיטרין, שהטילה את משקלה מאחורי החלטתה של ג'יליאן לטוס לישראל.

"ניסינו להסביר להורים שלי כמה חשוב שג'יליאן יורשה ללכת עכשיו", אמרה אשר-זיטרין. "קל מאוד להגיע לישראל כשהאזור מאובטח. אבל יותר חשוב כיהודי אמריקאי ללכת עכשיו כשישראל לא מוצגת כמקום היציב והמאובטח ביותר".

כדי לתת מענה לדאגות ההורים, תגלית ערכה פגישת זום עם ההורים כדי לדון בפרוטוקולי אבטחה. רוב נקודות השיא בסיורים זהות לטיולי תגלית בזמנים קבועים, כולל מקומות כמו מצדה, ירושלים ותל אביב, אך כיום הסיורים אינם כוללים עצירות ברמת הגולן או בכל מקום שנחשב לא בטוח.

"הרגשתי מאוד נוח ברגע שתגלית הסבירה את המצב", אמרה אשר-זיטרין. היא הייתה בקשר קבוע עם בתה לאורך כל הטיול ותמיד ידעה היכן הקבוצה ומה היא עושה. "ג'יליאן כל הזמן גרמה לי להרגיש יותר ויותר בנוח שזו ההחלטה הטובה ביותר שעשינו כמשפחה".

כשבנה בן ה-23 של זהבה פישמן, אלון, אמר שהוא רוצה לצאת לטיול תגלית בינואר, היא התנגדה. זהבה, בת 50, שנולדה בישראל ועברה לניו יורק ב-2001, וזוכרת את תחושת התקפת רקטות.

"הייתי בת 16 במהלך מלחמת המפרץ", היא נזכרה, "כשהיינו צריכים לרוץ לחדרי הכספות ואז לשבת שם עם מסכות במשך שעות. זה לא טוב. לא רציתי שהוא יחווה את זה".

למעלה מ-500 משתתפים נסעו לישראל לטיולי תגלית בינואר 2024. (באדיבות ג'יליאן זיטרין)

אבל אביו של אלון, זלמן (יוג'ין) פישמן, הרגיש אחרת.

"ברגע שהטרגדיה התרחשה – אני לא יכול לדבר על זה יותר מדי כי אני נהיה מאוד רגשני – אמרתי לבן שלי שאם אני הוא, אני אהיה שם לא מחר אלא אתמול", אמר זלמן, 51, בנו של ניצול שואה. "יש כל כך הרבה שאתה יכול לעשות עם הלב והנשמה שלך, לרפא את הפצועים, לדבר איתם."

בסופו של דבר, הוא שכנע את אשתו לתמוך בהחלטתו של אלון. רק כשאלון חזר מהטיול שלו, נמרץ מישראל וזהותו היהודית, היה ברור להוריו שהם קיבלו את ההחלטה הנכונה בתמיכה בטיול.

"אני רואה הבדל רב בהתנהגותו וביחסיו של אלון עם היהדות מאז שהוא חזר", אמר זלמן, וציין שמאז אלון החל להגיע עם אביו לבית הכנסת בימי שישי בערב.

"הוא חזר קשור יותר יהודית", ציינה אמו.

הרבה משתתפי תגלית אומרים שהמרכיבים של הטיולים שלהם הקשורים למצבה הנוכחי של ישראל הם מה שהם מצאו הכי משמעותיים ומרוממים. בנוסף לפעילויות טיול טיפוסיות כמו טיולים רגליים, ביקור באתרים היסטוריים ושחייה בים המלח, קבוצות נפגשות עם משפחות של בני ערובה של ישראל, משוחחות עם אנשים שנפגעו מהמלחמה ומתנדבות בהצלת מזון.

"הטיול היה מדהים", אמרה ג'יליאן זיטרין. "אהבתי לחוות את התרבות הישראלית – האוכל, הכותל, לדבר עם ישראלים".

אמה ציינה כיצד חזרה ג'יליאן מהטיול שלה עם מוטיבציה חדשה להתייצב למען ישראל בקמפוס.

"עבור ג'יליאן, היציאה לישראל בתגלית העצימה אותה לחלוטין ועזרה לה לתקשר עם אנשים שאינם מעודכנים בהיסטוריה של מדינת ישראל", אמרה אשר-זיטרין. "היא מרגישה שהיא יכולה עכשיו לנהל דיאלוג עם אנשים מהצד השני בצורה יותר קונקרטית ופחות רגשית".

סולומון סיפרה שבנה נח חזר כבר בהכנות לטיול נוסף לישראל.

"כל אדם שאני מכיר שחזר חזר עם חוויות חיוביות בלבד ונהנה מכל המפגש", אמרה זהבה פישמן. "אני ממליץ לכולם ללכת. יש כל כך הרבה מה לראות בישראל ויש לנו ארץ נהדרת”.

דילוג לתוכן