Search
Thousands attend an antigovernment protest outside the Knesset in Jerusalem on March 31, 2024. (Chaim Goldberg/Flash90)

ההפגנות נגד נתניהו מסלימות בישראל כאלפי המונים בירושלים ובתל אביב

(Datilin) – בהפגנה הגדולה ביותר נגד הממשלה מאז ה-7 באוקטובר, אלפי מפגינים התאספו בירושלים כדי לקרוא לממשלת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להתפטר ולישראל להגיע להסכם לשחרור בני הערובה המוחזקים בעזה.

ובתפנית דרמטית בתל אביב, הארגון המרכזי שפועל למען משפחות החטופים הישראלים בעזה אמר כי יפסיק את עצרות ליל שבת במה שנודע ככיכר בני הערובה ובמקום זאת יצטרף להפגנות נגד הממשלה. התרחשו במיקום אחר כמה רחובות משם.

"זו השבת האחרונה שנהיה כאן", אמר לקהל בכיכר בני הערובה אלי אלבג, שבתו לירי היא בת ערובה. "לא ניפגש כאן יותר, נהיה ברחובות… זה הרגע שבו אנחנו מכבים את האורות."

ההפגנה בירושלים ביום ראשון בלילה פתחה משמרת של ארבעה ימים של המפגינים מול הכנסת, הפרלמנט של ישראל, ובאה בעקבות מחאה אנטי-ממשלתית בתל אביב במוצאי שבת, שמשכה גם היא אלפים. מפגינים בירושלים ניסו לחסום כביש מהיר סמוך והדליקו מדורות בנתיביו, בעוד שחלקם הקימו אוהלים למחנה בבירה. המארגנים אמרו כי 100,000 השתתפו בהפגנה.

יחד, ההפגנות והטקטיקה שלהן היו חזרה לימים שלפני פלישת חמאס לישראל ב-7 באוקטובר פתחה במלחמה. באותה תקופה, הפגנות שבועיות שהתרכזו בתל אביב הביאו בשגרה יותר מ-100,000 בני אדם לרחובות במחאה על ממשלת נתניהו ועל מאמציה להחליש את מערכת המשפט.

ההפגנות הללו נעצרו בפתאומיות ב-7 באוקטובר וקבוצות המחאה פנו למתן סיוע וסיוע לקורבנות התקיפה וגם לחיילים. אבל לאחרונה, כמה מאותן קבוצות מארגנים הפגנות שבועיות מתגברות נגד נתניהו וקוראות – לעתים קרובות עם בני משפחה של בני הערובה – לממשלה לעשות יותר כדי להבטיח עסקה לשחרורם.

המפגינים מאשימים את הממשלה ברשלנות סביב ה-7 באוקטובר ובכך שלא הצליחו להוציא את שאר בני הערובה – יותר מ-100 שוחררו במהלך הפסקת האש בנובמבר. השבוע הם גם פנו לכנסת על חופשת שישה שבועות שתתחיל ב-7 באפריל, יום השנה של חצי שנה למלחמה. סקרים מראים שלממשלה הנוכחית, שנכנסה לתפקידה בסוף 2022, יש דירוגי אישורים נמוכים והיא הייתה מפסידה בבחירות אילו יתקיימו היום.

"קודם כל אנחנו רוצים בחירות כי אנחנו חושבים שהממשלה הזו לא מייצגת את הציבור ושנית, אנחנו חושבים שזה לא זמן טוב לקחת פגרה כשבני הערובה עדיין שם", אמר משה רדמן, מנהיג ירושלים. מחאה, לפי ה"טיימס אוף ישראל".

יותר מ-130 בני ערובה נותרו בעזה, כ-100 מהם נחשבים בחיים. משא ומתן עקיף בין ישראל לו חמאס נעצר והתחיל שוב בשבועות האחרונים, אך חמאס דחה את ההצעות הישראליות להפסקת אש זמנית ולשחרור אסירים ביטחוניים פלסטינים בתמורה לחטופים. ארגון הטרור דרש הפסקת אש קבועה ונסיגה ישראלית מוחלטת מעזה.

בני משפחה של בני ערובה דיברו בשתי העצרות. בפנייה לנתניהו אמרה עינב זנגאוקר, שבנה מתן מוחזק בשבי, בירושלים, "נפעל להחלפתכם באופן מיידי. הגענו למסקנה שזו הדרך המהירה ביותר להגיע לעסקה. … אנחנו נדגים ונדרוש את הדחתך. אנחנו נרדף אותך בפומבי."

יאיר לפיד, מנהיג האופוזיציה הפרלמנטרית בישראל, נאם בעצרת ירושלים וגילה את הממשלה על חוסר אחריות וחוסר אפקטיביות.

"אם אנחנו רוצים לסיים את המלחמה, אנחנו צריכים ממשלה אחרת", לפיד אמר. "הממשלה הזו לא תנצח".

איתמר בן-גביר, שר הימין הקיצוני לביטחון לאומי, מיקד את ביקורתו על העצרת באחים לנשק, קבוצת חיילים משוחררים קרביים שהובילה בשנה שעברה את הפגנות התיקון האנטי-שיפוטיות והייתה ממארגני המחאה ביום ראשון בירושלים.

"אני מגנה בחריפות את ארגון הפרובוקטורים 'אחים לנשק' שמעסיק את עצמו שוב ושוב בלהבות את להבות מלחמת האזרחים ופילוג החברה הישראלית", בן-גביר. כתב ב-X, בעבר טוויטר. "הם אלו שהובילו מסע סירוב (שירות צבאי) לפני ה-7 באוקטובר, ועכשיו ממשיכים במסר שלהם של פרובוקציה ושנאה. הם האחרונים שצריכים להתיימר לדאוג לביטחון ישראל".

דילוג לתוכן