Search
האיסור הפתאומי של טורקיה על סחר עם ישראל כבר משפיע על היהודים בשתי המדינות

האיסור הפתאומי של טורקיה על סחר עם ישראל כבר משפיע על היהודים בשתי המדינות

איסטנבול (Datilin) – למרות חודשים של הידרדרות היחסים ורטוריקה עוינת יותר ויותר, ההשבתה המוחלטת של הסחר בין טורקיה וישראל בתחילת החודש הייתה זעזוע עבור רבים.

ההשבתה, שעליה הכריז נשיא טורקיה בעל הנטייה האסלאמיסטית, רג'פ טאיפ ארדואן, ב-3 במאי, מפעילה לחץ על המחירים בישראל, מנתקת נתיב סחר מרכזי למזון כשר ומשפיעה על אנשים בשתי הפינות של מזרח הים התיכון.

"בשבועיים האחרונים הכל נעצר. אנחנו לא יכולים לעשות עסקים רגילים", אמר לסוכנות הטלגרפית היהודית רמי סימון, יהודי טורקי הסוחר באלומיניום וחומרי בניין לישראל.

ההשבתה היא אחד הצעדים הגורפים ביותר שנקטה כל מדינה כדי להתנגד למלחמה של ישראל נגד חמאס בעזה. ארדואן אמר כי הסחר יחודש רק כאשר תהיה הפסקת אש קבועה בין ישראל לחמאס, ארגון הטרור שארדואן אמר שהוא תומך בו.

זה גם מסמן הפרה משמעותית עבור מדינות שיש להן זמן רב קשרים פיזיים וכלכליים הדוקים ועד לאחרונה, יחסים דיפלומטיים חזקים.

ב-2023, טורקיה הייתה שותפת הסחר הרביעית בגודלה של ישראל, אחראית לייצוא של מיליארדי דולרים לישראל. (ישראל שלחה נפח קטן בהרבה של סחורות, בעיקר נפט ואספקה ​​תעשייתית, לטורקיה.)

בתור יצרנית המזון השביעית בגודלה בעולם, טורקיה הייתה המקור העיקרי לכמה מוצרי יסוד הנצרכים בישראל, כולל פסטה ושוקולד. והקרבה של המדינות – זה כ-400 מיילים דרך הים בין מרסין, הנמל הגדול בדרום טורקיה, ותל אביב – הפכה את טורקיה למקור ראשון למזון וחומרי בנייה.

"בהתחשב בקרבה הגיאוגרפית של טורקיה, אתה יכול להזמין משהו ותוך כמה ימים יש לך אותו", מסביר חי איתן כהן ינרוקק, יהודי יליד טורקיה וחוקר יחסי טורקיה-ישראל באוניברסיטת תל אביב. "אז זה היה יתרון עצום לאיש העסקים הישראלי, שהעדיף לעשות עסקים עם טורקיה ולא עם יעדים מרוחקים יותר".

כדי לשרת את השוק הישראלי, פועלים ברחבי טורקיה למעלה מ-300 מפעלים בעלי תעודת כשרות. לפני האמברגו, בכל רגע נתון כ-20 משגיחים ישראלים – אישורי כשרות – היו מבקרים כדי לבדוק מפעלים ברחבי המדינה, מהגבול האיראני ועד לחוף האגאי.

כל זה נעצר, אמר מקור המכיר את תעשיית הכשרות הטורקית ל-Datilin, ובעלי מפעלים טורקיים וסוכנויות הסמכה ישראליות שוקלים מחדש את החוזים שלהם. המקור ביקש אנונימיות בגלל המצב הפוליטי העדין.

חלק מהמאכלים הכשרים דורשים פיקוח רק פעם או פעמיים בשנה, כלומר ניתן יהיה להציל את הרצות הייצור הנוכחיות אם יושג הסכם הפסקת אש בחודשים הקרובים. אבל אחרים, לפי ההלכה היהודית האורתודוקסית, דורשים השגחה תכופה יותר אם לא מתמדת. זה כולל מוצרי Pas או Cholov Israel, המחייבים מפקחים יהודים להיות נוכחים במהלך כל מחזורי הייצור של לחם ומוצרי חלב.

תקני כשרות כאלה נפוצים בקהילות חרדיות, ואפילו סופרמרקטים כשרים בארה"ב מחזיקים לעתים קרובות סחורות המיוצרות בטורקיה המיוצאות לארה"ב מישראל על ידי מותגי כשרות מבוססי ישראל. האיסור משפיע גם על מוצרים אלה.

"המחירים הולכים לעלות", אמר ינרוקאק, וציין כי בישראל הוא רואה דאגה מיוחדת לגבי מחיר העגבניות. למרות שישראל מפורסמת בגידול העגבניות שלה, היא גם ייבאה כמויות אדירות מטורקיה – בשווי של כמעט 40 מיליון דולר בשנה בשנים האחרונות.

מוכר מוכר עגבניות בבזאר במחוז בוקה באיזמיר, טורקיה, 3 באוקטובר 2021. (Gizem Atmaca/GocherImagery/Universal Images Group דרך Getty Images)

Yanarocak אמר שהוא חזה גם השפעות מתמשכות יותר. "אני מניח שהממשלה (ישראל) תסיק מזה כמה מסקנות, שעלינו לעשות הכל כדי למזער את התלות שלנו במדינות אחרות, לא רק בטורקיה. לכן, אני מצפה לראות עלייה בייצור הלאומי", אמר Yanarocak.

אבל היבולים תמיד הולכים ופוחתים, ומחסור בעגבניות הוא בעיה ניתנת לניהול יחסית עבור ישראל, אמר. מוצרים אחרים אינם יכולים לעמוד בהפרעה באספקה, מה שגורם לסבירות שישראל תחפש ספקים יציבים יותר מהר יותר.

"יהיה קשה מאוד לטורקיה לחזור עם מוצרים אסטרטגיים כאלה שהוזכרו כמו פלדה, מלט, אלומיניום וחומרי בנייה אחרים", אמר Yanarocak. "מכיוון שהמוצרים הללו נחשבים מכריעים למדינה, בטווח הארוך, אני מניח שטורקיה לא תוכל לחזור באותו אופן לשוק הישראלי, גם אם נהיה עדים לסיבוב פרסה".

אם יגיע מחלוקת בעמדתו של ארדואן – ויש האומרים שהסימנים לכך כבר הולכים ומצטברים – זה יסמן חזרה לנורמה בהיסטוריה של יחסי שתי המדינות.

לטורקיה ולישראל יש כבר זמן רב יחסים כלכליים הדוקים. הם גם שמרו על דיפלומטיות חיוביות ברובן במשך עשרות שנים בעוד טורקיה הייתה תחת שלטון המפלגות החילוניות במאה ה-20.

היחסים היו רועשים יותר מאז עלייתו של ארדואן בתחילת שנות ה-2000, אבל אפילו בנקודות השפל שלהם – כמו לאחר תקרית המרמרה ב-2010, שבה ישראל פשטה על ספינה טורקית במשט שניסתה לפרוץ את המצור של ישראל על עזה, והרגה. תשעה אנשים – הסחר נשאר גבוה.

ב-6 באוקטובר, יום לפני שמחבלי חמאס תקפו את ישראל, היחסים הדיפלומטיים היו בשיא של שנים. שגרירים שוב הוחלפו בין שתי המדינות לאחר התקופה הסלעית שלאחר תקרית המרמרה. ארדואן דיבר בחיוב על שיחותיו עם נשיא ישראל יצחק הרצוג ואף תכנן טיול לישראל.

אולם זמן קצר לאחר הפיגוע ב-7 באוקטובר, ארדואן פנה לעבר חמאס, וכינה את הקבוצה לא טרוריסטים אלא "משחררים" ו"מוג'אהדין", כינוי איסלאמי ללוחם קדוש. חלק מהאנליסטים פירשו את עמדתו כמאמץ לפנות לבוחרים שמרנים שנמשכו למפלגת הרווחה החדשה האיסלאמית, שהאשימה בקול את ארדואן ברוך מדי בתמיכתה בעזה ובפלסטינים.

במארס, מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן, הידועה מקומית בשם AKP, ספגה את ההפסד הגדול ביותר שלה זה שני עשורים, כשהיא מדממת את המצביעים בימין. זמן קצר לאחר מכן הגביר ארדואן את הלחץ שלו על ישראל והכריז על אמברגו הסחר.

לאחר שבשבוע שעבר הציעו גורמים ישראלים שייתכן וטורקיה כבר מרככת את עמדתה, טורקיה הכחישה שהיא מקלה באמברגו אך כן הבהירה שתהיה תקופה של שלושה חודשים שבמהלכן ניתן יהיה לעמוד בחוזים הקיימים.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן (R) לוחץ יד לראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס במהלך טקס רשמי במתחם הנשיאותי באנקרה, טורקיה ב-13 במאי 2024. (נשיאות טורקיה/מוראט צ'טינמחורדר/אנאדולו באמצעות Getty Images)

אבל ארדואן עוד פיתח את הקשרים בסוף השבוע, כאשר במהלך פגישה עם ראש ממשלת יוון הוא הכפיל את עמדתו לפיה חמאס אינו קבוצת טרור והכריז כי למעלה מ-1,000 לוחמי חמאס מטופלים בבתי חולים טורקים. הוא לא הסביר מתי ואיך הגיעו לטורקיה מעזה.

ובכל זאת, יש זיקוקים של תקווה שאיסור הסחר עלול להיות קצר מועד. למרות שגרירים רשמיים לא הוחזרו, דיפלומטים ישראלים ברמה נמוכה חזרו לאנקרה השבוע. זו הנוכחות הדיפלומטית הישראלית הראשונה בבירה הטורקית מאז אוקטובר.

Yanarocak ציין כי הוא רואה תקווה גם אצל עמיתיהם במרכז התרבות הטורקי בתל אביב, שלמרות הרטוריקה מלמעלה, המשיכו בעבודתם.

האוכלוסייה היהודית בטורקיה נמצאת בירידה במשך עשרות שנים, עם זריקות של הגירה בהתאם לתקופות של חוסר יציבות פוליטית וכלכלית. אבל בין 10,000 ל-15,000 יהודים חיים היום במדינה, רובם באיסטנבול עם קהילה קטנה יותר בעיר הנמל האגאי, איזמיר. רבים מאלה שנותרו עוסקים בייצוא עם ישראל.

סיימון אמר שהוא ואחרים שהוא מכיר מחפשים מדינות אחרות לשלוח אליהן את המוצרים שלהם, אבל זו תעשייה שמבוססת על קשרים, וקשה לפרוץ לשווקים חדשים. הוא גם ציין כי הוא סיפק לקונים גם בעזה ובאזורים פלסטינים בגדה המערבית וכעת אינו יכול לשלוח את מוצריו אליהם מכיוון שנמלים ישראלים סגורים לטורקים.

סיימון גם אמר שהוא תולה את תקוותיו בהפסקת אש, למרות שחמאס וישראל לא הצליחו להגיע להפסקת אש עד כה. חמאס לא קיבל אף אחת מעסקאות הפסקת האש שהוצעו לו, והתעקש שרק הפסקת אש קבועה תהיה נסבלת. ישראל דוחה את הרעיון של כל הפסקת אש שתותיר את חמאס בשלטון בעזה.

"אני מקווה שלא נחשוב על זה בעוד כמה חודשים כשתהיה הפסקת אש בעזה. אנחנו מחכים לזה", אמר סיימון על אמברגו הסחר.

"אם זה ייקח חמישה או שישה חודשים תהיה לנו בעיה ובעיה גדולה וגדולה", הוסיף. "אחרי זה, אם עדיין לא נוכל לעשות עסקים, לייצא לישראל, אני חושב שאנשים רבים ינסו לחפש פתרון אחר לחייהם, ואולי בסופו של דבר לעזוב את טורקיה".

דילוג לתוכן