Search
במאפייה עמוסה של בורו פארק, הגיע הזמן להכין את המנטאשן

במאפייה עמוסה של בורו פארק, הגיע הזמן להכין את המנטאשן

(השבוע היהודי של ניו יורק) – בבורו פארק, ברוקלין, מאפייה ענקית חושבת שהיא מצאה את המרכיב הסודי לאפיית מאות אלפי המנטשים בכל עונת פורים.

"אהבה", אמרה לשבוע היהודי בניו יורק, טוזי גולדשטיין, הבעלים של מאפיית שטראוס. "להכניס את הלב שלך למרכיבים ולוודא שכל אחד מהם."

אבל אם אתם מחפשים משהו יותר פרקטי, הסוד האמיתי הוא שאופי שטראוס מתחילים בגזרות מרובעות של בצק במקום בעיגולים הנפוצים יותר. זה כנראה מקל ומהיר יותר לחתוך ולקפל את העוגיות בצורת משולש שאוכלים בחג, שחל השנה בערב ה-23 במרץ.

“בגלל שפורים הוא סוג של חג שבו אנחנו לא צריכים בעצם לסגור, אנחנו עסוקים במסיבות. אז זה אקסטרה לחץ ועסוק במיוחד”, אמר גולדשטיין, שמנהל את המאפייה יחד עם גיסו אלי ברמן.

במפעל ששטחו 10,000 מ"ר, עשרות עובדים מערבבים מרכיבים לבצק ולמילוי – המאפייה הכשרה מתגאה בטעמיה הלא שגרתיים כמו s'mores, Oreo, קראמבל תפוחים ופסיפלורה – לוחצים החוצה את הצורות לעוגיות צנרת את המילויים לפני קיפול המשולשים והכנסתם לתנור.

פורים הוא הזמן היחיד בשנה מאפיית שטראוס מייצרת המנטאשן בכמויות המוניות, אמר גולדשטיין. (ג'וליה גרגלי)

בנוסף לאפיית עוגיות עבור קייטרינג, אירועים עסקיים וחגיגות, המאפייה מספקת עוגיות ללקוחות סיטונאיים ולסופרמרקטים באזור תלת-מדינתי. זה גם אפיית ומכירת עוגיות עבור מסביה, תרומה של ההכנסות לקמפיין "המנתאשן לרעב" של המטבח הכשר ובנק המזון..

פורים הוא רק אחת מהתקופות העמוסות של השנה: המאפייה מגיעה לתפוסה מרבית גם בחנוכה ובימים הנוראים, כמו גם בעונת החתונות והסיום בחודשים מאי ויוני. בנוסף להמנתאשן, שטראוס מייצרת גרסה כשרה של כמעט כל מאפה יהודי שאפשר לחשוב עליו – מסביב למפעל יש מגשים מגרים של עוגיות שחור ולבן, עוגיות קשת בענן, בבקה, חלה ורוגלך, וגם מסורתיות יותר. קינוחים אמריקאים כמו עוגיות שוקולד צ'יפס ומטעמי רייס קריספי, כולם מחכים למשלוח ללקוחות ברחבי הארץ.

המאפייה, שנפתחה ב-1960, הייתה בבעלות משפחת שטראוס, שהיו עולי הונגריה. המאפייה הייתה חלון ראווה קטן בשדרה ה-13, ציר תנועה ראשי בבורו פארק, ועיקר ההתמקדות הייתה מכירת מוצרים בחנות בניגוד לסיטונאות וקייטרינג, אמר גולדשטיין.

בעזרת הוריו, הוא וברמן קנו את המאפייה מבעליה המקוריים ב-1987. גולדשטיין היה רק ​​בן 16 – השטראוסים ביקשו לפרוש ולהעביר את המאפייה שלהם ל"דם צעיר", אמר גולדשטיין. בתיכון דאז, עבד גולדשטיין בימי חמישי אחר הצהריים, סופי שבוע וחגים, שכן הצוות המקורי של שטראוס המשיך להפעיל את העסקים השוטפים במאפייה בשנים הראשונות. הוא החל לעבוד במאפייה במשרה מלאה לאחר שסיים את לימודיו, ולקח שיעורים בקולג' בלילה.

"כשקנינו את המאפייה, הכל היה בספר מתכונים שחור קטנטן שנכתב בהונגרית", אמר גולדשטיין. "חלק מהעסקה של רכישת העסק היה שהם ישבו איתנו ותרגמו הכל".

במהלך 37 השנים האחרונות פעלו גולדשטיין וברמן להרחבת המאפייה, והעבירו את הייצור למפעל הנוכחי בסביבות 1999. הם עדיין מקיימים חלון ראווה בשדרה ה-13, אבל רוב העסקים מגיעים מלקוחות סיטונאים ומעסקי הקייטרינג.

במאפייה נמכרים עוד מאות סוגי עוגיות, עוגות ומאפים. (ג'וליה גרגלי)

ההישג הגאה ביותר של גולדשטיין הוא הרחבת חלק קישוט העוגות בעסק, והכנת עשרות עוגות בהתאמה אישית לחתונות, ימי הולדת, בר ובת מצווה ושאר חגיגות בכל יום נתון.

"אנשים מגיעים אלינו עם הדברים הכי מטורפים שהם רוצים למסיבות – עוגות חתונה ועוגות בגובה 20 קומות בצורת גלגיליות, וסתם בקשות מטורפות", אמר גולדשטיין.

החלק השני האהוב עליו בעבודה הוא עבודה עם לקוחות כדי להוציא פרויקטי אפייה בלתי אפשריים לכאורה, כמו ניסיון של שיא עולמי חלה באורך 35 מטר שהם הכינו לפרויקט מודעות לשבת בינואר והמנטאש של 50 פאונד שנאפה לקידום "המנטאשן לרעב".

"אנחנו נהנים מאוד מפרויקטים כאלה", אמר גולדשטיין.

לקראת פורים, הוא והצוות שלו מתמקדים במילוי כל הפקודות שהם יכולים. ביום הביקור של השבוע היהודי בניו יורק, המאפייה סיימה הזמנה של "כמה אלפים" עוגיות מותאמות עם לוגו לפסגת הקונגרס של אייפא"ק בוושינגטון הבירה, כמו גם לחם, מאפינס ומאפים אחרים לארוחת בוקר ו מפגשי צהריים ופגישות.

רק שישה שבועות עד פסח, אומר גולדשטיין לעצמו, כשהמאפייה מושבתת לשבוע שלם – והוא יכול סוף סוף לצאת לחופשה.

דילוג לתוכן