Search
בית הספר היהודי של לוס אנג'לס מצנזר שתי מאמרי עיתוני סטודנטים על מלחמת ישראל-חמאס

בית הספר היהודי של לוס אנג'לס מצנזר שתי מאמרי עיתוני סטודנטים על מלחמת ישראל-חמאס

סטודנטים עיתונאים מבית הספר התיכון שלהבת בלוס אנג'לס בילו את יום שישי בקפיצות בין מסעדות וחנויות שכונתיות, אבל הם לא יצאו לדיווח.

במקום זאת, הם הסירו ערימות של עיתון בית הספר שלהם והשאירו מהדורה חדשה וקצרה יותר מאחור לאחר שהרב של בית הספר המודרני האורתודוקסי דרש מהם לחזור בו ממאמר על רגשות אנטי-ישראלים.

צוות הסטודנטים בעיתון "נקודת רתיחה" מתגאים בשיתוף הקוראים בשכונה על ידי מתיחת גבולות העיתונות בתיכון. העיתון סיקר את התגובה המקומית למלחמה באוקראינה ולנסיגה של ארה"ב מאפגניסטן; חמישה ממאמריו צוטטו לאחרונה לפרסים על ידי איגוד העיתונאים היהודי האמריקאי, שם הוא מתחרה מול פרסומים ואתרי אינטרנט שאינם סטודנטים.

אז ההחלטה לדווח על מחאה פרו-פלסטינית שכללה בני נוער מקומיים נפלה ממש במסגרת המנדט של העיתון, סיכמו מנהיגי הסטודנטים ויועץ הסגל שלו. אולם לאחר שהם ציטטו דוברים המאשימים את ישראל בקולוניאליזם וברצח עם, המנהל של שלהבת הורה להוציא את העיתון כולו מהמחזור במה שאמר היועץ ג'ואל קין הוא שינוי קצב בולט.

"סיימתי 21 שנים כיועצת הסגל של נקודת הרתיחה, תחת, לדעתי, ארבעה או חמישה ראשי בית ספר", אמרה קין, שאספה בעצמה ניירות מבית כנסת מקומי במהלך תפילה בשעה 5:45 בבוקר. "היו סיפורים קשים ורגעים קשים וסכסוכים ודברים מהסוג הזה. תמיד הצלחנו לפתור אותם".

המהדורה הפוגענית שעלתה לדפוס לא הייתה הכתבה האחרונה בעיתון הסטודנטים שגרמה להתערבות של הרב דוד בלוק, ראש בית הספר של שלהבת. סיפור באפריל שכלל ראיונות עם בני נוער מוסלמים מקומיים המציעים את נקודת המבט שלהם על מלחמת ישראל-חמאס פורסם באתר האינטרנט של נקודת הרתיחה, ולאחר מכן הוסר בהוראתו של בלוק ולא נכלל בדפוס. (זה נשאר זמין בצורה מקוונת בארכיון.)

העיתון פרסם כתבה על התקרית האחרונה, וציטט את בלוק שאמר כי הוא מאמין שהסיקור יכול לשקף לרעה על שלהבת. הסיפור התייחס להערות באינסטגרם שאמרו שהעיתון נותן לפעילים פרו-פלסטינים "פלטפורמה למידע מוטעה ושנאה".

"התחושה שלי היא שהמאמר הזה גם יתן לאנשים רושם שגוי לגבי שלהבת, ובגלל שהם עושים שיפוטים חדים, יהיו לזה השלכות חמורות מאוד אם הם הולכים לשקול לשלוח את הדור הבא של אנשים שצריך להיות תלמידי שלהבת שלהבת", אמר בלוק לעיתון.

הסאגה בוחנת את גבולות הסטודנטים לעיתונאות בבית ספר יהודי שמטרתו לשלב חקירה אקדמית עם ביסוס אידיאולוגי חזק בערכים יהודיים אורתודוכסים ותמיכה בישראל. זה גם ממחיש דילמה איתה מתמודדים בתי ספר יהודים במשך שנים: האם תלמידים יכולים להיחשף לנקודות מבט שונות על ישראל תוך כדי ללמד אותם לאהוב את הארץ? כמה – אם בכלל – הם צריכים לשמוע נקודות מבט פרו-פלסטיניות בבית הספר?

השאלות הללו רתחו במשך זמן מה – ב-2014, מנהל בית הספר רמ"ז בניו יורק ביטל את הזמנתו של ההיסטוריון הפלסטיני רשיד חלידי לאחר שקבוצת תלמידים הזמינה אותו – אך הלכו והתחדדו במהלך מלחמת ישראל-חמאס הנוכחית, כאנטי-ישראלי. וסנטימנט פרו-פלסטיני באים לידי ביטוי נרחב בציבור. הרטוריקה והתצוגות גרמו ליהודים פרו-ישראלים רבים לאי נוחות, וחלקם ביקשו להעניש מוסדות, במיוחד מכללות, שאפשרו את הסנטימנט לעלות לאוויר.

לפי נקודת הרתיחה, הסיפור המצונזר הראשון עורר הערות שליליות לפני שהוסר מהאתר, כולל אחד שאמר: "מגעיל לחלוטין שבית הספר הציוני-אורתודוקסי המודרני שלנו יפרסם משהו כזה. עם ישראל חי".

קין, שבנוסף להוראה ב'שאלהבת' הוא מייסד אגודת העיתונות של הסטודנטים היהודיים, אמר כי עיתונות סטודנטים מציעה אסטרטגיה לחתוך את המשבר.

"עבור עיתונאים, כשיש לך משהו נורא כל כך שקורה בעולם, התגובה שלך היא: ראיון, קבל יותר עובדות, תבין יותר לעומק", אמר קין. "זה מה שאנחנו עושים. זה אני, זה התלמידים שלי. זו אולי לא ההנהגה של בית הספר של כל בית ספר נתון, או המממנים או של הורים לתלמידים צעירים יותר, כפי שהרב בלוק אמר שזו בעיה".

בלוק, המשמש כראש בית הספר של שלהבת מאז 2019, לא הגיב לבקשות להגיב. גם מספר סטודנטים עורכים בעיתון לא הגיבו לבקשות להגיב.

דעותיהם באו לידי ביטוי בסיפור נקודת הרתיחה על הצנזורה. טלי ליבנטל, עורכת ראשית משותפת, אמרה לעיתון שהיא מבינה את נקודת המבט של בלוק אך לא הסכימה עם הצנזורה.

"כולם מתאבלים. אנחנו מתאבלים על העובדה שיש אנשים בעולם הזה שחושבים שאנחנו רוצחים ושאנחנו רצח עם", אמרה.

"כשאני צריך לדבר עם אנשים שלא מסכימים, שמאמינים באמת ובתמים שאנחנו מבצעים רצח עם, שחושבים שלישראל אין זכות קיום – זה מאוד כואב לי", הוסיף ליבנטל. "אבל אני חושב שזה כאב שאין מנוס ממנו היום, ואני לא חושב שלנקודת הרתיחה יש אחריות להגן על הקוראים שלנו מהכאב הזה".

שני המאמרים המצונזרים, על דעותיהם של בני הנוער המוסלמים ועל ההפגנה הפרו-פלסטינית, נכתבו על ידי סופי כץ, עורכת חדשות חיצונית של נקודת הרתיחה. (כץ גם הפיק מילון מונחים על מונחים נפוצים בהפגנות, כולל "קולוניאליזם" ו"אינתיפאדה", ששיקף את נקודות המבט של מורי שלהבת ולא צונזר).

עותק של הגיליון המצונזר של נקודת הרתיחה, אותו הונחו התלמידים לאסוף מדוכני העיתונים. (דרך ארץ)

את כץ, שבילה שלושה חודשים באיסוף ראיונות לכתבה הראשונה על דעותיהם של בני נוער מוסלמים על המלחמה, לא ניתן היה להשיג את תגובתו, אך דיבר רבות בכתבת נקודת הרתיחה על הצנזורה.

"העובדה שראיינתי אדם שהוא אנטי ישראלי וכתבתי את דעתו במאמר לא אומר שאני תומך או מסכים עם כל מה שאותו אמר", אמר כץ לנקודת הרתיחה. "נקודת הרתיחה פועלת כעיתון אמיתי, כלומר מה שאנחנו מפרסמים לא משקף את דעתה של שלהבת וגם לא את דעתו של הכותב".

כץ אמרה לנקודת הרתיחה שהיא לא תירתע מסיקור נושאים קשים בעתיד.

"בהכרח, עם עיתונות טובה יהיו אנשים שלא יאהבו את מה שאתה עושה", אמרה לנקודת הרתיחה. "אבל אתה פשוט צריך להמשיך לעשות את זה בכל מקרה כי זה חשוב."

קין, שפורשת השנה כדי להתמקד באגודת העיתונות שמטרתה לשפר את העיתונות בבתי הספר היהודיים, אמרה שהפרק היה חוויה חינוכית מלמדת, גם אם הייתה כואבת לה ולתלמידיה.

"אני חושבת שהם לומדים עד כמה הקהילה שלנו מפולגת", אמרה. "אני חושב שהם לומדים שלעיתונאות יש את הכוח ליצור רגשות עזים בצדדים שונים של כל נושא".

דילוג לתוכן