Search

בית הדין הבינלאומי לצדק קובע כי חלק מההאשמות על ביצוע רצח עם ישראל הן "סבירות"

(Datilin) – בית הדין הבינלאומי לצדק קבע כי הטענות של דרום אפריקה לפיהן פלסטינים נמצאים בסיכון לרצח עם, וכי הם ראויים להגנה, הן "סבירות".

אך בית המשפט עצר מלהורות על הפסקת הלחימה.

"לדעת בית המשפט, די בעובדות ובנסיבות הנ"ל כדי להסיק שלפחות חלק מהזכויות הנטענות על ידי דרום אפריקה ואשר בגינן היא מבקשת הגנה הן סבירות", נכתב בפסק הדין שהוקרא ביום שישי בבית המשפט על ידי ג'ואן דונוהו, אמריקאית. שהוא אחד מ-17 שופטים ששוקלים את התיק. "זה המקרה ביחס לזכותם של הפלסטינים בעזה להיות מוגנים מפני מעשי רצח עם ומעשים אסורים הקשורים לכך".

ישראל חייבת לדווח לבית המשפט בעוד חודש, לפיו יחליט בית המשפט אם לתת פסק דין סופי בתיק. אבל פסק הדין של יום שישי היה אבן דרך בתיק, שמתנגדי ישראל מקווים כי ייתן אי-פרימייר לטענותיהם שישראל מבצעת פשעי מלחמה. ישראל ערערה על התיק בין השאר משום שהוא נוסד בעקבות השואה ודוחה שמלחמתה נגד חמאס עונה להגדרה של רצח עם.

הפסיקה הבהירה שוב ושוב כי בית המשפט לא מצא ראיות לרצח עם, רק שדרום אפריקה, בהבאת התיק, העלתה טענה מתקבלת על הדעת לפיה מגיע לפלסטינים אמצעי הגנה מפני רצח עם.

בהצהרה לאחר פסק הדין, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו דחה "ניסיון שפל" לשלול מישראל את הזכות להגנה עצמית. לדבריו, האישום הוא "אפליה בוטה נגד מדינת היהודים, והוא נדחה בצדק".

"האשמה של רצח עם שהוגשה נגד ישראל היא לא רק שקרית, היא מקוממת, ואנשים הגונים בכל מקום צריכים לדחות אותה", אמר. "ישראל תמשיך להגן על עצמה מפני חמאס, ארגון טרור ג'נוסייד".

החלק האופרטיבי של פסק הדין מחייב את ישראל לבצע צעדי הגנה שהממשלה טוענת שכבר נמצאים בעיצומם, לרבות נקיטת כל האמצעים למניעת פגיעה באזרחים, לאפשר סיוע הומניטרי ולהעמיד לדין גורמים רשמיים בגין הסתה לרצח עם. ישראל אמורה לדווח לבית המשפט תוך חודש.

בית המשפט אמר כי "יש לעודד" צעדים להגנה על פלסטינים שישראל כבר נקטה, ולהעמיד לדין פקידים בגין הסתה, אך אינם מספיקים.

פסק הדין ציין הצהרות של מנהיגים ישראלים כדוגמאות מחוץ לשפה שניתן לראות בהן "דה-הומניזציה", כולל ציטוטים של שר הביטחון יואב גלנט, הנשיא יצחק הרצוג ושר האנרגיה ישראל כץ. ישראל אמרה שהציטוטים הרלוונטיים הוסרו מהקשרם, היו תיאוריים ולא מחייבים, או שנעשו על ידי פקידים – כמו כץ – שאינם חברים בקבינט המלחמה ואינם משפיעים על קבלת ההחלטות.

אהרון ברק, שופט בית המשפט העליון בישראל לשעבר, שישראל כינתה לבית המשפט על פי כללי ההליך, היה אחד משני שופטים שהצביעו נגד ההוראה המרכזית המחייבת את ישראל לדווח לבית המשפט בתוך חודש. השנייה הייתה ג'וליה סבוטינד, שופטת אוגנדה בבית המשפט.

יש לציין שבית המשפט נמנע מלהורות על עצירות ספציפיות לפעולה צבאית, פחות ממה שקיוו לו רבים מהתומכים בפסיקת רצח עם, והצביע על יותר מ-25,000 הפלסטינים שנהרגו במלחמה, לפי משרד הבריאות בעזה שבניהול חמאס. בית המשפט גם הדגיש כי המלחמה החלה כאשר חמאס פלש לישראל מעזה ב-7 באוקטובר, והרג יותר מ-1,200 בני אדם, וכי למעלה מ-130 מבני הערובה שנחטפו באותו יום נותרו בשבי.

ישראל היא צד לאמנת רצח העם שייסדה את בית המשפט, אך לבית המשפט אין מנגנון אכיפה. עם זאת, אם ישראל תתעלם מפסיקת בית המשפט, הדבר עלול לשמש בסיס לאומות אחרות להחרים את ישראל או לבקש העמדה לדין של פקידיה. ארצות הברית אמרה שהמקרה שהביאה דרום אפריקה חסר כשרון.

דילוג לתוכן