Search
איך יהודים מתייחסים לפרק העקוב מדם של המגילה בזמן מלחמה בפורים הזה

איך יהודים מתייחסים לפרק העקוב מדם של המגילה בזמן מלחמה בפורים הזה

(Datilin) – כמו בתי כנסת רבים, לקהילתו של הרב נייט דה-גרוט בקליפורניה הייתה מסורת ללוות את הקריאה השנתית של סיפור פורים בהומור סוער. אבל כשהסיפור הגיע לפרק הלפני אחרון, הבדיחות פסקו ומוניטור שהציג ממים בנושא פורים הכהה.

הסיבה לכך היא שפרק תשיעי של הסיפור, המסופר בספר התנ"ך בשם מגילת אסתר, מכיל שינוי אווירה משלו. לאחר שמונה פרקים המספרים כיצד יהודי שושן הקדום בפרס התחמקו מזימה להרוג אותם, הסיפור הופך לנקמה. היהודים הורגים יותר מ-75,000 איש מהממלכה.

"קהילות שונות אימצו פרקטיקות שונות בכל הנוגע לפרק תשיעי: לקרוא אותו בשקט באמת בלחש, או סוג של לקרוא אותו מהר ככל האפשר כדי לעבור אותו במהירות, או אפילו לשיר אותו ב… סוג של מנגינה של אבל והרס", נזכר DeGroot.

השנה, לאחר פרוץ מלחמת ישראל-חמאס ב-7 באוקטובר, דה-גרוט רוצה שיהודים ינקטו גישה אחרת: להתמודד עם ההשלכות הלא נוחות של פרק תשע בזמן שהעם היהודי מגיב – רגשית, רוחנית וצבאית – ל המתקפה הקטלנית ביותר עליהם מאז השואה.

"עם כל מה שקורה בישראל ובעזה, וניסיון השמדה של אנשים בישראל, ואז תגובה שעד עכשיו ראתה נהרגים יותר מ-30,000 פלסטינים מעזה, השאלות האלה של איך אנחנו מגיבים לאלימות, איך אנו מבצעים נקמה או מהי התגובה הניזונה מטראומה של מותקף או כמעט מותקף – איך זה מתרחש במציאות?" אמר דה-גרוט.

כמנהלת שותפה של מרכז שלום, קבוצת פעילים יהודים פרוגרסיביים בת 40, מסייעת דה-גרוט להוביל מאמץ "לבנות תנועה לאומית של צדק מקודש המושרשת בלוח השנה היהודי". אז גם באוקטובר, זמן קצר לאחר ההתקפה של חמאס על ישראל, הוא ועמיתיו החלו לדמיין דרכים להתאים את פורים לרגע.

"רצינו להזמין חולמים והוגים ומחפשים וסופרים לדמיין סופים חדשים לסיפור פורים", אמר. "מהו פרק תשיעי אחר שיגרום לתוצאה אחרת? מהו פרק תשיעי שיכול למרכז שלום, שיכול לרכז את הכבוד והאלוהות של כל החיים ולרכז אי אלימות כתגובה?"

התוצאה של פרויקט פרק 9 היא אוסף של טקסטים ש-DeGroot מקווה שהקהילות יוכלו לקרוא בנוסף לטקסט המסורתי בפורים, שמתקיים השנה החל מהערב של ה-23 במרץ.

באחת ההגשות, קריאה לנקמה נמחקת בתגובה של אסתר המלכה: "דם מוליד דם עד שושן טובע בו. מה ישמור על ביטחון שושן? מה יעצור את מחזור הדם?"

באחרת, הסיפור מסתיים במשתה ובשמחה שמוחקים סמלי אלימות. בנוסח זה, שכתבה הרבנית תמרה כהן, "העצים לתלייה הפכו לעצים לטיפוס", "המלכים השוטים הפכו את השרביטים שלהם למקלות פוגו", "המסכות הפכו למראות" ו"בכל בית בפרס היה אור. והשמחה והמודעות הבוקעת לכך שכל אדם ואדם, לא משנה מה גילו, מינו, דתו או שושלתו, הוא עולם קטן, עולם יקר ומיניאטורי שיש לטפח אותו ולהוקיר אותו".

שלישית, מאת נשיא קרן ליפמן כנפר לתורה חיה דן ליבנסון, משמרת כמעט את כל הפרק המסורתי – אך מכניסה שורה החושפת שרצח 75,000 התרחש רק בחלומו של מרדכי, מנהיג יהודי שושן. .

הרב ארתור ואסקוב, מייסד מרכז שלום בן ה-90, כותב בהקדמה לחיבור כי הוא דאג זה מכבר שהדחפים האלימים המתוארים בפרק תשיעי יגבר בקרב העם היהודי – וכי לדעתו הם עושה זאת כעת בעזה. חשיבה מחודשת על נוסח פורים, אמר, מציעה אלטרנטיבה.

"אנו יכולים לעקור את התפיסה שפרק 9 במגילת אסתר מדווח על היסטוריה עובדתית או שצריך לחקות אותה על ידי ההווה או כל ממשלה של מדינת ישראל המודרנית", כותב ווסקוב.

הרעיון שהמגילה מכילה תיעוד של אלימות מיותרת בתגובה למתקפה אנטישמית אינו מקובל בכל העולם.

"הרבה אנשים מצביעים על פרק תשיעי", אמר הרב סטו הלפרן, יועץ בכיר לפרובוסט וסגן מנהל מרכז שטראוס בישיבה אוניברסיטת, שהוא גם מחבר "אסתר באמריקה", על השפעת המגילה על המאוחדת. מדינות. "אבל אין פסוק בתנ"ך שאומר שהיהודים בתמורה באמת טבחו נשים וילדים מהצד השני. אז אני חושב שחשוב לציין". (פסוק בפרק שמיני אכן אומר שהיה להם רישיון לעשות זאת.)

הלפרן עבר לישראל עם משפחתו לפני שלוש שנים ואמר שהוא מאמין שקריאה ביקורתית של פרק תשיעי – והביקורת המרומזת שלו על הצבא הישראלי – לא תהדהד שם. "אני לא חושב שיש היסוס מהקהילה שלנו שהצבא צריך לעשות את מה שהוא צריך לעשות כדי להחזיר את החטופים וברור שהוא ממשיך לעשות זאת תוך ניסיון כמיטב יכולתם להימנע מפגיעות אזרחיות". הוא אמר.

אבל כמה ישראלים נקטו בעבר בפרק תשיעי. בשנת 2017, התוכנית הקומית הישראלית "היהודים באים" כללה מערכון בו מרדכי מברך חייל בחזרה מחזית הקרב ומציג אותו כגיבור ליהודי שושן החוגגים. נאומו של החייל לא הולך לפי התוכנית.

"אני חייב להגיד לך שמה שהלך שם היה פשוט מזעזע", אומר החייל. "אני לא יודע מה אמרו לך, אבל לא היה שם ניצחון מפואר. זה היה פשוט טבח. מאז אותו יום קרב, בכל פעם שאני עוצם עיניים, אני שומע את הצרחות. אני רואה את הגופות. האמת היא שלא ישנתי מאז הקרב הזה".

הוא מוסיף: "הייתי חלק מהכוח שנשלח להוציא את המן", ונקטע מהקהל שמנופף בקושי קולותיהם במסורת בתי הכנסת בזמן הקראת סיפור פורים.

"אתה צודק, אתה צודק. אני לא מתווכח איתך”, ממשיך החייל. "הוא חתיכת s–. אבל אני רוצה שתשאלו את עצמכם: במה הילדים שלו אשמים?"

פרויקט פרק תשע של מרכז שלום אינו המאמץ היחיד להציב את האלימות של סיפור פורים בהקשר של התגובה לפיגוע בישראל ב-7 באוקטובר. מכון הדר, מוסד חינוכי יהודי שוויוני, מציע לקראת פורים שיעור מקוון בנושא קריאת המגילה לאחר ה-7 באוקטובר, שיבחן את החג לא כיום של "פנטזיית נקמה שיכורה" אלא כ"סיפור מפוכח של התמודדות עם אלימות ."

הרב אביבה ריצ'מן, מובילה בהדר ואחד מראשי התכנית, אמרה כי התכנית "תכיר בפגיעות, בצורך בהגנה עצמית, וגם בתוך זה תשאיר מקום להבחין ולהתייחס לטרגדיה שבה חיים חפים מפשע. אבודים מכל עבר".

הטקסטים בהם יסתכלו המשתתפים כוללים את הסיפור המקראי על סדום ועמורה, שם אברהם מציל את אחיינו לוט בזמן שאלוהים הורס את שתי הערים על חטאי אזרחיהן.

"אנחנו יודעים בחיים האמיתיים שמלחמה בפועל היא יותר מסובכת ואנחנו יודעים שבחיים האמיתיים אנשים מתו, והרבה אנשים מבינים את מי להאשים", אמרה. "צריך להיות רגע של תשומת לב וצער מהמחשבה שאנשים חפים מפשע מתו".

ורפאל מגאריק, עוזר פרופסור לאנגלית באוניברסיטת אילינוי, שיקגו, כתב בבלוג המתקדם Jewschool שהוא מוטרד יותר מאגרה קטנה יותר בסיפור פורים מאשר 75,000 המוזכרים בפסוק אחד. הוא מציין כי לאחר הגמול הראשון מצד היהודים, המלך אחשוורוש שואל את אסתר, אשתו, מה עוד היא הייתה רוצה לעשות – ואומר שהוא רואה בתגובתה הקבלה להעמדה לדין של ישראל במלחמתה בעזה.

"אסתר ביקשה מאחשוורוש להאריך את המלחמה ולמנוע הפסקת אש, והמטרה המיידית היא לא הגנה עצמית", כותבת מגאריק ומציינת כי 300 בני אדם נהרגים לאחר בקשתה. "זהו טבח של אנשים, לא מלחמה שנלחמה בהגנה עצמית נגד התוקפים המיידיים."

לא כולם מעוניינים להתעכב על פרק ט' ועל אלימות השנה, במיוחד שפורים מצווה על שמחה גם בתקופה חשוכה. רבנים ומוסדות יהודיים רבים מיקדו את תכנון החגים שלהם בסיוע ליהודים להבין כיצד לחגוג גם בתוך צער צורב ועם יותר מ-100 ישראלים שעדיין מוחזקים כבני ערובה בעזה. אחרים רואים הקבלות רחבות יותר בין סיפור פורים לבין הרגע הנוכחי.

"החגיגה ללא ספק תהיה מושתקת השנה", אמר הלפרן. "המציאות של איראן, ממלכת פרס של היום, של שושן העתיקה, שיש לה שלוחים מנהלים מלחמה נגד העם היהודי, היא ללא ספק מהדהדת במיוחד".

הוא הוסיף, "עם כל זה, אני חושב שיש נחמה בנס ההישרדות הנצחית של העם היהודי".

דילוג לתוכן