Search
אוסף יודאיקה מרכזי שנאסף על ידי קצב יהודי תימני שנתרם לספרייה הלאומית של ישראל

אוסף יודאיקה מרכזי שנאסף על ידי קצב יהודי תימני שנתרם לספרייה הלאומית של ישראל

(Datilin) – הספרייה הלאומית של ישראל הודיעה על רכישת 60,000 כתבי יד ושברי טקסט של יהודי תימן שהיוו את אחד האוספים הפרטיים המשמעותיים ביותר של יודאיקה בעולם.

האוסף האדיר נתרם על ידי צאצאיו של יהודה לוי נחום, קצב שנפטר בשנת 1998 לאחר שהשקיע למעלה מ-50 שנה בקפדנות ברכישת החומר ולימודו. הוא כולל תרגומים ליהודים-תימנים של יצירות של ענק האינטלקטואלים מימי הביניים הרמב"ם, וכתבים של יחיא סאלח, חוקר משפט רבני מוביל במאה ה-18 מתימן, וכן חוזי נישואין יהודיים עתיקים.

"האוסף החשוב הזה הוא תוספת טרנספורמטיבית לתיעוד המורשת התימנית-יהודית של הספרייה שתעשיר את המלגות בתחום זה בשנים הבאות", אמר חיים נריה, אוצר אוסף היודאיקה בספרייה הלאומית, בהצהרה.

דוד סליס, עמית מחקר בישיבה יוניברסיטי המתמחה בהיסטוריה תרבותית יהודית מודרנית, השווה בין האוספים המפורסמים שצבר הביבליופיל אלקן נתן אדלר לבין שושלת ששון.

"זהו אוסף כתבי היד העברי הגדול ביותר שנאסף מאז תחילת המאה ה-20, ואוסף כתבי היד התימני המקיף ביותר שנאסף אי פעם", אמר סליס לסוכנות הטלגרפיה היהודית.

החדשות משמעותיות גם בגלל ההיסטוריה השנויה במחלוקת המשותפת לספרייה הלאומית ולקהילת יהודי תימן. אלפי ספרים, כתבי יד וחפצי תרבות נגנבו מהקהילה במהלך מסעם וקליטתם בארץ ולאחריה, בחלק מהמקרים על ידי נציגי הממשלה האמונים על רועה הקהילה מתימן. פריטים רבים הגיעו לספרייה הלאומית, שסירבה כמעט בכל מקרה להחזיר את הספרים לבעליהם.

"עדיף היה שלצד המאמצים לשמר את כתבי היד והנגשתם, הספרייה תדון ותכיר גם בגניבת כתבי יד תימן במהלך העלייה ההמונית של הקהילה לישראל, ותבהיר את תפקידה בעניין", רפי שובלי. , פעיל יהודי תימני בישראל, כתב בפוסט בפייסבוק.

האוסף הועבר ביום חמישי האחרון בתאריך החופף בלוח העברי ליום השנה לפטירתו של שלום שבזי, המשורר והרב התימני בן המאה ה-17.

הסיפור הלא סביר של הצטברות העושר הספרותי היהודי מתחיל לפני מאה שנה בעיירה צנעא בתימן כשנחום היה נער צעיר יוזם.

נולד למשפחה מוגבלת באמצעים, הוא חסך קצת כסף על ידי מכירת ממתקים ובגדים. בגיל 14, הוא שכנע את הוריו לאפשר לו לעזוב את הארץ ולנסוע מאות קילומטרים לארץ הקודש, על פי ביוגרפיה על אתר אינטרנט של אגודת כתבי היד היהודיים פרידברג, שסייעה בדיגיטציה של האוסף של נחום.

זה היה ב-1929, הרבה לפני ההגירה ההמונית של יהדות תימן.

נחום נסע בחמור במשך שבועיים מצנעא לעיירת הנמל עדן, שם מכר את החמור כדי לשלם עבור דמי הסירה כדי להגיע לפורט סעיד, מצרים. משם לקח רכבת לירושלים בארץ ישראל המנדטורית ולבסוף התיישב בתל אביב.

בצעירותו החליט להקדיש את חייו לשימור ולמורשת יהדות תימן. הוא ביקש להדגיש את החיוניות התרבותית של קהילתו אל מול סטריאוטיפים גזעיים מתעבים שרווחו אז בקרב הרוב האשכנזי.

התפרנס כקצב, הוא בילה את זמנו הפנוי באיסוף ספרים בכתב יד. הוא התחיל בכתב להוריו בתימן וביקש פריטים; הם הגיעו רק ב-1949 עם מבצע שטיח קסמים, שהביא את עיקר יהדות תימן לישראל. מאוחר יותר ביקר במחנות העולים ורכש ספרים מהבאים החדשים.

משהבין שספרים רבים כרוכים בנייר של ספרים ישנים יותר, הוא פירק את הכריכות וגילה שברי כתבי יד עתיקים, וצבר בדרך זו 15,000 מהפריטים באוסף.

נחום שמר את האוסף בביתו בעיירה חולון ואירח חוקרים ומכובדים. נשיאי ישראל זלמן שזר ויצחק בן צבי (גם הוא היסטוריון שביקש לייבא טקסטים יהודיים חשובים למדינה החדשה) בין מבקריו. הוא היה מלומד וגם אספן ופרסם תשעה ספרים המבוססים על חקר הטקסטים.

רבים מהפריטים המשמעותיים ביותר באוסף קוטלגו ועברו דיגיטציה במהלך השנים, אך בספרייה הלאומית מאמינים כי אבני חן רבות נוספות באוסף ממתינות לגילוי על ידי חוקרים עתידיים.

דילוג לתוכן