Search
אוניברסיטה ישראלית משיקה מרכז טראומה ייחודי לבריאות הנפש שדורבן על ידי האופי המובהק של ה-7 באוקטובר

אוניברסיטה ישראלית משיקה מרכז טראומה ייחודי לבריאות הנפש שדורבן על ידי האופי המובהק של ה-7 באוקטובר

איך מתמודדים עם הטראומה של היום הקטלני ביותר שחוו יהודים מאז השואה?

זו הייתה השאלה שאיתם התמודדו מומחי טראומה ישראלים בעקבות ה-7 באוקטובר 2023, כאשר למעלה מ-1,200 ישראלים נהרגו וכ-250 נלקחו בשבי בהתקפה של חמאס על ישראל.

התקיפה המאסיבית של המחבלים מיד גררה טראומות נוספות: עקירת עשרות אלפי ישראלים מבתיהם באזורי העימות. המלחמה שלאחר מכן, שהותירה עוד מאות חיילים הרוגים ואלפי פצועים. צלקות רגשיות בקנה מידה לאומי.

באוניברסיטה העברית בירושלים, כמה ממומחי הטראומה המובילים בישראל החלו לעבוד על עיצוב גישות קליניות חדשות והכשרת מטפלים להתמודדות עם טראומות אלו.

"החוויות הללו הן מעבר לכל מה שראינו", אמר פרופסור אשר בן אריה, דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה סוציאלית באוניברסיטה באוניברסיטת פול בארוולד ומנכ"ל מכון חרוב לחקר התעללות בילדים, וציין כי כמה ילדים נלקחו. בני ערובה והיו עדים לרצח או לחטיפה של הוריהם. "הכלים שבהם השתמשנו עד עכשיו אינם מספיקים. אנחנו צריכים פתרונות חדשים ורעיונות חדשים איך לטפל בטראומות האלה".

בן אריה מעריך ש-25% עד 50% מאלה שחוו טראומה עלולים לפתח בעיות כמו הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), דיכאון, חרדה, אבל מורכב או קשיים בהתאמות זוגיות, חברתיות או תעסוקתיות.

כדי לענות על הצרכים החדשים הללו, המרכז הישראלי להתמכרות ובריאות הנפש של האוניברסיטה העברית החל להשיק את המכון ללחץ טראומטי והחלמה ליצור מרכז רב תחומי, אקדמי-קליני לטיפול במחקר, הדרכה, מניעה, טיפול וקידום חוסן הקשורים לטראומה.

המכון ללחץ והחלמה טראומטי שואף להעניק למטפלים ונפגעי טראומה פרקטיקות וטכנולוגיות מבוססות ראיות, הנגישות דרך מערכת הבריאות הציבורית בישראל, כדי לשפר את הריפוי וההחלמה של ישראלים המתמודדים עם גודל הטראומות הללו. המכון יערוך מחקר, יכשיר מטפלים בפרקטיקות חדשות מבוססות ראיות, ויספק טיפול ממוקד במטופל, מקיף ומתואם.

"גישה פרואקטיבית זו לא רק תגביר את היכולת להתערבות בזמן ואפקטיבית בטראומה, אלא גם תתרום לקהילה מושכלת ועמידה יותר בכללותה", אמר פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ג'ונתן הופרט, המעורב בפרויקט.

"טראומה מתבטאת בדרכים רבות ויכולה להיות שונה עבור אנשים שונים", אמר הופרט. "לא לכולם יש PTSD. לחלקם יש מתח, אבל, התמודדות, השפעות של פינוי. מאז 7 באוקטובר אנשים לחוצים יותר באופן כללי. הם עלולים לחוות יותר חשיבה שלילית, בעיות שינה, יותר כאבים פיזיים, מתח שרירים. דברים עשויים להפעיל אותם ביתר קלות".

מומחים רבים בתחום אומרים שכבר מזמן ברור שישראל צריכה לשפר את הגישה הכוללת שלה לבריאות הנפש. לא הייתה הכשרה מספקת של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש המשתמשים בפרקטיקות מומלצות מבוססות ראיות לטיפול בטראומה, חוסר אינטגרציה בין מחקר לפרקטיקה וחוסר מודעות בקרב הציבור הרחב לגבי ההשפעות של מתח טראומטי קולקטיבי.

אירועי ה-7 באוקטובר משכו את תשומת הלב לבעיות הללו תוך הוספת הצורך הדחוף בגישות חדשות לטראומה ספציפית לאירוע היסטורי זה.

המכון החדש, שיציע שילוב נדיר של מחקר עם פרקטיקה קלינית, הכשרה והסברה, גייס עד כה 25% מתקציבו והוא מחפש באופן פעיל תמיכה בשאר.

"אנחנו צריכים מספיק כסף כדי שיהיה לנו מרכז יציב לחשוב מחוץ לקופסה", אמר בן אריה. "ואנחנו צריכים את זה בדחיפות. אנחנו אפילו לא פוסט טראומה. אנחנו לא עברנו את זה. זה עדיין קורה."

לאחר ההלם של הפיגוע הראשוני של חמאס, הצטרפו בן אריה ועמיתתו עפרית שפירא ברמן, פרופסור באוניברסיטה העברית המתמחה בטיפול בנפגעי מבוגרים של טראומת ילדות מורכבת, לכוח משימה לאומי ב-7 באוקטובר לטיפול בילדים שנחטפו.

בשיתוף עם המשרד לשירותים חברתיים בישראל וגופים ממשלתיים אחרים, כוח המשימה הכשיר את שירותי הביטחון שקיבלו את פניהם לראשונה של הילדים החטופים עם שחרורם בסוף נובמבר 2023 כדי להבטיח שהילדים לא יעברו טראומה מחדש בתהליך שחרורם. הם גם עבדו עם הוריהם.

בן אריה ועמיתיו הבינו בשלב מוקדם שאין פרוטוקולים קיימים לגבי אופן הטיפול בילדים בני ערובה וכי הם נכנסים לשטח לא ידוע. כוח המשימה הכין בצפייה בסרטים תיעודיים על הנערות שנחטפו על ידי מחבלים בוקו חראם בניגריה ושוחח עם חיילים שהוחזקו בשבי. בן אריה מודה שגם זה לא הספיק, והצוות מבצע התאמה ומעדכן כל הזמן נהלים תוך כדי המשך עבודתם עם הילדים. בעודם מקווים שאירוע הרסני מסוג זה לעולם לא יחזור על עצמו, כוח המשימה מקים נהלים ומחקר חלוצי שיוכלו לשמש בעתיד ברחבי העולם.

כוח המשימה זיהה שש קבוצות של ילדים בסיכון גבוה מאז 7 באוקטובר: ילדים בני ערובה; אלה שהיו עדים לאלימות קשה ולרציחות; ילדים שזה עתה התייתמו; ילדים שאיבדו הורה, אח או קרובי משפחה אחרים; ילדים שחבריהם או בני גילם נהרגו או נחטפו; וילדים שנעקרו מבתיהם.

"יש בעיה עמוקה של בגידה בטראומה בילדות", אמר בן אריה. "במקרים אלה, אירועים אלה התרחשו לעתים קרובות במקומות שהוריהם אמרו שהם הכי בטוחים בעולם. הורים לא יכלו להציל את ילדיהם. או שהם היו צריכים לבחור. יש לנו צורות חדשות של טראומה שאנחנו לא מבינים".

הוא הוסיף, "אנחנו צריכים לשנות את התחום".

דילוג לתוכן