השבוע אנו חוזים בתופעה יחידאית בתורה, הנמצאת בתיאור מותו של אהרן הכהן:
"וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ"
אין אף אדם אחר, כולל האבות והאמהות, או משה רבנו, שהתורה טורחת לציין את תאריך פטירתו. כל התאריכים שאנו יודעים נובעים ממסורת, אך אינם כתובים במפורש בשום מקום בתורה.
מה מיוחד בתאריך פטירתו של אהרן, הדורש ציון, לעומת כל שאר תאריכי הפטירה של כל גדולי עולם ?
הנצי"ב מוולוז'ין, בפירושו "העמק דבר", מקשר את התאריך של פטירת אהרן, לתאריך אחר שחל שנים רבות אחר כך –
לא הודיע הכתוב לא במיתת משה ולא במיתת מרים החודש והיום כי אם במיתת אהרן, ללמדנו שאותו החודש גרם להיות לשטן (=למכשול) לגדולת עבודת המשכן שהיה על ידי אהרן הכהן הראש (=כהן גדול), ומזה סימן לדורות דבחודש אב יהא נחרב בית המקדש לדברי הנצי"ב, תאריך פטירתו של אהרן הכהן, אינו שייך רק לשנת הפטירה עצמה, אלא ימשיך, לצערנו, ללוות את עם ישראל עוד שנים רבות לאחר מכן, כתאריך בו מתחיל האבל על חורבן בית המקדש. הקשר בין מותו של אהרן הכהן, לבין חורבן בית המקדש הוא ברור, שהרי איזה מאורע, מלבד מותו של הכהן הגדול, מנהל המשכן, הראשון, יכול לסמל את חורבנו של הבית[1].
ונראה שניתן להוסיף לדבריו של הנצי"ב עוד פן נוסף.
אהרן הכהן מתואר על ידי חז"ל כמי שמידתו היא מידת השלום:
הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. (פרקי אבות א יב)
ההבדל בין אוהב שלום, לבין רודף שלום, הוא בין מי שנהנה ממצב של שלום, אך אינו נוקף אצבע להביאו, לבין מי שכאשר השלום נעדר, עושה כל מאמץ כדי להחזיר אותו על כנו. אהרן היה רודף שלום, וכמסופר במדרשים, היה מתאמץ להביא שלום בין בני אדם שרבו ביניהם, גם אם המריבה הזו לא נגעה אליו כלל ועיקר.
מותו של אהרן, מסמל בכיוון זה, את החלשותו של השלום, והתגברות השנאה בין אדם לאדם בעם ישראל. חז"ל מזהים כאחת הסיבות העקריות לחורבן בית שני את האוירה של שנאת החינם, וממילא מותו של אהרן, מנבא את הסיבה להחלשותו של הבית, ובסופו של דבר מביא לחורבנו. כדי להשיב את הבית על כנו, אנו צריכים להשיב את אהרן הכהן על כנו, ולהרבות באהבת שלום, ברדיפת שלום, ובאהבת החינם ביננו.
[1] יש להדגיש שבדבריו של הנצי"ב התאריך אינו רק מסמל את החורבן, אלא מסמן אותו (כלומר גורם לו).
הרב יוקי מאיר, בוגר ישיבת הר עציון, ושרות צבאי במסגרת ההסדר. למודים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר – אילן. שימש כרב בקהילות בחו"ל ובארץ. כיום רב קהילת "לכו נרננה" ברעננה.
