פרשת ויצא: ללמוד להקשיב!

יעקב עונה לרחל במילים בוטות: "וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן." הוא מכוון את עיקר ביקורתו כלפי הטעות האמונית של רחל הפונה אליו, במקום לפנות לרבש"ע בתפילה.

אך למרות שיעקב וודאי צדק בביקורתו חז"ל מותחים דווקא עליו ביקורת:
"ויחר אף יעקב ברחל ויאמר וגו' אמר לו הקב"ה: כך, עונים את המעיקות?! חייך, שבניך עתידים לעמוד לפני בנה." (בראשית רבה ל)

גם אם אתה צודק אתה לא צריך לענות כך. זה לא רגיש ולא אמפתי. כדרכם מצביעים חכמים על עמידתם הכנועה ופגיעה של האחים מול יוסף שהנה לדעתם, תוצאה ישירה של חוסר הרגישות של אביהם, כלפי אמו של יוסף.

חכמים משווים בין תגובתו הנוקשה של יעקב לרחל העקרה לתגובת הרכה של אברהם לשרה העקרה: "…ר' יוחנן אמר: (איוב טו)החכם יענה דעת רוח, זה אברהם, (בראשית טז) וישמע אברם לקול שרי. וימלא קדים בטנו, זה יעקב" (שם)

הם מבקשים ללמדנו עניין נוסף – תנסה להקשיב פנימה, לא לרובד החיצוני של הדברים אלא לכאב, למצוקה הפנימית. "וישמע אברהם לקול שרה" לא לדבריה אלא לקולה, לצליל הקול המהדהד את המיית הלב הכואב ומדמם. תגובה כועסת ומוכיחה ממש לא תעזור עכשיו לרחל היא זקוקה נואשות לאוזן קשבת למצוקתה.

ומורה זלדה הוסיפה: "אַל תָּבוּז לָאוֹבֵד, / שֶׁנוֹצַר לִהיוֹת יָם, שֶׁנוֹלַד לֶאֱהוֹב. / שֶׁרֻקַּם מִטּוּב הַשֶׁמֶשׁ וּמִן הַפּרִיחָה / שֶׁאֵין לָהּ גבוּלוֹת. / אֵלֶיךָ שָׁלַח / בּשָׁעָה עֲרִירִית – / אִגֶּרֶת, / אֱוִילִית, מיֹאֶשֶת, משֻׁבֶּשֶׁת, בּוֹעֶרֶת."

"כך עונים את המעיקות" כתביעה מאתנו לשיפור ההקשבה לזולת. הלוואי שנצליח.
שבת שלום