Search

מתן השרון: דבר תורה לחודש תמוז

(צילום: מת"ן השרון)

ימים קשים עוברים על עם ישראל. השבוע נפרדנו משני אנשים יקרים, שנרצחו על ידי בני עוולה: הילדה הלל יפה אריאל והרב מיכאל מרק הי"ד. בשבת הלך לעולמו איש מופת נוסף: הסופר, הפילוסוף והאינטלקטואל, אלי ויזל, ניצול שואה, שעסק רבות, בהנצחת זכר השואה ומניעת מקרי רצח עם אחרים ברחבי העולם.

כששמעתי על פועלם ודמותם של הלל והרב מרק, דבר ראשון שחשבתי: "כמה חבל שלא זכיתי להכיר אותם, איזו זכות הייתה לאנשים שהיו במחיצתם, למה אנו זוכים להתוודע לאנשים כל כך גדולים, רק אחרי מות?" אולם במחשבה שניה ושלישית הבנתי, שאמנם לא הכרתי אותם, אבל בימים אלו כאן לידי, אני פועלת וחיה ליד אנשים ענקיים, אנשי אמת וחסד, גם אם זה לא כתוב להם על המצח. הם פשוט כל כך קרובים אלי, פה לידי, שאני לא חושבת עליהם במושגים האלו…

בשבת הקרובה על פי שיטת ר"י אברבנאל בהקדמתו לחומש במדבר, אנו פותחים עם פרשת מטות, את החלק השני של ספר במדבר. כפי שכותב אברבנאל:"יספר בו מה שקרה להם מהמלחמות משהגיעו אל ארץ נושבת, והם סדר זאת חוקת ובלק ופינחס ומטות ומסעי"

נראה כי כוונתו שחלק זה מתחיל בראשיתה של פרשת חוקת, בפרק כא, א:" וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם" כלומר עם מות מרים, שלאחריה פרשיית מי מריבה. ארועים אלו היו כנראה בתחילת שנת הארבעים לצאת ישראל ממצרים.

במרכז העלילה עומד עכשיו דור חדש, הדור של יוצאי מצרים כבר מת במדבר. לעומת זאת דור שברובו הוא יליד המדבר ולא חווה חיי עבדות, ניצב עתה מול משה ואהרון. בשנת הארבעים מתרחש מעבר הדרגתי מהנהגה ניסית במדבר אל קיום טבעי, בארץ ישראל.

משה בשומעו את טענות העם שאין מים, לא מקשיב לשינויים שחלו בבקשתם, מבקשתם הדומה בשנה הראשונה ליציאתם ממצרים. הוא לא רואה שזהו עם שעבר כבר תהליך התפתחותי של התבגרות. זהו עם שרוצה כבר להגיע אל מְקוֹם זֶרַע, וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן. בתגובתו לעם, הוא פונה אליו: "וַיֹּאמֶר לָהֶם, שִׁמְעוּ-נָא הַמֹּרִים". הוא עדין רואה את העם כעם עבדים קוטר, שלא פוסק למרוד ולהתלונן.

ניתן להגיד אולי, כי קרוב אליך הדבר מאוד, לכן אתה לא יכול לראותו. משה שמלווה צמוד את העם, שמשמש אף כאומנת וכאם לעם, כל כך קרוב לעם, לכן אין לו את המבט הקצת יותר מרוחק, שיכול לראות את השינויים שהעם עבר. כשילד צומח אל מול עיניינו לגובה, לפעמים רק אדם שלא ראה אותו זמן מה, יכול להצביע לנו על השינוי.

משה ואהרון, שרואים בדור הזה, המשך ישיר של הדור הקודם, לא יכולים להבין, מדוע ה' מרחם עליהם ומוציא להם מים מן הסלע? לכן הם אינם יכולים להמשיך להנהיג את הדור הזה. בתחילת הפרשה מתה מרים בהמשך פרשתינו אהרון מת ולאחר שמשה יראה את הארץ,מראש הר העברים, גם הוא יאסף אל עמיו ויהושע הוא זה שיכניס את העם לארץ המובטחת.

חודש טוב, שנזכה לישועות ונחמות.

חגית פוקס בוגרת שלושה מחזורים של תכנית "עיינות" במתן השרון. מוסמכת בספרות, בעלת תעודת הוראה בספרות. מנחת קבוצות מוסמכת. מנחה תכנית בת המצווה של מתן. מנחת בית מדרש לומד ומטייל בשיתוף 929 במודיעין. עוסקת גם בכתיבה.

בשנה הבאה תנחה סדנא בימי שני במתן השרון: "משפחה שכזאת" – יחסים משפחתיים בחז"ל, בשירה העברית ואצלינו בבית. בסדנה ישולבו כלים מהנחיית קבוצות, כתיבה יוצרת והוראת מדרש וספרות.

דילוג לתוכן