מדוע בוחר מנהיג האימפריה המצרית דווקא ביוסף כאיש הביצוע לניהול משבר הרעב העולמי העומד בפתח? האם מדובר במינוי של מושל אמיתי או של "שליט בובה"?
יוסף מפענח את חלומותיו של פרעה וזוכה ממנו בשל כך למינוי מהחלומות: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי", ומוסיף לקינוח: "רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (מ"א, מ').
לכאורה, פרעה מעריך מאד את חוכמתו של יוסף וממנה אותו מיד למנכ"ל מצרים. בארבע-עשרה השנים הבאות, בהן על פי החלומות שובע מתחלף ברעב – למצרים דרוש שלטון חזק, יציב ותקיף. יוסף הצעיר וחסר כל ניסיון ביצועי הוא ההימור של פרעה.
נשאלת השאלה: מה ראה מנהיג האימפריה העצומה, שהיה מוקף בשרים ופקידים עתירי ניסיון, לבחור דווקא ביוסף כאיש הביצוע? מדוע 'איש החלומות' שהסתבך עד כה כמעט בכל דבר אפשרי, הופך למציל מצרים מטעמו של פרעה? כל זאת רק מפני שפתר את החלום לשביעות רצונו?
ובכן, ההימור של פרעה הוא לא ממש מסוכן ויוסף הגיע לו ממש בזמן: תחילה הוא ממנה את יוסף בהצגה ראוותנית מרשימה ומעביר לו את הסמכויות מול כל הנוכחים: "וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ. וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ." (מ"ב מ"ג).
כשנגמרים הטקסים, פרעה מגדל את יוסף כרצונו, מעניק לו שם חדש ומחתן אותו עם אשה מטעמו. הצעיר הכריזמטי שיצא לא מזמן מבית האסורים הוא מושל מושלם מבחינתו של פרעה – נקי לגמרי מקשרים פוליטיים ומחויב רק לו לצייתנות מלאה בעתיד. את העבודה ה'לא נעימה' מול העם יוסף יבצע בעבור אדונו על הצד הטוב ביותר.
יוסף צובר בהצלחה את התבואה בשנות השובע תחת עינו הפקוחה של פרעה ("רק הכיסא אגדל ממך"). בעיקר הוא צובר מעמד וניסיון מול העם לקראת השנים הקשות שבדרך.
כשמגיעות שנות הרעב, יוסף פורע את חובו לפרעה עד לפרוטה האחרונה – הוא 'מלכלך למענו את הידיים' ומתעמת עם העם הרעב על כל גרגר תבואה. פרעה מצדו מפיל את ה'תיק' על יוסף: "וַתִּרְעַב כָּל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיִּצְעַק הָעָם אֶל-פַּרְעֹה לַלָּחֶם; וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל-מִצְרַיִם לְכוּ אֶל-יוֹסֵף, אֲשֶׁר-יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ" (נ"ה).
כיאה למשטר טוטליטארי, יוסף, המושל בעם ביד רמה, הוא בעצם 'שליט בובה' מטעמו של פרעה עד ליומו האחרון. על כך ניתן ללמוד בפרשתנו – ויחי:
יוסף מתחנן אל בית פרעה שיתירו לו לעלות לקבור את אביו בארץ כנען: "וַיְדַבֵּר יוֹסֵף, אֶל-בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר: אִם-נָא מָצָאתִי חֵן, בְּעֵינֵיכֶם–דַּבְּרוּ-נָא, בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת–בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי" (נ', ד' ה')
יוסף ה'כול יכול', נמצא תחת פיקוחו ההדוק של פרעה. הוא מבקש ממנו 'אישור יציאה מהארץ' וליתר ביטחון מרגיע אותו שאין לן מה לחפש מחוץ למצרים: "וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי–וְאָשׁוּבָה" (ה').
