בחודש אייר, הבא עלינו לטובה, חלים כמה מציוני הדרך הלאומיים העיקריים לעמנו. בין היתר חל בו פסח שני, ב-יד' באייר. מבקשת לראות גם בו "אירוע לאומי" הולדתו של פסח שני מתוארת בספר במדבר פרק ט: (ד) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂת הַפָּסַח: (ה) וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (ו) וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא: (ז) וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן יְקֹוָק בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (ח) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה יְקֹוָק לָכֶם: פ (ט) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַיקֹוָק: (יא) בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ: ראשית ניתן ללמוד מעצם הבקשה של המנועים לימוד גדול.
וכך כותב הרב שטיינזלץ:
…פסח שני אינו מורה רק על כך שיש הזדמנות שנייה, אלא שיש גם צורך לרצות ולבקש אותה בכדי שהיא תתממש. דבר זה נכון בגשמיות כמו ברוחניות – לפעמים יש לאדם כשלונות, ורק אם הוא מבקש ניתנת לו הזדמנות שניה. גם לדברים חמורים יש תיקון, אך צריך לבקש את התיקון הזה, ואם לא מבקשים אותו הוא לפעמים גם לא יגיע. "אשרי מי שלא חטא – ומי שחטא צריך לדעת שיש הזדמנות נוספת, יש עוד דרך להגיע – ומי שחטא ישוב וימחול לו" (סוכה נג, א). (מתוך אתר מקור חיים) כולנו מצווים לקיים את הפסח במועדו ובאופן מיוחד וכפי שנסח זאת הרמב"ם: "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים" (הלכות חמץ ומצה פ"ז הל"ו).
חריגה נוספת ומיוחדת נלמדת לגבי הפסח כפי שראינו שכל מי שנמנע ממנו, אפילו בשל אונסו, לקיים את הפסח מקיים אותו בפסח שני. לא מצאנו שמי שמפאת אונסו לא יכול היה לקיים מצוות סוכה/תקיעת שופר/וכו' חייב או יכול לקיימה במועד אחר?!
מה אם כן מיוחד בפסח שמחייב הזדמנות שנייה? ניתן אולי לומר כי מי שאינו "יוצא ממצרים" ומצטרף לאומה לא יוכל להיות עם כלל האומה "כאחד" בזמן מתן תורתנו. איננו יכולים להשאיר מאחורינו יחידים שאינם מצטרפים אל הכלל בהגיענו למעמד קבלת התורה.
ויותר מכך, אם בניסן נגאלו בהתערבות מלמעלה, בהתעוררות מן העליונים, הרי שבחודש אייר מצטרפת אליה ההתעוררות מן התחתונים. זוהי דרישה שבאה מהאנשים לתת להם הזדמנות שניה: " לָמָּה נִגָּרַע"… .
באייר, אם כן, נוספת איתערותא דלתתא! פעם נוספת הופיע "רצון התחתונים" עם הכרזתו ההיסטורית של דוד בן גוריון באייר התש"ח: בניגוד לכל התחזיות, תוך התעלמות מוחלטת מנתוני המצב הבטחוני מכריז בן גוריון על רצון העם, על בקשת העם.
ההזדמנות התבקשה ולשמחתנו גם מומשה! כמו בבקשת האנשים, שם במדבר, כמו רצונם אז לפעול למען הכללות ואחדותיות, כך גם בתקומת מדינת ישראל.
בברכת גאולה קרובה
לאה מימוני היא בוגרת תוכנית המתמידות "עיינות" במתן השרון. היום היא מלמדת ואחראית תכנית המתמידות במתן השרון ומעבירה סדנאות לבנות מצווה. היא מעבירה קורס "משדרים מדרשים – מסרים מוצפנים במדרשי חז`ל" בימי שלישי במתן השרון.
