Search
דברי תורה מפרשות

"ונושנתם" / פרשת ואתחנן

נקודה חינוכית מתוך הפרשה על עבודת ה' בשמחה, מכל הלב, בהתלהבות- איך עושים את זה?


צפיתי בסדרה genius על חייו של אלברט איינשטיין (מבית היוצר של ‫national geographic, ממליץ). הסדרה מציגה את איינשטיין בנערותו בגרותו וזקנתו. תמיד סקרן תמיד שואל תמיד עם המבט של ילד, המבקש להבין את סודות היקום.

רבי נחמן חשב אותו דבר, כשאמר לתלמידיו "אסור להיות זקן" וכך כתוב בשיחות הר"ן (סי' נא) ו"אין טוב להיות זקן, הן חסיד זקן, הן צדיק זקן, זקן אין טוב, כי צריך רק להתחדש בכל יום, להתחיל בכל עת מחדש" 
עבודת ה' צריכה להיות תמיד בחשק, בהתחדשות, בהתלהבות כאילו זו הפעם הראשונה.
(זה למה נ- נח- נחמ- נחמן תמיד להתחיל מהתחלה כאילו זו הפעם הראשונה. לא לסמוך אף פעם על הישגי האתמול)

אבל רבי נחמן לא המציא את זה, כבר משה הזהיר על עניין ההזדקנות בחיים:
"כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ."(דברים,ד כה) תזהרו מלהתיישן מלמד משה (גם כשהיה בן 120…) ונושנתם בארץ – זהו המקור לכל הצרות.

ושלמה לימד "טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד." (קהלת ד, יג)
"ילד מסכן" ו"מלך זקן" זה לא גיל, זו גישה לחיים.

"מלך" – זה אדם המלא בעצמו, זה פריק של שליטה בכל מצב. זה ש-לא לדעת מאיים עליו כל כך.
"זקן" – זה אותו של "אה כן מכיר את זה…." שכל משפט שני מתחיל ב"פעם אני…"
"לא ידע להזהר" – ואיך ידע להזהר והוא כבר כבול בשלשלאות ההרגלים ואזורי נוחות. ואיך יזהָר עוד, כשהכל אצלו הולך ומתיישן, מעלה חלודה ואבק.

ולעומתו "טוב" היות-
"ילד"- זה ששומר את המבט השואל, הסקרן, המוקסם של ילד. לא נרתע מכשלונות. לא מפחד להתחיל מחדש.
"מסכן"- שאינו מלא בעצמו, שאינו חושב שהוא יודע הכל. ואת מה שאינו יודע אינו בוש ללמוד.
"וחכם"- רק אחד כזה שלא מפסיק לשאול לא מפסיק להסתקרן לא מפסיק להעיז ללמוד דברים חדשים עד רגע אחרון סופו שיהיה חכם.

ואם גם משה, גם שלמה, גם רבי נחמן גם איינשטיין מסכימים, מי אני שאתווכח.
שמור/שמרי על הילד שבך.

דילוג לתוכן