Search
דבר תורה מסכת עבודה

ויאהב יעקב את רחל

פרשת ויצא המתארת את סיפור האהבה בין יעקב לרחל במלוא עצמתה גורמת ליו"ר המועצה הדתית רעננה אריה פרידמן להשוות בין מודל הזוגיות של אברהם ושרה, יצחק ורבקה ויעקב ורחל.


"ויאהב יעקב את רחל, ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה… ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אֹתה".

תיאורו זה של יעקב, שבאהבתו העזה את רחל נדמו לו שבע שנות עבודה ארוכות ומפרכות כימים אחדים, הנו אחד מתיאורי האהבה היפים ביותר שנכתבו. מודל הזוגיות של יעקב ורחל שמעמידה במרכזה את האהבה העזה שבניהם הינה אהבה ממבט ראשון. ברגע שמגיעה רחל לבאר יעקב נתקף בסערת רגשות עד כי 'וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך'. אך זו לא רק אהבה ממבט ראשון, זו גם אהבת נצח. גם לאחר מותה ממשיכה אהבת יעקב לרחל באמצעות העדפת יוסף – "וישראל אהב את יוסף מכל בניו".

מעניין להשוות את מודל הזוגיות של יעקב ורחל למודל הזוגיות של אברהם ושרה ושל יצחק ורבקה.

המקרא אינו מתאר את יחסי אברהם ושרה במונחי אהבה אלא יותר כשותפים למטרה. שותפים לעשייה. על הפסוק "ואת הנפש אשר עשו בחרן" אומר רש"י "אברם מגייר את האנשים ושרי מגיירת את הנשים". שניהם חלמו את אותו חלום – אמונה באל אחד. שניהם פעלו להגשמת החלום המשותף "ויצאו ללכת ארצה כנען. ויבואו ארצה כנען". שניהם יחד קיבלו מאלוקים שמות חדשים. שניהם שותפים למצוות הכנסת האורחים. טיב היחסים השוויוניים ביניהם מתבטא בפסוק "ויאמר אלוקים אל אברהם… כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה".

התיאור המרשים ביותר על מערכת היחסים בין אברהם לשרה מתבטא דווקא במות שרה. בספרו "מן הסערה" בפרק "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" תוהה הרב סלובייצ'יק מדוע מקדים אברהם את ההספד לבכי? הרי הסדר הרגיל הינו ראשית בכי ורק לאחר מכן הספד. הרב סלובייצ'יק מסביר שמערכת היחסים בין אברהם לשרה היה לא רק של זוג רגיל בעל ואישה אלא כשותפים בהנכחת גילוי האל בפני כל באי עולם, אברהם ושרה כזוג הביאו לעולם את שלשלת המסורת. לא רק אברהם לימד את הבריות אלא גם שרה. כאיש ההלכה רואה הרב סולביצ'יק כי עבור אברהם מות שרה הוא קודם כול אובדן שותפתו לדרך, זו שמנחילה את המסורת ומגיירת את הנשים ורק בשלב השני הוא מבין שאיבד את בת זוגו! ובלשונו של הרב סלובייצ'יק: "התורה מספרת לנו, כי אברהם התאבל תחילה על מותה של אמה של המסורת, ואחר כך על מותה של רעיה נהדרת, אשר בלעדיה יהיו חייו אומללים, עגומים ומשמימים."

מודל הזוגיות של אברהם ושרה הוא מודל השותפות.

אם הקשר שבין אברהם לשרה הוא קשר של בני זוג הדומים זה לזה במשפחתם וייחוסם, בגילם, בארץ המוצא שלהם, בתרבותם ובמיוחד באמונה בה' ובמעשיהם הרי שהקשר בין יצחק ורבקה הוא קשר של בני זוג השונים זה מזה בכל התחומים הללו – אך הם משלימים אחד את השני. שידוך המתחיל בריחוק ובדיסטנס כפי שמגדיר הנציב מוולוז'ין את נפילת רבקה מהגמל בראותה לראשונה את יצחק, מוביל לאהבה גדולה ועצומה כפי שמבטא המקרא בפסוק "ויְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ". אהבת יצחק ורבקה היא סמל לנאמנות זוגית. לעומת אברהם ויעקב שנושאים נשים נוספות או שיש להם פילגשים הרי שיצחק, אף לאחר פטירת רבקה, לא נושא אישה אחרת תחתיה.

הבעיה בזוגיות בין יצחק לרבקה הוא נושא התקשורת. האהבה הגדולה אינה מובילה לתקשורת בינאישית בניהם. בכל סיפור חייהם המשותפים של יצחק ורבקה לא נאמר בניהם ולו דיבור אחד (למעט אמירה אחת ויחידה). בשונה ממערכות היחסים שבין אברהם לשרה, ובין יעקב לרחל ולאה, שהם רצופות דיבורים. לעומת אברהם המתייעץ עם שרה כשהם מגיעים לגרר, יצחק מספר לאבימלך שרבקה היא אחותו ללא סיכום מוקדם איתה. כל נושא גידול הילדים, דרך חינוכם ובמיוחד נושא גניבת ברכות הבכורה המאורגן על ידי רבקה מאחורי גבו של יצחק, מעידים על בעיית תקשורת עצומה. ממה זה נובע?

נראה לי שדבריו של רש"י על הפסוק "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא" יכולים לשפוך אור על מערכת היחסים הזו. רש"י, המתבסס על הגמרא ביבמות אומר על המילים "ויעתר.. לנוכח אשתו" "זה עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת". מפירוש זה נראה כי רבקה הייתה במעמד כזה שיכלה להתפלל ישירות לקב"ה ולא באמצעות בעלה כפי שראינו אצל שרה ורחל. בבראשית רבא נאמר על רבקה "מעולם לא נזקק הקב"ה להשיח עם אישה אלא עם אותה הצדקת". רבקה עומדת בפני עצמה. אי ההסכמה בין שרה לאברהם בנוגע להגר וישמעאל נובע מהאידיאל המשותף לשניהם ש"ביצחק יקרא לך זרע" קיימת ביניהם הסכמה בסיסית משותפת. ליצחק ולרבקה לעומת זאת, יש מחלוקת בבסיס – במי יקרא זרע? "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב". לכל אחד יש דעה עצמאית והשקפת עולם שונה.

מודל הזוגיות של יצחק ורבקה מבוסס על ה"מקום" שכל אחד נותן לשני. ההבנה שלמרות אי ההסכמה בניהם על נושאים מסוימים, למרות העולמות הכול כך שונים – הוא ברוח והיא כל כך ארצית. למרות זאת שוררת אהבה אין קץ בניהם – "ויאהבה". על הזוגיות של יצחק ורבקה נאמר כי "הפכים נמשכים זה לזה" ניגודים המשלימים אחד את השני.

אגב מדהים לראות את הפירוד הזועק מהמילים "זה עומד בזוית זו" "וזו עומדת בזוית זו" בהמשך לבעיית התקשורת הבינאישית ומצד שני השימוש במילה "לנוכח אשתו". לנוכח – מלשון נוכחות. הנוכחות של יצחק כלפי צרכיה של רבקה. כפי שאמרנו הפכים שנמשכים.

פתחנו במודל הזוגיות  של יעקב ורחל  "ויאהב יעקב את רחל… ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אֹותה".    הרב עמיטל מתייחס לפירוט הרב של התורה בסיפור אהבתם של יעקב ורחל ושואל – האומנם הולמת עצמתה של אהבה זו את אופיו של יעקב? האומנם היא מתאימה לצדקותו וליראתו של בחיר האבות, המתהלך בעולמות עליונים, ומלאכי א-לוהים מתגלים לו בצאתו מן הארץ בתחילת הפרשה ובשובו אליה בסופה?

נראה שהתנהגותו של יעקב טומנת בחובה מסר חשוב. על הפסוק בספר שמות "ואנשי קדש תהיון לי" נהג הרבי מקוצק לדרוש כי הקב"ה אומר 'מלאכים יש לי מספיק! מכם אני מבקש כי לא תהיו מלאכים – אלא דווקא אנשי קודש'. התורה אינה מבקשת לדכא את היצרים האנושיים; נהפוך הוא: היא דורשת מאתנו לחיות כאנשים, על כל התכונות המשתמעות מכך – אבל בדרך של קדושה.

אין כל סתירה בין התגלות המלאכים ליעקב לבין אהבתו העזה לרחל. הרב עמיטל המזכיר גם את אהבתם הגדולה של רבי עקיבא ורחל אומר כי היהדות רואה אידיאל באהבת גבר ואישה לעומת כתות כדוגמת האיסיים והנוצרים שנהגו פרישות וסגפנות ולצערנו יש גם זרמים ביהדות שהושפעו מהן. מבחינתם אהבת גבר ואישה לא נתפסה עוד כדבר אנושי אלא קיבלה קונוטציה של עברה. הרב עמיטל מספר על ימי ילדותו שהמלמד שלו הקשה על נשיקתו של יעקב לרחל בפגישתם על הבאר – ותירץ כי הפסוק עצמו מעיד שיעקב עשה על כך מיד תשובה: "וישא את קולו ויבך"…

הזהר, לעומת המלמד הנבוך, רואה את הדברים בגובה העיניים לפני שהוא נוסק למרומי הקבלה. על הפסוק משיר השירים "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן." מסביר הזוהר בפרשת משפטים "מהו נשיקות? הוא התדבקות רוח ברוח, שמשום זה, נשיקה היא בפה, כי הפה הוא המוצא והמקור של הרוח, ועל כן, הנשיקין הן בפה באהבה, ודבקים רוח ברוח, שאינם מתפרדים זה מן זה." וממשיך ומסביר את פשר בכיו של יעקב: "למה בכה? אלא כשהיה בהתדבקות הרוח בה, לא היה יכול הלב לסבול, ובכה" הלב של יעקב לא יכול היה להכיל את עוצמת דבקות האהבה שהייתה שם באותה שעה. מובן שהזוהר לוקח את הנגלה כביטוי לעולמות הנסתר, אבל בהתייחס לפשט של הדברים מאשר הזוהר שמדובר בנשיקת אוהבים ורואה אותה כטובה וראויה כשנעשית בקדושה וטהרה.

יעקב אבינו שמתהלך בעולמות עליונים, ומלאכי אלוקים מתגלים לו, יודע לחבר את הרוח לחומר את הקודש לחול ומבין שהבסיס להקמת משפחה, להקמת בית ולהקמת עם, הבסיס הוא האהבה והדבקות שבין איש לאישה.

לכל הזוגות שעומדים מתחת לחופה ועושים את צעדם הראשון בהקמת בית נוסף בישראל מי ייתן ותבנו יחד זוגיות של שותפות ושל אחדות מטרה. זוגיות שיודעת לתת "מקום" האחד לשני כאברהם ושרה, זוגיות שמשלימה בין הניגודים שתמיד צצים בין בני זוג מצד אחד אך זוגיות של נוכחות תמידית האחד בחיי השני כיצחק ורבקה ובמיוחד, במיוחד זוגיות של אהבה שיודעת לחבר קודש לחול, רוח לחומר כיעקה ורחל.

דילוג לתוכן