לפעמים ישר לפעמים בעיגול
ישנם מהלכים בעולם הפועלים בצורה של אור ישר, בצורה פשוטה וישרה, בצורה של מי מנוחות. דוקא המהלכים הגדולים באים בעגלות ובעיגולים. מהלכי הגאולה הגדולים ביותר, עטופים הם במהלכים מסובכים וקשים ביותר.
הגלות, מסביר קדושת הלוי, הינה הסיבה לגאולה כשם שהרעה היא הסיבה לטובה, והשואה היא הסיבה לתקומה. "לית נהורא, אלא כההוא דנפיק מגו חשוכא" (זוהר) – אין אור טוב בעולם כאור זה שבוקע מתוך החושך. דברים נשגבים אלו, מתומצתים כולם במזמור כ"ג של תהילים – "גם כי אלך בגיא צלמוות – לא אירא רע כי אתה עמדי. שבטך ומשענתך המה ינחמוני". גם השבט הוא חלק מהמשענת. גם המכות שאנו מקבלים הינן חלק מהשגחת הרועה עלינו.
הרועה מנחה אותנו במעגלי צדק – בעיגולים,בעגלות , בסיבוכים, בגיא צלמוות. מבינים אנו שאלו מעגלי צדק – יש כיוון לכל, יש הנחייה, יש רועה ששומר, וממילא, עשויות דוקא מכות השבט להצילנו, ולהחזירנו למקום מבטחים.
זוהי ע"פ המהר"ל, הסיבה לפיה דוקא יעקב קורא את קריאת שמע. יעקב, כאשר רואה את יוסף, מבין את כל המהלך. לכן אומר הוא : "שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד". יעקב מפנים שכל מה שעבר עליו, כל הטובות וכל הרעות, כל הצרות וכל ההצלות, אינן מנותקות זו מזו. הוא מפנים שהקב"ה יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע, ולעיתים , כפי שהסביר קדושת הלוי, מגיעים כל אותם המהלכים הגדולים בעיגולים.
יוסף לעומת זאת, לא צריך לקרוא את ק"ש. את המהלך, מבין יוסף עוד שנים לפניכן. כבר בחלומותיו, ראה יוסף להיכן מובילות כל הדרכים, ושבכל העגלות יש סדר אלוקי מופתי. גם בבור הנחשים והעקרבים , גם בבור האסורים כמו גם בביתו של פרעה, ראה יוסף את הקב"ה – שם , לידו.
סמל קידוש השם
קריאת שמע ישראל, מרגע שנאמרה בקידוש השם של ר' עקיבא, במותו, הפכה לסמל של קידוש ה' בכל התקופות השונות של עם ישראל. גם כאשר נתון היה בתוך התופת, ידע ר' עקיבא לראות את כל המכלול, וידע הוא לצחוק גם כאשר ראה שועל היוצא מבית קדשי הקודשים, שכן "עתידים זקנים וזקנות לישב ברחובות ירושלים".
הן קריאת השמע של יעקב, והן קריאת השמע של ר' עקיבא, הטביעו בעם ישראל חותם של קידוש ה', אשר גם בשיא התופת והזוועה, יכריזו היהודים בקול רם : "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". יעקב ור' עקיבא אשר השורש המשותף לשמותם הוא "עקב" דהיינו – חלק תחתון ושפל, עוזרים הם לנו לגלות את הקב"ה מתוך כל הצרות של עקבתא דמשיחא. הם עוזרים לנו להבין שיש כאן בעולם מהלך אלוקי מורכב ומעוגל. האור והחושך, הטוב והרע – כולם , מקורם ברבש"ע. "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד."
זהו שורש האמונה באהבת ה' הנצחית לבניו, אשר משענתו , אך גם שבטו – המה ינחמונו.
"גם כי אלך בגיא צלמוות – לא אירא רע כי אתה עמדי".
