מקומונט רעננה
  • חדשות רעננה
  • חדשות הציבור הדתי
  • דעות
  • חינוך
  • קהילה
  • בית מדרש
  • צעירים ונוער
  • תרבות פנאי וספורט
    • תיירות ונופש
    • אוכל
    • תרבות ופנאי
    • ספורט
    • בריאות ומשפחה
  • כלכלה וצרכנות
  • יצירת קשר
  • חדשות רעננה
  • חדשות הציבור הדתי
  • דעות
  • חינוך
  • קהילה
  • בית מדרש
  • צעירים ונוער
  • תרבות פנאי וספורט
    • תיירות ונופש
    • אוכל
    • תרבות ופנאי
    • ספורט
    • בריאות ומשפחה
  • כלכלה וצרכנות
  • יצירת קשר
מקומונט רעננה
  • חדשות רעננה
  • חדשות הציבור הדתי
  • דעות
  • חינוך
  • קהילה
  • בית מדרש
  • צעירים ונוער
  • תרבות פנאי וספורט
    • תיירות ונופש
    • אוכל
    • תרבות ופנאי
    • ספורט
    • בריאות ומשפחה
  • כלכלה וצרכנות
  • יצירת קשר
  • חדשות רעננה
  • חדשות הציבור הדתי
  • דעות
  • חינוך
  • קהילה
  • בית מדרש
  • צעירים ונוער
  • תרבות פנאי וספורט
    • תיירות ונופש
    • אוכל
    • תרבות ופנאי
    • ספורט
    • בריאות ומשפחה
  • כלכלה וצרכנות
  • יצירת קשר
ראשי » בית מדרש » מענייני דיומא » מה מסתתר מאחורי מצוות הפורים??

מה מסתתר מאחורי מצוות הפורים??

אריה פרידמן 9 במרץ 2017

מספר חיובים שקיימים בהלכות פורים לא קיימים בשום חג אחר – משלוח מנות, מצוות משתה ו”חייב איניש לבישומי”. מה עומד מאחורי המצוות הללו? מדוע חיובנו בעשייתם? מדוע דווקא בפורים? עיון בדברי המהר”ל עושה סדר בדברים.

(צילום: אביטל מלץ)

בהלכות חג פורים קיימים מספר חיובים שלא קיימים בשום חג אחר.

משלוח מנות – מצווה זו אינה שייכת למצוות צדקה שהרי “מתנות לאביונים” הוא חיוב נפרד. מדברי כל הפוסקים עולה בבירור כי החיוב הוא לשלוח מאכלים “איש לרעהו” ללא הבדל מעמד וללא הקשר סוציאלי. בנוסף השולחן ערוך פוסק כי מדובר במשלוח מנות של בשר או מיני מאכלים ומדגיש המשנה ברורה “ולא בגדים ושאר דברים” כי הרי אם מדובר ב “ושמחת בחגיך” אפשר לשמח גם בתכשיט או בבגד – מדוע בפורים מדובר אך ורק באוכל?

סעודת פורים – בשאר החגים אין מצווה ישירה לסעודת חג. קיימת מצווה של “ושמחת בחגך” והשימחה מתבטאת באוכל אך זו איננה ציווי ישיר ומפורש של חיוב “סעודה”. בפורים לעומת זאת לא רק שאנו מחוייבים בסעודת חג אלא אפילו, לפי ה”פרי מגדים” צריך גם כוונה, וללא כוונה לא יוצאים ידי חובת סעודה, דבר שוודאי לא קיים בשום חג אחר. מדוע?

החיוב החריג ביותר הינו “חייב איניש לבסומי”. אנו מחוייבים לשתות עד לטשטוש החושים – “עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי”. זהו ציווי מוזר ביותר במיוחד לאור העובדה כי היהדות אינה רואה שכרות בעין יפה.

המהר”ל בספרו “אור חדש” מתייחס לחיוב זה ואומר “שתיקנו ימי הפורים למשתה ושמחה שהוא הנאת הגוף עד שיסולק השכל לגמרי כי הגוף והשכל שני הפכים שאם האחד קם השני נופל”. לדברי המהר”ל החוט המקשר בין משלוח מנות, סעודת הפורים והחיוב להשתכר הוא הנאות הגוף. לזלול ולשבוע, להשתכר ולסלק את השכל לגמרי ולסגוד להנאות הגוף. מוזר…

צריך להבין את עומק הדברים. בחנוכה למשל אנו חוגגים את נצחון החשמונאים על היוונים. למעשה היוונים נלחמו ביהדות, לא ביהודים. מטרתם היתה להשליט את ההלניזים בעולם ומי שהמיר את תרבותו קיבל זכויות מלאות בכפר הגלובלי ההלנסטי של התקופה. גם שאר האומות שכבשו את הארץ, האשורים, הבבלים, הרומאים ואחרים ביקשו לנצל את היהודים ולצרפם לעולם אותו בנו – אם כבנים ואם כעבדים. גם הנצרות בתקופותיה הגרועות ביותר, תקופת האינקויזיציה, ביקשה להמיר את דתנו ותרבותנו אך הרפתה לאחר שנהפכנו לאנוסים.

המן האגגי לא נלחם ביהדות ולא בתרבות היהודית. הוא לא ביקש להמיר את דתנו ולא לקבל אותנו לעולם שאותו ביקש לעצב. התוכנית של המן היתה “הפתרון הסופי”. השמדה ממשית של הגוף היהודי. לא הרוח היהודית עניינה את המן כי אם עצם הקיום של הגוף היהודי. הוא הבין שגם אם נצא לגלות בבל, גם אם יפיצו אותנו על פני מאה עשרים ושבעה מדינות, גם אם נתייוון, נשמש כעבדים ברומי, נסתתר כאנוסים בספרד או אפילו נקבל על עצמנו את הקומוניזם – תמיד נחזור למצבנו הקודם.

כמה אקטואלי חג פורים לדורנו אנו – היטלר, שאימץ את תוכניתו של המן, הצליח לממש חלק גדול ממנה. היטלר לא הסתפק להעביר אותנו על דתנו ותרבותנו, לא הסתפק בהפיכתנו לעבדים במחנות עבודה וכפיה. לא את הנפש הוא ביקש ולא את כוחות הגוף כי אם את עצם קיומו של הגוף, היטלר ביקש “להשמיד להרוג ולאבד” את כל היהודים במחנות ריכוז והשמדה ומחיקת כל זכר מגופנו באמצעות המשרפות.

בפורים, כנגד היטלר ומטרותיו, כנגד המן ותוכניותיו, מציב המהר”ל את הגוף היהודי. הגוף כשלעצמו, בצורה הכי בסיסית שלו, הכי נמוכה, ללא הרוח היהודית, ללא הקדושה, אלא בתאוות הפשוטות של זלילה ושתיה – בפורים, “קידוש הגוף” הוא התשובה הניצחת לעמלקים והאגגים שבכל דור ודור.

מענייני דיומא
« פוסט קודם
פוסט הבא »
פרשת השבוע: פרשת כי תשא
כניסה:
יציאה:
תל אביב
18:23
ירושלים
18:22
חיפה
18:22
באר שבע
18:24
RSS מבזקי ערוץ 7
  • עוצמה יהודית מגיבה למתקפה מצד שדולת איפא"ק 23 בפברואר 2019
  • גנץ: נתניהו חצה שוב גבולות אתיים 23 בפברואר 2019
  • חשד לפגע וברח במחנה שועפט בירושלים 23 בפברואר 2019
  • תנועת חזון גייסה 123,000 חותמים ב-36 שעות 23 בפברואר 2019
  • ארליך נגד בן גביר: שכח לוותר על האגו של עצמו 23 בפברואר 2019
בתי חולים
מרפאות וקופות חולים
בתי מרקחת
ייעוץ הכוונה וסיוע
גני ילדים
בתי ספר יסודיים
מרכזים קהילתיים ומועדונים
חוגי המתנ"ס
קווי תחבורה ומוניות
חברת החשמל
בנקים
דואר
מקוואות
ספריות

כל הזכויות שמורות לחברת עט תקשורת. אין לעשות שימוש בחומרים המפורסמים באתר ללא אישור בכתב מבעלי האתר.

האתר בתהליך הנגשה לבעלי מוגבלויות
אנו עושים כל מאמץ להשלים את הנגשת האתר! במידה ונתקלת בבעיה אנא פנה אלינו!
תגיות
20+ אוכל אופנה אינטרנט איפור וטיפוח אירועים אמונה אמי"ת טכנולוגי אמי"ת רננים אמנות ועיצוב ביקורת חריפה בריאות ורפואה גידול ילדים דעה נשית המלצת דתילי המתכון השבועי זוגיות חברה ומשפט חדשות האשה חדשות הבידור חדשות הנוער חדשות הריון ולידה חדשות התנור חדשות עסקים חדשות צרכנות חידון פ''ש חינוך חינוך כללי יב"ע רעננה מוסיקה ממ"ד יסודי מענייני דיומא ספורט ספרים עיצוב שיער פרשת השבוע צרכנות צרכנות על פי מירי סער קהילה קהילה כללי ראיון נשי תושבים כותבים תזונה תיכון רועי קליין תנועות נוער
אתרי עת תקשורת: תרבוש-פורטל תרבות ונופש למגזר הדתי | המגזר-פורטל חדשות למגזר הדתי | מודיעין | רעננה | גבעתיים | רמת גן | ירושלים | גב"ש | יש''ע:שומרון בנימין וגוש עציון | במרכז- לחברי הבית היהודי | לוד | צפון | דרום | מדינט-פורטל בריאות ורווחה
עט תקשורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס